מילון פלילי ממלכתי (חלק א')

בחודשים האחרונים הגיע לשיאו הליך מורכב של חקירות, בדיקות והשלכות מרחיקות לכת, שבו כיכבו אישי ציבור מצמרת המדינה ומועמדים להתמנות לתפקידים ממלכתיים בכירים. בהליך זה השתלבה מגמה ברוכה של ניקוי אורוות משולבת בקביעת נורמות מוסריות חדשות, ובצידה תופעה פסולה של חיסול חשבונות ופגיעה חמורה בכמה ארגונים ציבוריים מרכזיים.

תמונת מצב מעודכנת הכוללת את פעילותה האינטנסיבית של תנועת אומ"ץ בנושאים בעלי עניין שעומדים על סדר היום הציבורי מתפרסמת להלן בצורת מילון א"ב הכולל מקבץ אקטואלי מקוצר בתוספת מידע בלעדי חדש. המילון יתפרסם בהמשכים:

א'

אולמרט אהוד - המשפט שבו מואשם ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אולמרט, בשורה של עבירות פליליות שביצע בשלוש פרשות, מתנהל משום מה בעצלתיים בבית המשפט המחוזי בירושלים. למרבה הצער, ההתעניינות של התקשורת במעלליו של אולמרט פחתה במידה ניכרת, וזו אולי הסיבה שאולמרט הפך לידוען מבוקש בהרצאות ובאירועים חברתיים. אומ"ץ פנתה בשנה החולפת כמה פעמים לפרקליט המדינה משה לדור, כדי לברר מתי יוגש נגד אולמרט כתב אישום נוסף בנושא המינויים הפוליטיים של חברי מרכז הליכוד ומקורביהם, שאולמרט ביצע בתקופה שבה כיהן כשר התמ"ת, ממלא-מקום ראש הממשלה, שר התקשורת ושר האוצר, ונענתה בתשובות מתחמקות ובלתי מחייבות. אין בדעתנו להניח לעבירה זו שבה הורשע השר לשעבר צחי הנגבי.

עד היום לא ברור לנו מדוע הוענקה לאולמרט הנחה ושמו לא נכלל ברשימת הנאשמים בפרשת רשות המיסים. הנאשם המרכזי, מנהל רשות המיסים לשעבר ג'קי מצא, מונה לתפקידו בתקופה שבה שימש אולמרט כשר האוצר, בהסכמתו של אולמרט. מנהלת לשכתו של אולמרט שולה זקן ואחיה איש העסקים יורם קארשי, שרקחו את המינוי, עומדים לדין פלילי בפרשה זו בגין הניסיון לשחד את מצא. התשובות שקיבלנו בנושא זה לא הניחו את דעתנו.

פנייה נוספת של אומ"ץ למזכירות הממשלה בשאלה האם אולמרט הגיש כנדרש בחוק בקשה לפרסום האוטוביוגרפיה שלו המתפרסמת לסירוגין בידיעות אחרונות כתרגיל עוקף קבלת אישור, נענתה בשלילה. אין ספק שזו עבירה נוספת לכאורה שביצע העבריין הסדרתי אולמרט ועדיין תלויה ועומדת השאלה מדוע לא ננקטים נגדו הצעדים המתאימים.

ב'

ניצב בר-לב אורי - הקרבן העיקרי של פרשת אורלי אינס שהחשידה את הקצין הבכיר המוערך בהטרדה מינית וחסמה את דרכו הוודאית לתפקיד המפכ"ל, בסיועם הפעיל של גורמים מזוהים בצמרת המשטרה והמשרד לביטחון פנים. קיים עדיין חשד שגם המפכ"ל הנוכחי, רב-ניצב דודי כהן, השונא את בר-לב שנאה תהומית, בחש בקדירה. עניינו של בר-לב יוכרע בקרוב על-ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.

קרבן אחר של הפרשה, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר חגי פלג, שהוחשד בהתנכלות כלפיה אחרי שניתקה את יחסיה האינטימיים עימו, התפטר מתפקידו. בתשובה לפניית אומ"ץ, הודיעה נציבות המדינה כי עניינו יתברר בקרוב בבית הדין למשמעת של הנציבות.

