|   15:07:40
דלג
  יוסף אורן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

ברדיצ'בסקי - סופר מקורי ומהפכן רב-תחומי

בחר פרופ' אבנר הולצמן בחר לכתוב את המונוגרפיה על מיכה יוסף ברדיצ'בסקי בסגנון בהיר ותמציתי על-ידי כך, לא רק שהעניק לחיבורו זה איכויות ספרותיות, אלא גם עשה שירות חשוב להתעניינות המחודשת ביצירתו של הסופר
22/04/2011  |   יוסף אורן   |   מאמרים   |   מראה   |   תגובות
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

הולצמן לא ניסה ליפות את דמותו של ברדיצ'בסקי, שנודע בין מכריו כ"'בר חלפתא', המהיר לנוע מהתלהבות למפח נפש וחוזר חלילה", על-ידי העלמת עובדות ביוגרפיות שאינן מתיישבות עם המהלך המרכזי בחייו של הסופר הסוער ביותר שקם לספרות העברית בתקופת התחייה

השנה מציינים 90 שנה לפטירתו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (להלן: מי"ב), ואי-אפשר היה לחשוב על יוזמה מתאימה יותר לציון העובדה מזו שיזם פרופ' אבנר הולצמן - פרסום מונוגרפיה מעודכנת על חייו ויצירתו של סופר זה, שהיה אחד הסופרים היותר מרתקים שפעלו בספרות העברית בתקופת התחייה, במעבר מן המאה ה-19 למאה ה-20. המונוגרפיה הופיעה במסגרת הסדרה "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי" (מרכז זלמן שזר, 2011) ובנוסף למידע המלא על חייו של מי"ב, היא מעניקה לקורא את כל הדרוש להכרת יצירתו: תיאור ההתפתחות של מפעלו הספרותי והמחקרי, סיכום משנתו המקורית בנושאי התרבות של העם היהודי, פירושים ליצירותיו המרכזיות ומגוון מפתחות.

המונוגרפיה החדשה שונה לחלוטין מהמונוגרפיה הקודמת והיחידה שהתפרסמה על מי"ב, שחיבר ישורון קשת ב-1958. סגנונו המליצי והמסורבל של קשת הכביד על הקורא כבר בשנת פרסום המונוגרפיה, אך גם בתוכנה בלטו שני ליקויים מהותיים. הראשון - מאחר שהפריד את החלק הביוגרפי ("נתיבי חייו") מהחלק שבו דן ביצירתו המסועפת של מי"ב ("יצירי רוחו"), הסתבך בכל חלק בחזרות על פרטים מהחלק האחר, שבלעדיהם לא היו דבריו יכולים להיות מובנים. והשני - משום שחסרו לו מספיק מקורות ראשונים על "נתיבי חייו" של מי"ב, השלים אותם מ"יצירי רוחו" של הסופר, ועל-ידי כך ייחס אירועים מחייהם של גיבורי סיפוריו ל"נתיבי חייו" של מי"ב.

חוקר מסור ומהימן

כיום, פרופ' הולצמן הוא ללא ספק חוקר הספרות הבקיא ביותר בהיקף המלא של יצירת ברדיצ'בסקי, הן משום שהקדיש לעיון בה ולהוראתה חלק ניכר מ-30 השנים שבהן הוא מלמד באוניברסיטת תל אביב ומכשיר את חוקריה הבאים, והן משום שבמקביל, הוא מקיים בפועל את הפעילות המחקרית ב"גנזי מיכה יוסף" - הארכיון המכיל את כל עזבונו הספרותי וגם את ספרייתו הגדולה של מי"ב. בזכות בנו היחיד של מי"ב, עמנואל, נשמר ארכיון חשוב זה, שהוא אחד הגדולים והשלמים שקיים ליצירתו של סופר עברי וללא ספק גם נכס רוחני נדיר שבו זכתה העיר חולון.

