תעשיין
בשנת 1952 סיים את שירותו הצבאי והחל לעבוד בחברת רפאל. לאחר זמן קצר פוטר מעבודתו בנימוק שאינו מחזיק בתואר מהנדס. לאחר פיטוריו הקים ורטהימר בחצר ביתו בנהריה בית מלאכה קטן לעיבוד מתכת, בו ייצר סכינים, כלים לעיבוד וחיתוך מתכות וכדומה. בשנים לאחר מכן גדל בית המלאכה והתפתח לכדי מפעל ישקר (ראשי תיבות של ישראל קרביד - המתכת הקשה שכלי חיתוך הפלדה עשויים ממנה). חמש שנים לאחר מכן, כאשר הצטרפו אליו עובדים נוספים, החל לייצר בעצמו גם אבקות מתק"ש (מתכת קשה). בשנת 1958 החלה חברת ישקר לייצא את תוצרתה, בתחילה למדינות אירופה ולאחר מכן למדינות נוספות. בשנים לאחר מכן הצעיד ורטהימר את ישקר למעמד אחת החברות המובילות בעולם בתחום ייצור כלי חיתוך מתכות עשויי קרביד.
בשנת 1968 בעקבות האמברגו שהטילה צרפת על מכירת נשק לישראל נענה ורטהימר לפניית ראשי המדינה והקים בנהריה את מפעל "להבי ישקר") אשר עסק בפיתוח וייצור להבים למנועי סילון. שם החברה שונה לאחר מכן ל"טכנולוגיית להבים". בשנים לאחר מכן הפכה החברה לאחת המובילות בתחומה ובין לקוחותיה נמנו גם תאגידי ענק דוגמת: רולס רויס, פראט אנד ויטני וג'נרל אלקטריק.
בשנת 1981 הקים ורטהימר את חברת "מיקרו כלים" - חברה המייצרת מוצרי דיוק זעירים ממתכות שונות עבור תעשיות המחשבים, אלקטרוניקה, תעופה, רפואה, אופטיקה ועוד.
בשנת 1982 הועבר של מפעל ישקר מנהריה לתפן, זאת כחלק ממהלך שיזם ורטהימר להקמת גני התעשיה תפן. בשונה מהמודל המוכר של אזורי תעשיה שהיה נהוג בישראל באותה עת, גני התעשיה תפן הציג דגם מתקדם יותר בו ניתן דגש רב על ענייני אסתטיקה, ניקיון ומתן סל שירותים נרחב למפעלים ולעובדיהם. במהלך משלים להעברת מפעל ישקר והקמת גני התעשיה, יזם והוביל ורטהימר את הקמתו של כפר ורדים, ישוב קהילתי בסמוך לתפן, שנועד לספק פתרונות דיור באיכות חיים לעובדי ישקר. בשנים לאחר מכן שיחזר ורטהימר את מודל גני תפן והוביל את הקמת של שמונה גני תעשיה נוספים: תל חי, עומר, נצרת, לבון, דלתון ועוד.
בראשית שנות ה-80 רכשה חברת "דיסקונט השקעות" (דסק"ש) אחזקות בישקר כהשקעה פיננסית, אולם השליטה בחברה נותרה בידי ורטהימר, בסוף אותו עשור, בעקבות מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, הצליחה משפחת ורטהימר לכפות על דסק"ש למכור לה בחזרה את אחזקותיה בישקר והחזירה לידיו את השליטה המלאה בחברה. במקביל ביצעה המשפחה מהלך דומה בחברת "טכנולוגיית להבים" ורכשה מדסק"ש את אחזקותיה בחברה.
בשנת 1982 סביב קשיים אליו נקלע אחד ממפעלי ישקר הצטרף איתן ורטהימר, בנו של
סטף ורטהימר להנהלת החברה והוביל בהצלחה תוכנית הבראה למפעל. מספר חודשים לאחר מכן נפצע סטף ורטהימר בתאונת דרכים וניהולם השוטף של עסקיו עבר ברובו ליד בנו. גם לאחר שהחלים מן הפציעה המשיך ורטהימר להעביר את סמכויות ניהול קבוצת ישקר לידי בנו, בעוד הוא פנה להקדיש את עיקר זמנו לפעילות ציבורית ופילנטרופית, אך עדיין המשיך להיות מעורב קבלת החלטות אסטרטגיות בעסקיו.
