|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

חובת ההנמקה במשפט המנהלי

לרשות המנהלית סמכות להכריע בעניינו של האזרח עליה לנמק את החלטתה בכדי לא להצטייר כשרירותית בעיני האזרח, בכדי לא לפגוע ברגשותיו, ובכדי לאפשר לו לערער על ההחלטה גם גופים פרטיים (בעלי אופי ציבורי) אינם פטורים מחובה זו
12/10/2010  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   זכויות אדם   |   תגובות
כשפקיד הרשות השלטונית מקבל החלטה אשר מכריעה בעניין חשוב בחייך - עליו לנמק [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]

זכות השמיעה
ענבל בר-און
בטרם מקבלת הרשות החלטה אשר עלולה לפגוע בזכותו של אזרח, עליה לאפשר לו לטעון בפניה * זוהי 'זכות השמיעה' במשפט המנהלי
לרשימה המלאה

שיקול דעת מנהלי
ענבל בר-און
את שיקול הדעת המנהלי יש להפעיל בסמכות, בעקביות, בשוויוניות, בסבירות, במידתיות, בתום לב, בלא שיקולים זרים, לאחר מתן זכות שמיעה לאזרח * מקום בו אזרח מערער על החלטת הרשות לא יתערב בית המשפט בתוכן ההחלטה, אלא בדרך קבלתה * עם זאת, מבחן הסבירות טשטש את הגבולות בין תוכן ההחלטה לבין דרך קבלתה
לרשימה המלאה

כללי המשפט המנהלי
ענבל בר-און
כוחה של הרשות השלטונית ביחס לפרט הוא עצום * היא יכולה להביא למאסרו, לגבות ממנו קנסות ולהפקיע ממנו קרקעות * מי יעמוד בפתח כשומר ראש וירסן את כוחה? דיני המשפט המנהלי
לרשימה המלאה

גופים דו מהותיים
ענבל בר-און
האם חברת החשמל, קק"ל, הסוכנות היהודית, הטכניון הם גופים פרטיים? לכאורה כן - אך הם ממלאים פונקציה ציבורית אשר מכוחה- יש להחיל עליהם במקביל גם את דיני המשפט המנהלי * הכל על גופים דו-מהותיים
לרשימה המלאה

הדין הכללי מחייב בהנמקה מכוח חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958. החוק חל על עובדי ציבור בלבד, כפי שהם מוגדרים בסעיף 1 לחוק זה: "עובד מדינה, עובד רשות מקומית וכן כל רשות שהוענקה לה סמכות על-פי דין". חובת ההנמקה היא גם אחת החובות החלות על רשויות המנהל במסגרת כללי המשפט המנהלי.

חובת ההנמקה היא אחד מיסודות המשפט הציבורי וכללי הצדק הטבעי. היא היחידה מבין החובות הדיוניות החלות על הפעולה המינהלית המעוגנת בחוק הכנסת - חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (יואב דותן "חובת ההנמקה של רשויות מינהל וגופים נבחרים", מחקרי משפט טו (תשס"ב) 5). דותן מחלק את הטעמים לקיומה של חובת ההנמקה לארבעה סוגי טעמים:

א. טעמים הכרוכים באפשור תקיפה של החלטות מנהל וביקורת.

ב. טעמים הנוגעים בשיפור איכות ההחלטה המנהלית והגברת יעילות המנהל הציבורי בכלל.

ג. טעמים הנוגעים ליחסים שבין האזרח למנהל.

ד. טעמים הנוגעים לתחושות הפרט.

