|   15:07:40
דלג
  אורן פרסיקו  
מבקר עיתונות העין השביעית
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
בית סוקולוב. בית אגודת העיתונאים [צילום: צבי גיל]

מאגודה מקצועית למועדון חברים

אגודת העיתונאים תל אביב מצליחה מאוד: בית סוקולוב שופץ, כנסים נוסדו, היחצנים אוגדו ושכרו של המנכ"ל צמח ועלה. איך כל זה קשור לפעילות למען העיתונאים בשעתם המקצועית הקשה ביותר? תנסו לשאול בהנהלה
21/07/2011  |   אורן פרסיקו   |   כתבות   |   העין השביעית   |   תגובות

היום (יוםה', 21.7.11) תתכנס בבית סוקולוב האסיפה הכללית השנתית של אגודת העיתונאים בתל אביב. בהזמנה לאירוע מפאר יו"ר האגודה, אבי פז, את הישגי האגודה בשנה החולפת: תקציב מאוזן, שיפוץ יסודי של בית סוקולוב, מתן שירותי ייעוץ משפטי, הקמת קרן חירום לטיפול במצבי משבר, כינוסם של כנס אילת, כנס חיפה וכנס כינרת, כמו גם סדרת מפגשי העשרה בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון.

כפי שניתן לראות, מרשימת הישגי האגודה בשנה האחרונה חסרים תפקידיה המוצהרים. השנה - גם השנה - לא זוקפת לעצמה האגודה הקמת ועד חדש, צירוף עיתונאים חדשים להסכם קיבוצי או שיפור תנאיהם של העיתונאים האחרונים שעדיין מועסקים באמצעות הסכם שכזה. היא אף אינה מתפארת בהצלחה במאבק נקודתי, כמו מניעת קיצוצים או שיפור תנאי עבודתם של עיתונאים המועסקים בחוזים אישיים בכלי תקשורת כלשהו.

אין זה מקרה. שבירת העבודה המאורגנת בעיתונות, החל מהמקומונים של רשת שוקן שנוסדה לפני למעלה מ-30 שנה, עבור בעיתון "חדשות" וכלה בכל יתר כלי התקשורת, מוטטה את בסיס הכוח של אגודת העיתונאים. מציבור עובדים מאוגד וחזק הפכו העיתונאים בישראל לציבור מפורר, שבו כל אדם דואג לתנאיו שלו, ובדרך כלל נמנע מלהביע סולידריות עם עמיתיו, גם בעתות קיצוצים ופיטורים.

במצב כזה הייתה האגודה יכולה להתמקד באחד משני מסלולים: ניסיון לארגן מחדש את העיתונאים תוך גיוסם לאגודה ומאבק על תנאיהם; או טיפול בעניינים אחרים כגון ארגון כנסים בנושאי תקשורת ופעילויות העשרה לחברי האגודה. בשנים האחרונות האגודה צועדת בעיקר במסלול השני.

מצבם של העיתונאים, בינתיים, מידרדר. שכרם ומעמדם של רובם נשחקים. בקבוצות הארץ וידיעות אחרונות התבקשו העיתונאים המועסקים בחוזים אישיים, ושאריות המועסקים בחוזים קיבוציים, להסכים להפחתה ניכרת במשכורתם. בקבוצת מעריב פוטרו עשרות רבות של עובדים בשורה של תוכניות קיצוצים. שכר העיתונאים הפרילנסרים הלך והידרדר בשוק כולו. עיתונים חדלו לראות אור, מערכות שלמות רוקנו מעובדיהן, פערי השכר בין קבוצה מצומצמת של כוכבים לכל יתר העיתונאים התרחבו.

מי שאמורה הייתה להילחם בהידרדרות מעמד העיתונאי היא אגודת העיתונאים, שתפקידה הרשמי הוא "לפעול ולהיאבק כאיגוד מקצועי למען זכויות העיתונאים העובדים או פועלים באמצעי התקשורת השונים, קידומים המקצועי, תנאי עבודתם ושכרם, איגודם המקצועי, זכויות היוצרים שלהם וייצוגם הנאות".

אגודת העיתונאים?

אחד מחברי ההנהלה באגודת העיתונאים בתל אביב הוא שמעון וילנאי, כתב קול-ישראל זה שנים ארוכות ואחד מסגני יו"ר האגודה. וילנאי סיפר ל"העין השביעית" על האופן שבו מתקבלות החלטות ההנהלה. רובן המוחץ, הוא אומר, תואמות את רצונו של המנכ"ל, יוסי בר-מוחא. "כשנבחרתי להנהלה היו כמה חברים מהקדנציה הקודמת שאמרו לי, 'בתוך שלושה חודשים תבין לאן נושבת הרוח'. והבנתי את זה מהר מאוד", מספר וילנאי. "הופתעתי, נדהמתי, לא האמנתי, אבל בפועל זה קרה". גם חברי הנהלה אחרים מעידים כי עמדת בר-מוחא היא השולטת בהנהלה.

וילנאי מתאר את עצמו כמי שבחודשים האחרונים מתפקד כמתנגד כמעט בודד לקו השולט בהנהלת האגודה. בשל תחושתו כי אין ביכולתו להשפיע על הנעשה באגודת העיתונאים, התפטר מחברות בוועדות האגודה. כשהוא נשאל מדוע בהנהלת האגודה לא פועלים באופן נמרץ יותר לקידום ושיפור מעמד העיתונאי, משיב וילנאי: "כנראה שיש מישהו שחושב על הכיוון האחר, מה שמתאים לו יותר".

