בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תלמידת כיתה ה', בית הספר "שלמון" - ראשון לציון
יום אחד פגשתי את עצמי, והחלטתי שזה הזמן לדבר אתי גלויות ולשאול אותי מי אני באמת. האם אני באמת חמודה? האם אני סתם ילדה? האם אני מיוחדת? האם אני זו שכולם חושבים? האם אני באמת כזו ילדה יפה ומקסימה? לא ידעתי מה לענות לעצמי והמשכתי לחשוב - אם הייתי פוגשת את עצמי במקרה, האם הייתי נשארת חברה של עצמי? חשבתי על כל הדברים הטובים שעשיתי וגם הרגעים הלא נחמדים, ואמרתי לעצמי שלא תמיד אני כזו נחמדה כמו שאני חושבת, ולא תמיד אני ילדה כזו מיוחדת. ואז קם הקול הפנימי שלי, שהזכיר לי את אמי, שתמיד אומרת: "נושקה שלי, את הכי מיוחדת." אבל אז שאלתי את עצמי: האם אימא שלי אומרת את זה בגלל שאני הבת שלה? ומה היה קורה אם הייתי ילדה לא שלה? גם אז אימא הייתה חושבת שאני כל כך מיוחדת? ואז הסתכלתי על עצמי במראה והבנתי שאני בסך הכול ילדה רגילה, אבל מיוחדת, כי יש לי את העיניים של אבא, יש לי את החיוך של אימא, והכי חשוב - יש לי את הלב הטוב שלי, לב מיוחד שאין לאף אחד, לב שאומר לי מה לעשות, איך לנהוג, מה להגיד ומה לא להגיד, וזה מוצא חן בעיניי, למרות שלפעמים יוצאת מתוכי הילדה הרעה. אבל כשזה קורה, אני משליכה אותה לפינה, כי אני יודעת שאני יכולה להתמודד גם בלעדיה, למרות שלפעמים קל יותר שהיא נמצאת. אחרי שעניתי לעצמי כמעט על כל שאלה, נשארתי עם השאלה הכי גדולה: מי אני?? ושוב חזרתי לנקודת ההתחלה, והבנתי שיהיה לי עוד מספיק זמן למצוא לעצמי את התשובה. בינתיים אני אוהבת את מה שאני רואה בתוך עצמי.
|
תאריך:
|
11/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
11/05/2011
|
|
נועה אזולאי
|
|
עשר שנים אני שומע יום יום את השפה העברית, וקצת פחות שנים אני מדבר את השפה הזו. כולנו מדברים אותה שפה, אבל כל יום אני מגלה עוד שפות בתוך העברית.
|
|
|
נמלה אחת איבדה את הדרך לביתה. בדרכה מצאה שתי חיפושיות, ושאלה אותן אם הן יכולות לעזור לה במסע החיפוש אחר ביתה. החיפושיות הסכימו לעזור לה. הן התחילו ללכת עד שהגיעו לנהר עם שלושה גשרים מעליו. הן התלבטו באיזה גשר הן צריכות לעבור. לבסוף בחרו בגשר האמצעי. הגשר הוביל ליער. ביער, החיפושיות הלכו לדרכן. "לאן אתן הולכות?" שאלה הנמלה.
|
|
|
לפני כשנתיים נולד לירון אח ושמו גל, אך... לא אח רגיל, לא אח כמו של כל שאר הילדים בכיתה, אלא אח עם בעיה - לגל היה שכלי. כשירון ראה שנולד לו אח כזה, הוא כל כך לא רצה בו, והתבייש בו. הוא לא סיפר לאף אחד שיש לו אח כזה. הוא פחד שיצחקו עליו, שילעגו לו וידחו אותו מה'חבורה'.
|
|
|
פעם אחת, לפני שנים רבות, חיו להן שלוש טיפות: טִיף, טַף וטוּף. הן אהבו לשיר, לרקוד ולטייל בשמים, אבל הדבר שאהבו יותר מכול היה שסבא טִיטה קורא להן פרק מהספר "ממלכת האדמה". ביום אחד שטוף שמש, בו השמים היו כחולים והחום מילא את העולם, טִיף, טַף וטוּף הסתכלו מהשמים למטה, אל ממלכת האדמה הקטנה.
|
|
|
לפני הרבה שנים היה כוכב ששמו כוכב המוסיקה, ובו גרו כל התווים. יום אחד יצא לו התו סִי עם משפחתו לטיול ברחוב, ובדרך הם פגשו את התו לָה. "אפשר להצטרף לטיול?" שאל. "בשמחה," אמר התו סִי, ושניהם המשיכו בטיול. בדרכם הם פגשו את התו סוֹל, והוא שאל: "אפשר להצטרף לטיול?", "בשמחה," ענו לו התווים סִי ולָה. כשעברו בשדה הצטרפו אליהם התווים פָה ומִי.
|
|
|
|