1. טעמים הכרוכים באפשור תקיפה של החלטות מינהל וביקורת - חשיבותה של חובת ההנמקה, היא בכך שההנמקה תורמת לאיכות ההחלטה; ההנמקה היא מרכיב חשוב ביכולתו של הפרט להתמודד עם ההחלטה, המעניק לו את היכולת לתקוף אותה, לערער עליה, ולנסות להפריך את הנימוקים שהועלו, ובסופו של דבר להביא לשינויה. ככל שההחלטה חשובה יותר ופוגעת במושא ההחלטה, תהא חשיבות גדולה יותר להנמקה (ע"א 10419/03דור נ' רמת הדר - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד ס(2) 277 (2005)); "באין גילוי הנימוקים אין לעותר במה להיאחז: 'עם ספינקס אי-אפשר להתווכח'" (בג"צ 2/79 אל אסעד נ' שר הפנים, פ"ד לד(1) 505, 513). לשיטתו של דותן:

  • "הנמקה ראויה, המכילה את התשתית העובדתית והמשפטית להחלטה, חיונית על-מנת לאפשר לאזרח הנוגע בדבר לערער עליה או לעתור כנגדה לערכאות. ההנמקה גם מספקת מידע חיוני לערכאות הביקורת והערעור עצמן, בין שמדובר בערכאות מינהליות (בהליכי השגה או ערר מינהלייים) ובין שמדובר בהליכי תקיפה בפני ערכאות שיפוטיות... הנמקה היא גם מרכיב חשוב בהליכי ביקורת שאינם קשורים לעימות בערכאות... ההנמקה חשובה גם מנקודת ראות ציבורית כוללת, על-מנת לאפשר ביקורת ציבורית בכלי התקשורת על דרכי הפעולה של הממשל..."


2. טעמים הנוגעים בשיפור איכות ההחלטה המינהלית והגברת יעילות המינהל הציבורי בכלל - לשיטתו של דותן, הנמקת החלטות תורמת לאיכות ההחלטה המנהלית ומשפרת את דרכי הפעולה של הרשות, שכן היא מאפשרת לרשות בקרה עצמית; עצם הצורך לנמק, מבטיח כי הליך ההחלטה ייעשה מתוך מודעות של המחליט לשיקולים המרכיבים את החלטתו. כמו-כן, קיומה של חובת ההנמקה מבטיח את איכות הפעולה של המינהל הציבורי, משום שהיא מקדמת ערכים של אחידות, עקביות, המשכיות ושוויון בפעולת הרשות. זאת ועוד, ככל שהפרט מחזיק ביותר מידע לגבי הטעמים להחלטה המנהלית בעניינו, כך הוא יכול להעריך טוב יותר את סיכוייו לתקוף את ההחלטה.

3. טעמים הנוגעים ליחסים שבין האזרח למינהל - לשיטת דותן, הנמקת החלטות היא יסוד מרכזי בתפיסה של שמירת אמון הציבור במינהל הציבורי. "ראוי שלא יהיה היחיד ניצב מול קיר אטום ושותק" (ע"א 10419/03דור נ' רמת הדר - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד ס(2) 277 (2005)). גם כאן ניתן לומר כדברי השופט מ' חשין כי "...מי שלבו טהור, מצפונו נקי ועשייתו נאמנה, לא יירא ולא ייחת" (ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל, פ"ד מח(3) 749 (796)). חובת ההנמקה היא חלק מחובת הרשות לנהוג ביושר ובהגינות (עא 472/79 אזאטוללה שרף נ' מנלה אגף המכס והבלו, פ"ד לה(1) 509), ונגזרת מהיות השלטון נאמן הציבור.

4. טעמים הנוגעים לתחושות הפרט - היחס האנושי והסביר לרגשותיו ולכבודו של הפרט מצדיק מתן תשובה והסבר לדחייתו, ומשליך גם על חשיבות ההנמקה. גם האינטרס הרגשי של הפרט ראוי לו שיזכה להגנה. בע"א 10419/03דור נ' רמת הדר - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד ס(2) 277 (2005).