עד לכתיבת המונוגרפיה, שקד הולצמן על עשייה מסועפת שמנעה את זניחת יצירתו של ברדיצ'בסקי. תחילה המשיך לפרסם את השנתון המחקרי-מידעי של "גנזי מיכה יוסף", שהופיע במימונה של עירית חולון, והוסיף חמישה שנתונים בעריכתו על השניים שהספיק להוציא עמנואל. כמו-כן המשיך עוד מפעל של עמנואל וכינס בכרך אחד את "סיפורי תר"ס" - כרך במהדורה צילומית של ארבעת הספרונים שפירסם מי"ב בוורשה בשנים 1899 ו-1900 בהוצאת "תושיה" ואשר מהם החלה ההכרה בו כמְספר פורץ דרך בסיפורת העברית בתקופת התחייה. כרך זה שמר הן על אות הדפוס והן על תבנית העמודים המקורית של הספרונים הללו, ובכך הפך גם פריט לאספנים.

על התמסרותו של הולצמן לחקר חייו ויצירתו של מי"ב מעידים הספרים שפרסם לפני המונוגרפיה ואשר בכל אחד מהם סיכם גילויים ומסקנות בנושאים שהשלים את חקירתם. ב-1993 כינס הולצמן בספרו "הכרת פנים", 16 מסות פרי עטו שרובן עוסקות בפרשיות שונות בתולדותיו של מי"ב, שאותן חשף בעזרת אוצר המכתבים השמור בארכיון "גנזי מיכה יוסף", ועליהן הוסיף גם מסות על קשרים אפשריים בין הביוגרפיה של מי"ב לבין סיפוריו ומסות על כיוונים בחקר ובהוראת יצירתו של מי"ב. ב-1995 סיכם בספרו "אל הקרע שבלב" את שלבי צמיחת מי"ב ממשכיל תורני למהפכן בספרות העברית. וב-2003 הוסיף את "הספר והחיים", שכלל 17 מסות אשר חשפו פנים שונות נוספות בחייו וביצירתו של ברדיצ'בסקי.

בנוסף לספריו אלה, ראוי להזכיר את הפרק על אהבת מי"ב לרחל, "רעייתו ושותפתו הרוחנית בעשרים שנותיו האחרונות", שבו פתח הולצמן את ספרו "תמונה לנגד עיני" (2002). בפרק הזה פרש הולצמן את סיפור אהבתם של רחל ומי"ב מתוך התבוננות בצילום משותף שלהם מקיץ 1901, השמור אף הוא ב"גנזי מיכה יוסף". כלל הגילויים והמסקנות במסות שבספרים האלה לא רק משקפים את שלבי ההתכשרות של הולצמן לכדי כתיבת המונוגרפיה הנוכחית, אלא גם נספגו בתוך פרקיה השונים.

במסגרת התכשרות זו של הולצמן, הוא עסק גם בעבודת עריכה. ב-2002 ערך כרך מקיף של "מחקרים ותעודות". בכרך הזה כלל מבחר איגרות של מי"ב שכתב אל סופרים ואל ידידים בין השנים 1900-1890 - עשר השנים שהולצמן הגדירן בצדק "העשור המכריע" בפעילותו הספרותית של מי"ב. אליהן הוסיף 15 פרקי מחקר שפרסמו חוקרים בדור הזה. גם גילוייהם נספגו בפרקים של המונוגרפיה הנוכחית.

גולת הכותרת בהשקעה המסורה ומהימנה של הולצמן בתחום העריכה היא ללא ספק ההוצאה לאור של כתבי מי"ב במהדורה חדשה. הכרכים שיצאו עד כה, תשעה במספר, הם בתבנית נוחה, באות חדשה והחידוש העיקרי בהם שהם ערוכים על-פי סדר הופעתם בחייו של מי"ב. בכך הם שונים ממהדורות הקודמות של כתבי ברדיצ'בסקי שנדפסו בחייו וגם אחרי מותו. בשונה מהמהדורה הקאנונית הקודמת בהוצאת שטיבל, כוללת המהדורה החדשה גם כרכים מתורגמים של כתבי מי"ב ביידיש. ואם תכלול בעתיד גם את תרגום כתביו בגרמנית, תהיה זו המהדורה המלאה של כתבי מי"ב בשלוש השפות שבהן כתב: עברית, יידיש וגרמנית, שכמוה לא הייתה בהישג ידו של קורא עברי עד כה.