בהנהגתם של סטף ואיתן ורטהימר הפכה קבוצת ישקר לתאגיד בינלאומי המפעיל עשרות מפעלים וחברות בת ברחבי העולם ומעסיק אלפי עובדים. בשנת 2006 רכש תאגיד ההשקעות הענק "ברקשייר האת'וויי" (בניהולו של המשקיע האגדי וורן באפט) 80% ממניות קבוצת ישקר תמורת סכום של 4 מיליארדי דולר. עסקת הענק הפכה את סטף ורטהימר לאחד האנשים העשירים בישראל. בשנת 2013 רכשה "ברקשייר האת'וויי" ממשפחת ורטהימר את 20 האחוזים הנותרים ממניות קבוצת ישקר. העסקה, בשווי של כ-2 מיליארד דולר העבירה לידי התאגיד האמריקני את הבעלות המלאה על החברה.
בשנת 2014 מכרה משפחת ורטהימר את חברת "טכנולוגיית להבים" לתאגיד "פראט אנד ויטני", שווי העסקה על-פי ההערכה עומד על כמה מאות מיליוני ש"ח. בשנת 2003 פרסם ספר בשם "מודל תפן: דרך גני התעשיה לעצמאות כלכלית". בשנת 2011 פרסם אוטוביוגרפיה בשם "איש ליד מכונה".
פעילות ויזמות ציבורית וחינוכית
החל בשנות ה-60, במקביל לפעילותו העסקית, החל ורטהימר בפעילות לתועלת הציבור. בפעילות זו לא נהג להסתפק במתן תרומות אלא יזם, קידם והוביל מיזמים שונים, מראשיתם ועד למימושם. פעילותו הפילנתרופית של ורטהימר נשקה לא פעם בפעילותו העסקית ואלו הזינו זו את זו. במיזמים שהוביל ובפעילותו הציבורית ככלל פעל ורטהימר בעיקר בתחומים: קידום החינוך המקצועי, פיתוח אזור הגליל, עידוד התעשיה בישראל וקידום דו-קיום בין ערבים ויהודים.
בשנת 1964 היה ורטהימר שותף להקמת בית הספר התעשייתי צור בנהריה, אשר העניק חינוך מקצועי לנערים רבים שלא התקבלו למערכת החינוך הרגילה. רבים מבוגרי בית הספר השתלבו לאחר מכן בעבודה בחברת ישקר. בשנים 1986-1976 היה חבר ויו"ר הוועד המנהל של בית הספר בסמת שליד הטכניון בחיפה.
בשנים 1993-1989 כיהן כחבר מועצת המנהלים של הטכניון בחיפה. בשנת 1994 יזם והקים את צור - בית ספר גבוה לתעשיות הייצוא. בדומה לפעילותו בהקמת כפר ורדים היה ורטהימר מעורב בהקמת היישוב הקהילתי לבון, גם הוא בסמוך לגני התעשיה תפן.
פעילות פוליטית
בשנת 1974 הצטרף ורטהימר למפלגת שינוי והיה מפעיליה המרכזיים. בשנים 1975-1974 כיהן כחבר מועצת נהריה ושימש כראש מחלקת החינוך בעירייה. בשנת 1975 מונה ליושב-ראש הוועד הפועל של מפלגת שינוי. לקראת הבחירות לכנסת ה-19 היה שותף לחבירתה של שינוי למפלגת ד"ש (התנועה הדמוקרטית לשינוי) בראשות יגאל ידין. בבחירות לכנסת שנערכו בשנת 1977 רשמה ד"ש הישג יוצא דופן – 15 מנדטים וורטהימר הושבע כחבר כנסת. בכנסת ה-19 כיהן שימש כחבר בוועדת הכלכלה ובוועדת החוץ והביטחון.
למרות ההישג המרשים כשלה ד"ש מלרשום הישגים פוליטיים, כשנה לאחר הבחירות התפצלה הסיעה למספר סיעות משנה. בפברואר 1981 התפטר ורטהימר מחברותו בכנסת ומאותה עת ואילך נמנע מלעסוק בפעילות פוליטית באופן ישיר.
פרסים ואותות הוקרה
חתן פרס ישראל תשנ"א (1991) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
בשנת 1992 קיבל ורטהימר את פרס הוגו רמנסיאני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב, וכן תואר דוקטור כבוד למדעים טכניים מטעם הטכניון בחיפה.
בשנת 1996 קיבל את אות ההומניטריות המיוחד מטעם ארגון בני ברית העולמי, באותה שנה קיבל גם את אות יזם השנה מטעם המרכז ליזמות בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2006 נמנה על מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות.
בשנת 2007 זכה בתואר יקיר הגליל מטעם המשרד לפיתוח הנגב והגליל.