על תוכנה של חובת ההנמקה

דותן כותב במאמרו:

  • "את היקפה של חובת ההנמקה ניתן לגזור ממטרות החובה. ההנמקה צריכה להעמיד את הנוגע בדבר במצב שבו יוכל להעמיד את ההחלטה למבחנן של ערכאות הערעור והביקורת, ולאפשר לערכאות אלו לבצע את תפקידן כראוי. ההנמקה גם צריכה לשקף את הפרמטרים המרכזיים של הליך קבלת ההחלטה אצל הגורם המחליט. לצד טעמי ההחלטה, הנמקה ראויה צריכה לכלול לפחות את עיקרי הממצאים העובדתיים שההחלטה מבוססת עליהם; את ההתייחסות הפרשנית לחיקוקים הנוגעים בעניין ואת הנחיות המדיניות שהשפיעו על ההחלטה; ורצוי שתכיל התייחסות לטענות שהעלה האזרח בפני הרשות".


היעדר הנמקה יכול להוביל לבטלות ההחלטה המנהלית וזאת כפי שנפסק בע"א 744/80 גדעון סולומון נגד קצין התגמולים לפי חוק הנכים, פ"ד מב (1) 221:

  • על ועדת הערעור חלה חובה חוקית מפורשת לנמק החלטתה. עיקר הטעמים לדרישת ההנמקה הם מניעת שרירות לב מן הגוף המעין-שיפוטי בהכרעותיו, העיקרון שהאזרח זכאי לדעת מדוע מוכרע עניינו כך ולא אחרת, והקלת הביקורת השיפוטית על הגוף השיפוטי או המעין-שיפוטי. היעדר ההנמקה יכול וישמש נקודה משפטית לערעור על החלטת ועדת הערעור לבית המשפט. ראה בפירוט בפרק על מעמדה של ועדה לערעורים והחלטותיה.

חלותה של חובת ההנמקה על גופים דו-מהותיים

נפסק כי חובת ההנמקה, בנסיבות מסוימות, תחול גם על גופים דו-מהותיים. בהפ (חי') 81/08 אבנר חדד נ' כפר ביאליק - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע'מ (מחוזי; גדעון גינת; 14.9.2008) נפסק כי:

  • "אכן, ביהמ'ש חייב לנהוג ריסון ואיפוק בהפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות המתקבלות באגודות שיתופיות. עם זאת, ביהמ"ש העליון חזר וקבע כי עקרונות היסוד של השיטה בכלל וזכויות היסוד של האדם בפרט, אינם מוגבלים אך למשפט הציבורי וגם כאשר מדובר בגוף פרטי לחלוטין יש לבחון את פעילותו בשים לב לעקרונות יסוד אלה. לאחרונה נפסק כי ראוי ונכון להפעיל את ערכי היסוד של השיטה גם על אגודה שיתופית, תוך בחינת כל מקרה לגופו.

    לטענת האגודה, לא מוטלת עליה החובה לנמק את החלטתה ודי בכך שהחליטה לסרב כדי שיהיה בכך 'סוף פסוק' מבחינת המבקשים. טיעון זה יש לדחות. חובתו של גוף לנמק את החלטותיו היא אחד מכללי הצדק הטבעי והיא מהווה מרכיב חשוב - לפעמים בלתו אין - ביכולת הפרט להתמודד עם ההחלטה, להבין את הבסיס לה ובמקרה הצורך לנסות לשנותה. ככל שההחלטה חשובה ופוגעת במושא ההחלטה, תהא חשיבות גדולה יותר להנמקה גם בתחומי המגזר הפרטי.

    כפי שנפסק, חובת ההנמקה אינה דבר העומד בפני עצמו אלא היא פועל יוצא של חובת האגודה לקבל החלטה עניינית. לפיכך הדגש אינו על עצם חובת ההנמקה אלא על החובה של גוף הפועל ע"פ חוק לקבל החלטה עניינית משיקולים ראויים ובתום לב, המתיישבת עם עקרונות היסוד של השיטה. אם בנסיבות המקרה ניתן להבין מה עמד ביסוד החלטת האגודה ויתברר כי מדובר בהחלטה מוצדקת ועניינית, לא תהיה הצדקה להתערבות. אולם לא ניתן לקבל מצב בו בחסות טענה לפטור ממתן הנמקה, ניתן יהיה להתחמק ממתן החלטה עניינית העולה בקנה אחד עם החוק ועם מטרות האגודה".