ברדיצ'בסקי - סופר מנהיג

הולצמן מצליב במחקריו חתכי אורך ורוחב בתולדות הספרות העברית, ובסיועם הוא מגדיר את ברדיצ'בסקי כחוליית מעבר מ"ספרות ההשכלה הלוחמת" - שסופריה הנודעים הם: סמולנסקין, אברמוביץ ("מנדלי מוכר ספרים"), ברוידס, לילינבלום ויהודה לייב גורדון (יל"ג) - לספרות התחייה המודרנית. בעזרת אותם חתכים הוא גם מתאר התפתחות מקבילה בין הביוגרפיה של מי"ב לפעילותו הספרותית. כבנו של רב, מתחיל מי"ב את דרכו בספרות כ"משכיל תורני", הנכסף לא רק לצאת למרחב ולהרחיב את אופקיו שלו, אלא גם לחלץ את התרבות היהודית משמרנותה ומקיפאונה.

ואכן, חדור "בתחושת הייעוד והנבחרוּת שפיעמה בו מנעוריו" ומונע על-ידי "שאיפתו העיקשת לכונן לעצמו עמדה של מנהיגות רוחנית", הגיע חסר כל אל מרכזי הדעת במערב אירופה, כדי להגשים בהן "תוכנית שהחל לרקום כבר בתקופת שהותו באודסה, ואולי אפילו לפני כן - לגבש סביבו חבורת רֵעים נאמנים, להדביקם בחזונו ולייסד במה ספרותית מרכזית שתשפיע על כיוון מהלכה של התרבות הלאומית". פרקי המונוגרפיה מפרטים את שלבי פריצתו של מי"ב מעמדת המוצא של "המשכיל התורני", שעימה הגיע למערב, עד שהפך למנהיגה של מגמת הפתיחוּת בספרות העברית כלפי הספרות האירופית וכלפי הערכים האוניברסליים שביטאה.

המונוגרפיה מלווה התפתחות זו של מי"ב דרך התחנות של חייו בגרמניה (בערים ברסלאו וברלין) ובשוויץ (בעיר ברן, שבה כתב את עבודת הדוקטורט שלו "על הקשר בין האתיקה לאסתטיקה"). היא חושפת לא רק את תוכניות הכתיבה שלו (המחקרים, המאמרים והסיפורים) ואת היוזמות המו"ליות שמימש מי"ב, אלא גם את אלה שגנז. דוגמה להתלבטותיו בין השפות שבהן כתב מודגמת היטב בפרשת "הרומאן הגרמני", שהסתיימה בהעדפה של כתיבת הספרות העברית על פני הספרות הגרמנית - בחירה שהוכחה כנכונה ואשר העמידה לספרות הלאומית סופר עברי מקורי בהשקפותיו ונועז בדרכי ביטויין ביצירותיו.

הולצמן מכסה במונוגרפיה הזו את כל הסוגיות ביצירתו של מי"ב, שיהודי משכיל בן דורנו אמור להכירן, כגון: זיקת יצירתו הבלטריסטית והמחקרית של מי"ב ליסודות בפילוסופיה של ניטשה ("הישענותו על ניטשה הייתה בעלת משמעות רק פרק זמן מוגבל בחייו, וגם זאת בעיקר באופן חיצוני ורטורי" - עמ' 120), הוויכוח החשוב שהתנהל בינו לבין אחד העם מעל דפי "השילוח" על תוכן המניפסט של אחד העם "תעודת השילוח" ("ברדיצ'בסקי יצא להגן על חירות הרוח של הצעיר היהודי...לבסס לעצמו זהות מודרנית פתוחה וגמישה הניזונה מכל מרחבי התרבות האנושית ולא רק מארון הספרים היהודי" - עמ' 108), יחסו לציונות ("שלא כתפיסה הרואה בברדיצ'בסקי סוג של ציוני אליטיסטי-אידיאליסטי, בעל תורה של מהפכה רוחנית אישית ההולמת יחידים נבחרים בלבד, הוא מתגלה ברשימותיו כתומך מובהק של הציונות המעשית, המסתייג מן הציונות המדינית נוסח הרצל מזה ומן הציונות הרוחנית של אחד העם מזה" - עמ' 118).