אומ"ץ בודקת מידע מחשיד שעל פיו היה מעורב בפרשה זו מאחורי הקלעים שר הפנים אליהו ישי, המכיר את אינס מתקופת עבודתה במשרד הרווחה בתקופה שבה הוא היה שר הרווחה. ישי יעץ לאינס על-פי החשד כיצד לפעול בפרשה זו.

בשלב זה אין ודאות אם יוארך הסכם העסקתה של אינס במשרד הפנים בפרויקט "עיר ללא אלימות", שבאמצעותו השתכרה מיליוני שקלים. קיים מידע סותר בנושא זה.

אומ"ץ העבירה באחרונה למבקר המדינה חומרים מחשידים על תפירת מכרזים לפרויקטים שונים עבור אינס במשרד הרווחה ובמוסד לביטוח לאומי, בתקופות שבה שימש ד"ר יגאל בן שלום מנכ"ל המשרד והמוסד לביטוח לאומי ובעיריית אילת. על-פי דרישתנו, הועברו אלינו פרוטוקולים הקשורים לפטור ממכרזים, אך לא קיבלנו עדיין פירוט כספי על אודות הכנסותיה הכספיות מאחר שאינס לא נתנה היתר לכך.

ג'

אלוף גלנט יואב - מידע ראשוני על חשדות לביצוע עבירות על-ידי אלוף גלנט בהרחבת שטחי הקרקע של ביתו במושב עמיקם בדרכים לא חוקיות לכאורה, הגיע לאומ"ץ כבר לפני ארבע שנים על-ידי קבוצת תושבי המושב, שמאוחר יותר עתרו לבג"ץ ונדחו על הסף בבית המשפט. סייענו להם בדרכים שונות בפנייה לגופים שונים, אלא שפסיקת הבג"ץ היוותה מעין תמרור "עצור".

באותה עת לא העלינו על דעתנו אפשרות שמינהל מקרקעי ישראל הגיש מסמך כוזב לבג"ץ, וכי התצהיר שהגיש אלוף גלנט לבג"ץ לקה בחשד לאי-אמירת אמת. הגילויים המרשימים של העיתונאי קלמן ליבסקינד בנושא הקרקעות במושב עמיקם, היו אחת הסיבות לכך שהוענק לו בשעתו אות אומ"ץ בגין הצטיינות מקצועית.

אחרי שנחשפו בחודשים האחרונים עובדות מסוג אחר בעניין ניסיון למנוע את מינויו של גלנט כרמטכ"ל, באמצעות חשיפת מסמך מפוברק שזויף על-ידי קצין צה"ל בכיר במילואים בועז הרפז, פנינו למבקר המדינה בבקשה שיבדוק את תהליך בחירת הרמטכ"ל החדש והתנהלותם מאחורי הקלעים של כל הגורמים הבוחשים, לרבות לשכתו של הרמטכ"ל הנוכחי. בדיקה זו נמצאת בעיצומה.

במקביל, צפה מחדש פרשת הקרקעות של עמיקם ונחשפו עובדות מרשיעות חדשות שלא מנעו מוועדת טירקל (העוסקת בבחינת כשירותם של מועמדים לתפקידים ציבוריים רגישים) לאשר את מינויו של גלנט מבלי שטרחה להתייחס לעובדות הללו. פניותינו לוועדה להעמיק את בדיקת ציציותיו של גלנט, נענו בתשובה מתחמקת, ואילו היועץ המשפטי לממשלה סירב לבחון את הנושא מחדש בנימוק שהמשנה שלו אישר את המועמדות. לא נותר לאומ"ץ, אלא לפנות אל מבקר המדינה גם בנושא הקרקעות, ואומנם המבקר טרף בסוף השבוע שעבר את כל הקלפים, והיועץ המשפטי ביקש לעכב את תשובתו לבג"ץ לעתירה שהגישה התנועה הירוקה במטרה למנוע את מינויו של גלנט.

