|
|
|
|
"לא נתנו לו להיפגש איתי". פבל וסניגורו, איתי בן-נון
|
|
|
|
|
פבל בזירת האירוע
|
|
|
|
|
פרקליטות מחוז תל אביב הודיעה (יום ה', 6.1.05) לבית המשפט המחוזי בעיר, כי היא חוזרת בה מכתב האישום שהגישה נגד פבל סמירנוב, חסר-בית בן 25 שהואשם והודה ברצח חסר-בית אחר. הסיבה לחזרה מכתב האישום: ה"נרצח" שסמירנוב הודה ברציחתו - לא נרצח.
השופטים שלי טימן, תחיה שפירא ושרה ברוש, הורו לשחרר את סמירנוב ממעצרו, בו הוא נתון כ-24 ימים. בהודעה שהגישה עו"ד פיה גלבר, סגנית בכירה לפרקליטת מחוז תל אביב, נומקה הבקשה ב"עובדות חדשות שהתגלו לתביעה לאחר הגשת כתב האישום, אשר יצרו כירסום בתשתית הראייתית נגדו".
התעורר עם גופה חרוכה לידו והודה ברצח שלא ביצע
ב-12 בדצמבר ישן סמירנוב באתר בניה, והתעורר בבוקר כשלידו גופה חרוכה. באותו יום הוא נעצר כחשוד ברצח, ובחקירתו הכחיש כל קשר לרצח, ואמר כי ישן במהלך הלילה ואינו יודע מה קרה. סניגורו מטעם הסניגוריה הציבורית, עו"ד איתי בן-נון, אמר כי המשטרה לא קיבלה אז את הכחשותיו, ואף סירבה לאפשר לו להיפגש עימו, בעת שהיה נתון במעצר, למרות תחינותיו.
"הוצא נגדי צו למניעת פגישה ובצורה הזו הוא לא היה מוגן. התחננתי שישלחו אותו למכונת אמת, אבל דחו אותי בבוז", סיפר עו"ד בן-נון.
לדבריו, המשטרה גם שלחה לתאו של סמירנוב מדובבים ששיכנעו אותו להודות במעשה ולומר כי מדובר בהגנה עצמית, כדי שיואשם בהריגה ולא ברצח, וכך לא יישלח למאסר עולם. בלחץ זה, מסר סמירנוב שם של חסר-בית אחר, סרגיי דבורקין, איתו התקוטט ערב קודם לכן.
במשטרה מיהרו להסיק מסקנות
במשטרה מיהרו לעשות אחד ועוד אחד, אבל כנראה מיהרו יותר מדיי. מצד אחד, בידיהם גופה לא מזוהה של חסר-בית, ומצד שני, אדם שהודה ברצח חסר-בית והתעורר ליד אותה גופה. יומיים לאחר שנעצר סמירנוב, מיהרה המשטרה להגיש נגדו כתב אישום בגין רציחתו של דבורקין, בה הודה.
במקביל, ביקשה הפרקליטות לעצור את סמירנוב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. השופט דוד רוזן, שקיים דיון ראשוני בבקשה, הורה לעצרו "עד להחלטה אחרת". המשטרה אף לקחה דגימת DNA מאחותו של דבורקין, בניסיון לזהות את גופתו. בטרם הושלם הליך הזיהוי, התקשר דבורקין לאחותו ואמר לה: "אני חי". לדבריו, הוא כלל לא ידע שחשבו שהוא מת וכי פתחו בחקירה בנושא.
משהתברר כי דבורקין כלל לא נרצח, נאלצה הפרקליטות לבקש לבטל את כתב האישום (אין מדובר בזיכוי משום שסמירנוב טרם השיב לאישום; נ.ש.) ולשחררו מן המעצר. השופטים, מיותר לציין, הביעו תמיהה על התנהלות החקירה.
הפרקליטות: הגופה היתה חרוכה וקשה היה לזהותה
בפרקליטות מנסים להסביר את המחדל, ואומרים כי סמירנוב הודה בפני גורמים שונים, כמו חבריו לתא המעצר, חוקרי המשטרה, אחד מחבריו, ואף שיחזר אירוע אלים שבו נטל חלק, לפני שחזר בו מהודאתו. גרסתו תאמה, בעיקרה, לאופן שבו נרצח המנוח, כפי שנמצא בממצאי הבדיקה הפתולוגית.
סמירנוב, מוסיפה הפרקליטות, דיבר בהודאתו על אדם מסויים שאת תמונתו זיהה - סרגיי דבורקין, ואותו תקף עד אובדן הכרה. בשל העובדה כי גופת הנרצח היתה חרוכה לחלוטין, נוצר קושי בזיהויה, והליכי הזיהוי טרם הושלמו. זאת, בין היתר, מאחר ומדובר כנראה בחסר-בית. לכן, סברו בפרקליטות כי מדובר בגופתו של דבורקין.
לימים התברר לפרקליטות, כי דבורקין נמצא בחיים. "במצב דברים זה, הוחלט בפרקליטות על חזרה, בשלב זה, מכתב האישום ושחרור הנאשם ממעצר". ממשרד המשפטים נמסר, כי החקירה באשר לזהות המנוח ולנסיבות הרצח נמשכת.
ת.פ.ח. 1228/04 מדינת ישראל נ' פבל סמירנוב