להבלטה מאוזנת בהיקפה זכו במונוגרפיה נושאים אחרים בחייו וביצירתו של ברדיצ'בסקי, כגון: קשריו עם קבוצת סופרים במסגרת החוג "צעירים", הסערה שעוררה הצעתו של מי"ב לחולל "שינוי ערכים" בתרבות הלאומית ובערכיה, התוכן המהפכני שנטע במושג "עבריות", הזיקה הרעיונית בין הסוגות השונות שבהן כתב ובעיקר בין סיפוריו לבין מסותיו, השתקעותו (בעיקר בעשור האחרון של חייו) בחקר מוצא הנצרות ובזיהוי דמותו של ישו ושל אלה שסבבו אותו, והיחס בין הסיפורים שכתב בשלוש השפות שבהן יצר - העברית, היידיש והגרמנית. להבלטה מיוחדת זכתה גם השפעתו הגדולה של ברדיצ'בסקי על סופרים בני דורו והשפעת מורשתו הספרותית ומחשבתית בעיקר על סופרים משתי המשמרות הראשונות בספרות שנות המדינה.

חוקר בעל סגנון מרתק

המונוגרפיה של הולצמן מוכיחה, כי דברי מחקר יכולים להיכתב כסיפור מרתק ובלשון מובנת לכל קורא. ההפתעה מזומנת לקורא כבר בפתיחה, שסטתה מן הנוהג הרגיל של כותבי מונוגרפיות לפתוח בפרק המסכם את תולדות חייו של הסופר. הולצמן מקדיש את הפרק הראשון לדמות הגיבור המופיע בסיפור "הזר", מסיפוריו המאוחרים של מי"ב (משנת 1907). בצדק מגדיר אותו הולצמן כסיפור המכיל את "תמצית הברדיצ'בסקאות" - ייצוג של כל המאפיינים הביוגרפיים-תקופתיים והרוחניים-ספרותיים של דמות "התלוש" העברי ושל ברדיצ'בסקי עצמו. רק אחרי שגילף בדרך מקורית זו, בסיוע הגיבור של "הזר", את הדמות של מי"ב בכללותה, פונה הולצמן למידע הביוגרפי עצמו, שאותו הוא מחלק לשמונה תקופות, על-פי תחנות בחייו של ברדיצ'בסקי ובחפיפה להתפתחות יצירתו. עליהן הוסיף פרק נוסף המגשר על השנים שבין מותו של מי"ב ב-1921 לבין שנת הדפסתה של המונוגרפיה ב-2011.

בניגוד לחוקרי ספרות רבים המכבידים על הקוראים בהסברים ארכניים השזורים במונחים שמעטים מבינים את משמעותם, בחר הולצמן לכתוב את המונוגרפיה בסגנון בהיר ותמציתי. על-ידי כך, לא רק שהעניק לחיבורו זה איכויות ספרותיות, אלא גם עשה שירות חשוב להתעניינות המחודשת ביצירתו של מי"ב. בעשותו כך, פישט נושאים מסובכים ומורכבים, ומבלי לפגוע ב"מדעיות" הדיון גם צלח בהצלחה נושאים שלא קל להסבירם למי שאינו בקיא בכתביו של מי"ב. דוגמה מצוינת היא האופן שבו סיכם בקטע תמציתי, ממצה ובהיר עבור הקורא את תורת "שינוי הערכים" המהפכנית של מי"ב:

"נציין כאן כמה מן הסעיפים העיקריים העולים מתוך מסמך זה: העמדת ה'אנושיות' מול היהדות; הענקת מעמד בכורה לספרות היפה ולאסתטיקה לענפיה על פני ההגות המופשטת; מתן הכשר וקדימות ליסודות הארציים הטבעיים בקיום האנושי על פני מורשת הספר וההגות הרוחנית; חיוב הפתיחות המחשבתית על פני ההסתגרות במסורת קפואה; הערצת הגבורה כפשוטה וכח המעשה של יחידים בעלי עוצמה; מחאה נגד 'סבל הירושה' היהודי המכופף את גבו של הדור הצעיר; ראיית ההתחדשות הרוחנית והמהפכה הפנימית המתחוללת בתודעתו של כל יחיד ויחיד כהקדמה לגאולת הכלל וכתנאי מוקדם לעצמאות מדינית יהודית. כל הרעיונות הללו מקופלים בתביעה ל'חיים של חיים', בבחינת אנטיתזה לדרכו של אחד העם שהיא, לדעת ברדיצ'בסקי, המשך חסר חיים של רוח היהדות ההיסטורית" (112-111).

לסיכומים ממצים מסוג זה, המסבירים בבהירות סוגיות מורכבות ביצירתו של מי"ב, מצרף הולצמן מבחר יעיל של מובאות ממאמריו, מסיפוריו וממכתביו של ברדיצ'בסקי. לחוכמת הציטוט של הולצמן ממגוון של מקורות מתווספת חוכמת ההקצאה הנכונה של היקף הדיון לתחומי היצירה הרבים של ברדיצ'בסקי, שבנוסף לכתיבת סיפורת, כתב גם מסות ומאמרי פולמוס פובליציסטיים, ועסק גם בתיעוד, בחקר הלגנדה, קיבץ וניסח על-פי מקורות את ליקוטי האגדה העברית ואפילו ניסה להציע השערה על מוצא הנצרות ועל זהותו ואופן מותו של ישו.

סופר סוער ומאתגר

הולצמן לא ניסה ליפות את דמותו של ברדיצ'בסקי, שנודע בין מכריו כ"'בר חלפתא', המהיר לנוע מהתלהבות למפח נפש וחוזר חלילה" (123), על-ידי העלמת עובדות ביוגרפיות שאינן מתיישבות עם המהלך המרכזי בחייו של הסופר הסוער ביותר שקם לספרות העברית בתקופת התחייה. נאמן לחובת ההגינות המחקרית, כלל במונוגרפיה גם עובדות שנויות במחלוקת, אף שהיו גנוזות עד כה רק בעזבונו של מי"ב - ביומנו האישי ובמכתבים שטרם התפרסמו. שתיים כאלה קשורות בפיתוי למצות את כישרונותיו המחקריים והספרותיים בתרבות הגרמנית.

העובדה הראשונה מסוג זה שהולצמן לא העלים היא כי בשנת 1896 עדיין שקל מי"ב ברצינות להפוך לסופר גרמני וכי במשך השנתיים הבאות ניסה לשפר את סגנונו בשפה הגרמנית, כתב ופרסם סיפור בשפה הזו וגם תכנן לכתוב בשפה הגרמנית רומן במתכונת רחבה, בת ארבעה כרכים, כדי לכבוש לעצמו מעמד בספרות הגרמנית. עובדה שנייה מסוג זה הייתה עוד יותר קיצונית - בשנת 1890 התעוררה אצל ברדיצ'בסקי "התשוקה להפנות עורף לסביבת מוצאו, להתנער מסבל הירושה היהודי...להתעמק בפילוסופיה המערבית, להיעשות לסופר גרמני, לשאת אישה נוצרייה" (עמ' 23).