עד היום אני מצר על כך שהיועצים המשפטיים של אומ"ץ המליצו שלא להיענות בחיוב לפנייתה של התנועה הירוקה להצטרף לעתירה שהוגשה והולידה סערה ציבורית. אבל גם כך עמדתנו הייתה ונשארה ברורה וחד-משמעית: בנסיבות שנוצרו ובהיעדר נורמות מוסריות של שמירת כללי המינהל התקין וטוהר המידות, לא יוכל אלוף גלנט לשמש כרמטכ"ל. הכרזותיו של גלנט כי לא שיקר בתצהיר שהגיש לבג"ץ וכי פעל בתום לב, והשתלחויותיו במבקר המדינה וביועץ המשפטי לממשלה, היו מלחמת מאסף עלובה.

כאשר החליטו השבוע ראש הממשלה ושר הביטחון על ביטול תפקידו של גלנט כרמטכ"ל, אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הודיע שלא יוכל להגן עליו, היה ברור שבמאבק בין תכונותיו של גלנט כקצין קרבי עז-נפש ומצטיין, לבין התנהלותו כבריון שבז לשלטון החוק, ניצח שלטון החוק - וטוב שכך.

ד'

ניצב דנינו יוחנן - לפני למעלה משנתיים פנתה תנועת אומ"ץ אל מבקר המדינה בבקשה שיבדוק את התנהלותם הלא ראויה של מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דודי כהן ושל ניצב יוחנן דנינו, שכיהן אז כמפקד המחוז הדרומי בפרשת רצח שני סוכנים סמויים של המשטרה, בתקופה שבה כיהן כהן כמפקד מחוז המרכז ודנינו כראש אח"ם (אגף החקירות והמודיעין) במטה הארצי. באותו מעמד הבענו תמיהה על כך שחומרים מחשידים בנושא זה שהועברו למשרד מבקר המדינה על-ידי שני קציני משטרה בכירים לשעבר, ניצב משנה בדימוס ישראל אברבנאל וניצב משנה בדימוס סיימון פרי, לא נבדקו.

בתגובה לכך נמסר לנו כי צמרת המשטרה ביקשה לעכב את הבדיקה של המבקר, בנימוק שקיימת בדיקה משטרתית פנימית ומחשש שכל בדיקה חיצונית עלולה לפגוע בהליך הסגרתם לארה"ב של האחים אברג'יל, שעמדו בראש ארגון פשע מסוכן. אחרי הסגרתם של האחים אברג'יל, התברר בדיעבד כי המשטרה הטעתה לכאורה את משרד מבקר המדינה שהחל בבדיקה אינטנסיבית וזימן למטרה זו עשרות עדים, ביניהם אברבנאל ופרי. בדיקת משרד מבקר המדינה שלא הסתיימה עדיין, קיבלה משנה-חשיבות בעקבות החלטתו של השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' למנות את דנינו כמפכ"ל הבא. מינויו של דנינו קיבל אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה, שהסתמך על הבדיקה המוקדמת של ועדת טירקל, שעשתה קיצורי דרך, למרות שנותרו כמה שבועות למועד חילופי המפכ"לים.

בעניין דנינו עשתה הוועדה ללא ספק עבודה רשלנית, אולי משום שהיו"ר השופט טירקל היה טרוד באותה עת במקביל בניהול ועדה חשובה אחרת שמונתה על-ידי הממשלה לבחינת המשט הטורקי לעזה. כך, למשל, הוועדה לא טרחה לזמן למתן עדות בפניה את שני הקצינים המתלוננים אברבנאל ופרי, ואת עורך הדין פנחס פישלר שהעניק להם ייעוץ משפטי וריכז בידיו חומרים רבים. אומ"ץ פנתה אל מבקר המדינה בבקשה שמשרדו יבחן את דרכי התנהלותה של ועדת טירקל, מחשש שיש צורך ברוויזיה בדרכי עבודתה של הוועדה. במקביל הגשנו לבדיקת המבקר שלושה נושאים משמעותיים נוספים המטילים לטעמנו עננה על מינויו של דנינו.

אני לא חותם עדיין על כך שהמינוי של דנינו שאושר בינתיים על-ידי המשלה הוא סופי. במציאות החדשה שנולדה במדינה, הכל ייתכן.