אולם אז, לצד הרציונלים להחלת חובת ההנמקה על גופים ציבוריים מכוח כללי המשפט המנהלי, יחולו גם רציונלים נוספים מדוע יש לפטור את הגוף הדו-מהותי מחובת הנמקה:

  • "מובן כי קיימים גם שיקולים רבים העומדים כנגד החלת חובת ההנמקה על גוף פרטי, כגון פגיעה ביעילות הליכי קבלת ההחלטות; חשש של מקבלי ההחלטה מלהתבטא בחופשיות בעת הדיון לקראת קבלת ההחלטה; ספק ביעילותה של חובת ההנמקה לחשוף שיקולים פסולים בקבלת ההחלטה וכו'. לצורך הטלת חובת ההנמקה על הגוף הפרטי יש לאזן בין שיקולים אלו לבין השיקולים התומכים בהטלת החובה, תוך התחשבות בנתונים כגון אופי הגוף נותן ההחלטה, אופי ההחלטה שניתנה, והשפעתה על מושא ההחלטה, אופי היחסים בין הגוף המחליט לבין מושא ההחלטה וכו', כאשר בעת השקילה יש לזכור כי דנים אנו בגוף פרטי אשר אין להכביד עליו בדרך כלל בחובות הלקוחות מהמשפט הציבורי".

תאריך:  12/10/2010   |   עודכן:  13/10/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בג"צ איתנה ניב (בג"צ 6485/00 איתנה ניב נ' ביה"ד הארצי עבודה וקופ"ח, פ"ד נו (6) 663 (2002)) הוא פסק דין מכונן בתחום הזכות לשוויון בדיני עבודה. חידושו וחשיבותו הם בתוצאה של פעולה מפלה. מהו הדין כאשר מעביד, אשר מעסיק עשרות עובדות ושני עובדים בלבד, ומטעמים תקציביים מבקש להביא לפרישת כולם בגיל 57, יצר הסדר מפלה ולפיו עשרות עובדות תקבלנה פנסיה תקציבית עד גיל 60, ושני עובדים יקבלו פנסיה תקציבית עד לגיל 65?
12/10/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בכדי להיפרע פיצויים בלשון הרע, יש להוכיח מספר יסודות - כי הפרסום עולה כדי לשון הרע, וכי לא מתקיימות ההגנות שבסעיפים 13, 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע (ההגנה בסעיף 13 עוסקת בפרסומים מותרים, ההגנה בסעיף 14 עוסקת בהגנת "אמת דיברתי", וההגנה בסעיף 15 עוסקת בהגנת תום הלב).
11/10/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
עיקרון השוויון הוא עיקרון מרכזי בשיטת המשפט הישראלית, הגם שאינו מעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וזאת עקב נסיבות הפשרה הפוליטית אשר הובילו - בהצבעה לילית - לכינונה של "המהפכה החוקתית". עם זאת, עיקרון השוויון מעוגן בחקיקה רגילה - בחוקים רבים - אשר אוסרים אפליה - כמו גם בליבת שיטת המשפט - בתי המשפט קבעו פעם אחר פעם, שהגם שעיקרון השוויון אינו מעוגן בחוק היסוד - הוא עיקרון מרכזי בשיטת המשפט הישראלית - הן משום שהוא היסוד והבסיס לכל שיטת משפט ומשטר דמוקרטית-ליברלית, והן משום שהוא נגזר - במישרין או בעקיפין - מערך כבוד האדם.
27/09/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בג"צ 7081/93 שחר בוצ'ר נ' המועצה המקומית מכבים רעות הינו פסק דין מכונן לעניין זכותם של בעלי מוגבלויות לשוויון, וחידושו בקביעה ולפיה הנגשת הסביבה לנכים, גם במחיר של עלות כספית, הינה זכות יסוד של הנכה ולא חסד אשר נעשה עבורו, וכן כי בעייתו של הנכה הינה בעייתה של החברה כולה.
27/09/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
הוראת החוק שבסעיף 4 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, קובעת:
27/09/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il