לקורא המתעניין בעיקר בסיפורת של ברדיצ'בסקי, מומלץ לחפש במרחב המונוגרפיה את הפירושים לסיפוריו, ששילב הולצמן בדיון העובדתי-ביוגרפי. לא רק משום שהולצמן בחר לפרש את החשובים מביניהם, אלא גם משום שהגיש ביאורים מעניינים ומאירי עיניים, המשלימים את העובדות הביוגרפיות מחייו של מי"ב במועד כתיבתם. כאלה הם פירושיו לסיפורים "מעבר לנהר", "מחניים", "הזר", "בסתר רעם" ו"גרשיים" ולרומן "מרים". פירושים אלה מגבים היטב את התקווה המבוטאת במשפט שבחר הולצמן לחתום בו את המונוגרפיה: "יצירתו של ברדיצ'בסקי מחכה לקוראיה".

פורסם במקור: אתר מגזין מראה
יוסף אורן הוא חוקר, מבקר ומרצה לספרות ומחברה של הסדרה המחקרית-ביקורתית "תולדות הסיפורת הישראלית".
תאריך:  22/04/2011   |   עודכן:  22/04/2011
יוסף אורן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ברדיצ'בסקי - סופר מקורי ומהפכן רב-תחומי
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פנחס
22/04/11 23:08
2
ירדנה
24/04/11 07:45
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בהתחשב בכך שהקנאות לעמידה במשימה מוטמעת בלוחם הישראלי מיומו הראשון באוהל הטירונים, נדמה שלא על נקלה עמד הקצין מספר אחת של צבא ההגנה לישראל בפני הממונים עליו בממשלה כשבפיו הודאה בתבוסה. המסר המוצהר של הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, לממשלת ולעם ישראל היה: גלעד שליט לא ישוחרר אלא על דרך הכניעה לאויבינו. כמובן, על-אף שרוח הלחימה הינה מרכיב חשוב בחתירה לניצחון, לא תמיד ניתן לאפשר לדין ליקוב את ההר, וייתכן באמת שהחייל או המפקד ניצבים בפני משימה בלתי אפשרית ביחס ליכולתם, שאז חובתם לעשות כפי שעשה אשכנזי וליידע את הרמה הממונה: איני יכול. אלא שבכל זאת מעט תמוה שמפקד הצבא החזק-בעולם-ביחס-לגודלו יטען להיעדר אופציה צבאית מול צבא דל וחובבני בן כמה אלפי מחבלים. האמנם מדינת ישראל חסרת אונים נגד חמאס בנושא של גלעד?
22/04/2011  |  דני בן-ישי  |   מאמרים
המערכת השלטונית בסוריה - שהתבססה מאז שמפלגת הבעת' הגיעה לשלטון לפני 48 שנים - עומדת בימים אלו מול האתגר הגדול ביותר לקיומה ולשרידותה. הענק הרועם קם מרבצו, איבד את הפחד, ואזרחים סוריים זורמים בשבועות האחרונים במספרים גדלים והולכים לרחובות תוך שהם מעזים לזעוק, לאחוז שלטים ולומר למצלמה בפנים גלויים מילים שהם לא זוכרים את עצמם אומרים גם בחדרי חדרים, מפחד המוח'אבראת.
22/04/2011  |  מרדכי קידר  |   מאמרים
הקופון הגדול של מי
22/04/2011  |  אריק זיו  |   מאמרים
הקמתה של מדינה פלשתינית, משאת נפשם של קיצוני השמאל בישראל והתקשורת המובילה, לא תיכון, ולא נראה באופק מועד משוער שמצב זה ישתנה.
22/04/2011  |  אברהם בן-עזרא  |   מאמרים
פעמים רבות אנו חשים תחושה שאנו לא מצליחים להסביר. למשל, לעיתים אנו חשים כלפי אדם (מוכר או אדם שפגשנו לראשונה) תחושה חיובית או שלילית מבלי שאנו מבינים. דוגמה נוספת - אינטואיציות לגבי החלטות מסויימות, מבלי שאנו מבינים לעומק את תחושתנו.
22/04/2011  |  קרן אלמוג   |   מאמרים
יוזמה משפילה וחלולה   /  מרדכי קידר
מה השתנה?  /  שאול מנשה
דלותו של הנימוק הביטחוני  /  גבריאל בן-עמי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il