ה'

הולנדר שמואל - נציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר פרש באחרונה מתפקידו בשעה לא טובה ולא מוצלחת, בתום 14 שנות כהונה שבה גילה התנהלות בעייתית של מי שהיה אמור להיות מופת וסמל לרבבות עובדי המדינה.

מבקר המדינה פרסם בעבר שני דוחות שבהם מתח ביקורת חריפה על הולנדר והציג אותו כמי שבועט בתקשי"ר (תקנון שירות עובדי המדינה), שהוא אמון על כיבודו יותר מכל עובד אחר. אחד הדוחות הוקדש לעוזרת האישית שלו לשעבר, סימה אלפסי, שזכתה בנסיבות תמוהות לקידום חריג בניגוד לכללי המינהל התקין. בהקשר לכך קבע המבקר, בין השאר, כי עוד בטרם סיימה אלפסי את תפקידה בלשכתו של הולנדר, הבטיח לה הנציב שלא כדין את מעמדה בתפקיד ראש האגף למשאבי אנוש, שהיה שונה מתפקידה הקבוע ומהכשרתה המקצועית. הולנדר הנציב פטר את אלפסי מהצורך לעבור מבחן או מעמידה בפני ועדת בוחנים, כנדרש בתקשי"ר. באישורו של הנציב שינתה הנציבות את תקן משרתה של אלפסי פעמיים בתוך שמונה חודשים, על-מנת להפכה לסמנכ"ל מינהל, לצורך שדרוג מעמדה ללא מכרז, בניגוד להנחיות הנציבות. אלפסי קיבלה שכר שלא כדין, תוך התעלמות מהתקשי"ר ומהכללים שעל אכיפתם והטמעתם אחראים בשירות המדינה. אלפסי לא קופחה גם בשכר שהסתכם בכ-30 אלף שקלים לחודש, כיאה לעובדת בכירה בשירות המדינה, שכר בכירים.

בתגובה לדוח המבקר פתחו הולנדר וכמה ממקורביו בהתקפה אישית על מבקר המדינה וכמה מעובדיו הבכירים. למרבה הצער, זכה הנציב לגיבוים של ראשי הממשלה אולמרט ונתניהו, אולי משום שהוא סייע להם להכשיר כמה שרצים. בנושא זה התריעה בעבר אומ"ץ כמה פעמים על פעילות תמוהה של הנציבות בכמה תחומים, והצביעה על מערכת קשרים תמוהה בין אישים שונים במדינה. באחרונה בודקת אומ"ץ ממצאים מחשידים שעל פיהם הולנדר ואלפסי, ואולי גם עובדים נוספים, היו שותפים פעילים לכאורה ל"תפירת" כמה מכרזים בשירות המדינה. השיטה לאייש בוועדות המכרזים מקורבים למיניהם. החומרים יועברו לבדיקתו של משרד מבקר המדינה שיקבע אם יש בהם ממש. מאחר שהולנדר פרש בינתיים מתפקידו, כאמור, נראה שעל הכוונת יהיו הפעם עובדים בכירים בנציבות ואלפסי ביניהם.

הולנדר עצמו פנה באחרונה ברוב חוצפתו לוועדת האיתור לבחירת המנכ"ל החדש של מפעל הפיס וביקש להציע את מועמדותו. אומ"ץ הביעה הסתייגות מעצם הגשת המועמדות, והולנדר, שלא ידע את מקור המידע שלנו, הכחיש כדרכו את פנייתו. ביקש הנציב לשעבר ללכת אל הכסף ונשאר ללא תאוותו בידו.

ו'

וינשטיין יהודה - במלאת שנה לכהונתו של היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין, שחלה בימים אלה, קיים עדיין ספק אם הוא האיש הנכון במקום הנכון ועובדה זו לא נזקפת לזכותו. ההחלטה שקיבלה בשעתו הממשלה להציב בתפקיד המשפטי הבכיר ביותר במדינה עורך דין מוערך מסוגו של וינשטיין, שבא מהשוק הפרטי, עדיין מעוררת מחלוקת בקרב גורמים משפטיים בכירים במדינה. הסיבה לכך כרוכה בתפישת עולמו המשפטית הבסיסית של מי ששימש שנים רבות כסניגור פלילי שמחפש דרכים להקל עם לקוחותיו ולפטור אותם מעונשים שהם ראויים להם.

וינשטין עדיין לא חצה את הקווים ואינו נוהג כתובע כללי של המדינה שחייב לפעול בצורה נחרצת ללא פשרות וללא מתן הנחות לאישים פוליטיים, לשועי המדינה ולמיוחסים למיניהם. עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שעל פיה יש הגזמה בתיאור היקפה של השחיתות הציבורית במדינה, מעידה יותר מאלף עדים על הסלחנות הבלתי נסבלת, וזאת דווקא בתקופה שבה עלה רף הענישה בבתי המשפט.

אומ"ץ רשמה בשעתו בדאגה גם הערה אחרת של וינשטיין, שעל פיה אין לחפש שחיתות במקום שאינה קיימת, המעידה על כך שהוא אינו מעודד פעילותן של תנועות אזרחיות מתנדבות שנרתמו לביעור השחיתות השלטונית עוד בתקופה שוינשטיין הגן על אישי שלטון מושחתים מסוגו של אהוד אולמרט. (אגב, וינשטיין התחייב בכתב אחרי שנכנס לתפקידו, שלא לעסוק בעניינם של לקוחותיו לשעבר. כאשר החל לטפל בפרשת מתחם הולילנד בירושלים, שבה היה מעורב אולמרט עד צוואר, הערנו לו על כך, אבל הוא דחה את פנייתנו.)

כמה מהכרעותיו השוטפות של היועץ המשפטי לממשלה מעוררות שאלות ותהיות. כך, למשל, ההחלטה שקיבל השבוע וינשטיין בעניינו של הרמטכ"ל המיועד אלוף יואב גלנט, לא הייתה חד-משמעית של פסילה חדה וחלקה ללא עוררין של מי שבעט בשלטון החוק ולא אמר אמת. חרף הממצאים החדים שהיו בידיו של היועץ המשפטי לממשלה, שרובם הועברו אליו על-ידי מבקר המדינה, העדיף וינשטיין לדווח לראש הממשלה ולשר הביטחון על כך שאינו יכול להגן על גלנט בבג"ץ והעדיף לגלגל לפתחם תפוח-אדמה לוהט. עם זאת, יש לציין לשבחו של וינשטיין את נחישותו לערוך חקירה יסודית וממצה בפרשת "מסמך גלנט", שנועד לסכל מראש את מועמדותו. כוכב פרשה זו, סגן אלוף במילואים בועז הרפז, מקורב של משפחת הרמטכ"ל הפורש רב אלוף גבי אשכנזי, שקוע עד צוואר בפרשה המצחינה.

וינשטיין היה גם זה שהודיע במפורש שחבר הכנסת לשעבר צחי הנגבי אינו צריך לשבת בכלא, למרות שמסר עדות שקר בבית המשפט, ואולי גם רווח לו על כך שערעורה של הפרקליטות על זיכויו בשני סעיפי אישום נדחה על הסף בגלל האיחור בהגשתו (בשל שביתת פרקליטי המדינה).

העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה דחה את פניית תנועת אומ"ץ להעמיד לדין את הרבנים שהסיתו את אזרחי המדינה שומרי המסורת, שלא להשכיר דירות לבני המיעוטים, אינה מחמיאה לו.

אני עדיין סקרן לדעת, האם בתוך הדיונים הממושכים שנערכים בימים אלה בפרקליטות, אם להגיש כתב אישום נגד שר החוץ אביגדור ליברמן, לא ידחוף וינשטיין לקבלת החלטה שתקל עם ליברמן.

למרבה האירוניה, דווקא כאשר הוכיח וינשטיין עמדה עיקשת והחליט להעמיד לדין את נילי פריאל, רעייתו של שר הביטחון אהוד ברק, בגין העסקת עובדת זרה ללא רישיון, נחשף חשד שגם בביתו של וינשטיין עבדה בעבר עובדת זרה חסרת רישיון גם כן. הפרקליטות בודקת בימים אלה את הפרשה האישית של וינשטיין. מעניין יהיה לדעת באם גם כלפי רעייתו של היועץ תהיה סלחנות אם יתברר שעברה על החוק.

ז'

זקן שולה - הכרעת הדין במשפטו של מנהל רשות המיסים לשעבר ג'קי מצא, שנדון השבוע לשנת מאסר בגין ביצוע שורה של עבירות פליליות, צריכה לכאורה להדאיג את מנהלת לשכתו לשעבר של אהוד אולמרט, שבתקופת כהונתו כשר האוצר התמנה מצא לתפקיד זה תמורת כמה התחייבויות מוקדמות שנטל על עצמו.

מצא אמור לשמש עד תביעה במשפטם של כמה מעורבים בפרשת השוחד ברשות המיסים, בהם שולה זקן, אחיה איש העסקים יורם קארשי ורואה החשבון קובי בן-גור. בשלב זה לא ברור אם עדותו של מצא תצליח להפליל את זקן, בגלל המורא שיש לו מפניה ומהכוחניות שלה. מצא מודע היטב לכך שידה הארוכה לא תניח לו גם אחרי שירצה את עונש המאסר.

זקן הקפידה בשנים האחרונות לשמור על שתיקה שלא הייתה מביישת את נזירי מנזר השתקנים, בשורה של פרשות שחיתות שבהן הייתה מעורבת אישית עם אולמרט, הבוס הנצחי שלה, מאז היותה בת 16, כאשר שימשה פקידה זוטרה במשרד הפרקליטים הפרטי שלו. כך נהגה זקן כאשר ניסתה לחפות על מעלליו הפליליים של אולמרט בפרשות שחיתות שונות, שחלקן לא התגלו וחלקן לא נחקרו כראוי למרבה הצער, וזאת במצוותו של אביה המנוח, שהשביע אותה לפני מותו שלא לפגוע באולמרט. אין ספק ששולה זקן היא האדם היחיד במדינה שיודעת פרטים רבים על עסקיו המפוקפקים עם בן-בריתו הפוליטי הוותיק, שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, המרצה עונש מאסר, ועל אודות דרכי התעשרותו הפליליות של אולמרט, חשבונות הבנק הסמויים שלו, השקעותיו וגם על מערכת קשריו המסועפת עם אילי הון מקומיים וזרים.

תנועת אומ"ץ העבירה בשנים האחרונות למשטרה מידע רב-ערך שכרוך במעורבות לכאורה של זקן בשירותו של העבריין הסדרתי אולמרט, אך מידע זה לא הבשיל לחקירה מעמיקה.

כאשר חשפה בשעתו המשטרה עובדה מדאיגה, שעל פיה נהגה שולה זקן להאזין דרך קבע לשיחות הטלפוניות שניהל אולמרט מחדרו בלשכת ראש הממשלה, הוא לא נראה מוטרד במיוחד מכך. הסיבה לכך, אולי, הייתה שאולמרט לא הסתיר ממנה דבר ואולי להפך - הוא דווקא חשש להתעמת איתה מסיבות שלא קשה לנחש אותן.

בעיצומן של החקירות המשטרתיות והבדיקות של מבקר המדינה בפרשות השחיתות של אולמרט, הייתה זקן שותפה פעילה לפעולות הסחה שונות, למרות האיסור שהוטל עליהם לשוחח ביניהם. אני לא מוכן לחתום על כך שלא התחככו באירועים שונים ששניהם נקלעו אליהם.

המציאות הישראלית העגומה מלמדת שחרף החשדות על פעילותה העבריינית הממושכת, הצליחה זקן להפוך לידוענית ("סלבס") מבוקשת באירועים חברתיים שבהם היא נוהגת להציג את עצמה כקוזקית נגזלת, ושוכחת כנראה שלאורך למעלה מ-40 שנה פעלה למעשה בשירותו של קוזק גוזל.

ח'

חולדאי רון - קרוב לוודאי שראש עיריית תל אביב רון חולדאי שיחרר השבוע אנחת רווחה נוספת, כאשר התברר שיו"ר דירקטוריון חברת החניה העירונית "אחוזות החוף" לשעבר, ד"ר דני קורן, חתם על עסקת טיעון שבמסגרתה הודה בכמה עבירות שביצע במערכת יחסיו עם "מלך החניונים" המנוח ראובן גרוס. חולדאי נחקר בשעתו במשטרה בחשד של קבלת טובות הנאה מגרוס בדרכים שונות, אך המשטרה לא מצאה ראיות להמליץ על העמדתו לדין פלילי. אין ספק שמותו של גרוס מנע חקירות נוספות בתחום זה, שבהן היו עלולים להסתבך מקורבים שונים של חולדאי ועסקת הטיעון של ד"ר קורן הורידה פרשה זו מעל סדר היום המשפטי.

לא הייתה זו הפרשה היחידה שבה נחקר חולדאי במשטרה. במרוצת השנים העבירה אומ"ץ חומרים מחשידים נגד חולדאי בנושאים נוספים, בעיקר בקבלת תרומות אסורות, ומשום מה הייתה לנו תחושה שהוא זוכה ליחס מיוחד.

הטייס הקרבי הבכיר לשעבר, תת-אלוף במילואים חולדאי, שהפך אחרי שחרורו לאיש עסקים ומאוחר יותר התמנה כמנהל גימנסיה "הרצליה" בתל אביב, הפך במרוצת השנים לטפלון כוחני וחסר-מעצורים. זו אולי הסיבה שחולדאי מרשה לעצמו לשוטט מדי פעם בתחום האפור בין המותר לאסור על-פי החוק, בעיקר במגעיו עם אילי הון בעלי אינטרסים בעיר.

השבוע חידשה אומ"ץ את פעילותה בפרשת עסקת הדולפינריום, שבמסגרתה קיבל איל ההון היהודי-גרמני יוסף בוכמן שטח קרקע יקר שבבעלות מינהל מקרעי ישראל, באזור חאסן בק תמורת פינוי מתחם הדולפינריום על חוף הים. ההחלטה התקבלה אחרי שהתברר כי בלחצו של חולדאי הסתיים הליך קבלת האישורים הנדרשים לחילופי השטחים. בידי אומ"ץ היה מידע על פגישה שהתקיימה בשעתו בלשכתו של ראש העיר חולדאי, בנוכחותם של כמה אישים, ביניהם איל ההון בוכמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר אלי לנדאו, שבא על תקן של מתווך בעל קופת שרצים, אך טען שהוא מתורגמן.

בשעתו פנתה אומ"ץ אל שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית והתריעה על כך שערכו של השטח שבוכמן אמור לקבל, עולה פי כמה על זה של השטח המפונה של הדולפינריום. במכתב ששיגר השבוע הממונה על הפרויקטים של אומ"ץ, נתן להב, אל מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, נאמר בין היתר: "על-פי החשדות שהובעו בפומבי גם בתקשורת, מדובר לכאורה בעסקה מפוקפקת ובלתי כדאית למדינה, שנעשתה תוך שיקולים זרים לכאורה, במתן עדיפות בלתי חוקית ובלתי שוויונית לכאורה, לאיל ההון יוסף בוכמן, תוך הפקרתם של האינטרסים הלאומיים... בכוונת תנועת אומ"ץ לבחון את העסקה בראיית טובת הציבור, באופן יסודי ונטול פניות, ולפיכך נבקשך להמציא את כל המסמכים התוכניות והתיעוד לרבות עותק הסכם לגבי המתחמים, ככל שקיים, בין מינהל מקרקעי ישראל לעיריית תל אביב, תוך ציון מפורש של מקבל התמורה העודפת בגין הפער בין שווי הנכסים, והנמקה, במידה ואין הסכם נא ציין מי הגורם שיקבל את התמורה, האם זה מינהל מקרקעי ישראל או עיריית תל אביב".

בסיום הפנייה ביקשה אומ"ץ לדעת אם ראש עיריית תל אביב, מר רון חולדאי, היה מעורב אישית, באיזשהו שלב, במגעים ובהליכים לאישור העסקה. האם ניסה להשפיע על קידומה, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף. העתק הפנייה הועבר למבקר המדינה. אומ"ץ מצפה לקבל את המידע המבוקש לקראת המשך פעילותנו בתחום זה. אנחנו מבקשים לדעת בעיקר מה מניע ומריץ את חולדאי בפרשה זו ויש בידינו כבר קצה חוט.