הכיוון האחר, כך נראה, מתמקד בשורה התחתונה של אגודת העיתונאים. בהנהלת האגודה התקבלו בשנים האחרונות שורה של החלטות מרכזיות, שקו מקשר ביניהן הוא תרומתם לשיפור המצב הכספי של האגודה. בין היתר הוחלט על שיפוץ נרחב בבית סוקולוב כדי שיוכל לארח מסיבות עיתונאים חיצוניות (לצורך השיפוץ נפדתה קרן השביתה של האגודה ובהמשך הוקמה במקומה קרן חירום), ועל שינוי התקנון כך שיוכלו להתקבל לאגודה דוברים ויועצי תקשורת מגופים ציבוריים ומלכ"רים.

במקביל, כאמור, הלכה האגודה והתמקדה בארגון כנסים בנושאי תקשורת. הללו מניבים לה הכנסות נאות. בשנתו הראשונה עלה כנס אילת לעיתונות 240 אלף שקל, כשהחסויות לו עמדו על 500 אלף שקל. שנה לאחר מכן הוציאה האגודה 327 אלף שקל על כנסים וקיבלה חסויות בסך 541 אלף שקל. בשנה השלישית הוציאה האגודה 227 אלף שקל על כנסים וגרפה חסויות בסך 734 אלף שקל.

עוד מקור הכנסות מרכזי לאגודה הם דמי החבר שמשלמים חבריה. בשל פרישתם לאורך השנים של עיתונאים פעילים שחשו כי החברות באגודה אינה משתלמת להם, ואי-הצטרפותם של די עיתונאים חדשים, נוצרה ירידה בדמי החבר שנגבו. שינוי התקנון בשנת 2007, כך שיוכלו להתקבל לאגודה דוברים ואנשי תקשורת, תרם לשיפור המאזן. עשרות רבות של מצטרפים חדשים, שהתקבלו במעמד של "ידידי האגודה" (אין להם זכות לבחור ולהיבחר למוסדות האגודה), משלמים דמי חבר בשיעור קרוב למלא. ריבוי דוברים ויועצי תקשורת באגודה מסייע כמובן למנוע ירידה בהכנסות ומאפשר לאגודה להמשיך ולפעול, אך מרחיק אותה עוד יותר ממטרתה המקורית – להיות גוף שפועל בשם העיתונאים ולמענם.

מלבד צירוף דוברים ויועצי תקשורת כ"ידידי האגודה", צורפו לה חברים במעמד מלא שיש ספק אם הם בכלל עיתונאים. תקנון האגודה מאפשר לה לקבל כל מי "שעיקר עיסוקו ו/או הכנסתו הוא בעבודה עיתונאית באמצעי תקשורת", כשהכוונה ב"אמצעי תקשורת" היא לגופים ש"מוקדשים ברובם המכריע להעברת מידע לציבור, שהושג בעבודה עיתונאית". בשנים האחרונות הצטרפו לאגודה כמה עשרות מעובדי תחנת הרדיו רדיוס, תחנה שעניינה העיקרי שידורי מוזיקה.

בהופעה בפני ועדת הביקורת של האגודה טען המנכ"ל בר-מוחא כי תחנת רדיוס אינה מוגדרת כתחנה המוקדשת למוזיקה, אך מנכ"ל התחנה, דוד בן-בסט, מצהיר באופן פומבי כי "אצלנו מוזיקה זה הכל!". עיון בלוח שידורי התחנה מלמד שאכן רוב גדול מזמן השידורים מוקדש למוזיקה.

אז מה עושים עם הכסף?

יש בהחלט מקום לזקוף לזכותו של מנכ"ל האגודה, יוסי בר-מוחא, את ההצלחה בחילוצה מקשייה הכלכליים, גם אם לעתים נראה כי המטרה קידשה את האמצעים. צירוף הדוברים ויועצי התקשורת, צירופם של חברים שאינם עיתונאים במלוא מובן המלה, התמקדות בכנסים עתירי חסויות ושיפוץ בית סוקולוב כך שאולמותיו יהיו אטרקטיביים להשכרה אכן הצליחו לשפר את מצבה הכלכלי. עם זאת, נשאלת השאלה: מה הטעם באגודה בעלת תקציב מאוזן אם היא אינה משתמשת בו כדי להיאבק על שיפור מצבם הכלכלי של העיתונאים?

תשובה אפשרית לשאלה זו היא שחברי האגודה נהנים ממצבה הכלכלי המשתפר. לרווחתם נפתח לאחרונה מועדון מהודר המציע מקום מפגש נעים ומזנון במחירים נוחים. תשובה נוספת היא ששיפור המאזן מבטיח את המשך קיום האגודה. גם מנכ"ל האגודה נהנה מהאיזון התקציבי. בעוד שכרם של מרבית העיתונאים נשחק בשנים האחרונות והאגודה שאמורה לפעול לשינוי מצב זה מתמקדת בשיפוצים וכינוס כנסים, המנכ"ל שלה זכה לעלייה נאה בשכרו. בתוך שנתיים, אותן שנתיים שבהן שוק האשראי העולמי נקלע למשבר, הכלכלה הישראלית נכנסה למגננה ומאות עיתונאים פוטרו או שמשכורתם קוצצה, עלה שכר המנכ"ל בכ-30%.

לשם המחשה, בשנת 2009 עמד שכרו השנתי של המנכ"ל על סכום המתקרב לסך דמי החבר ששילמו כל חברי האגודה יחדיו באותה שנה, שיעור של כחמישית מהכנסות האגודה. אגודת העיתונאים בירושלים, אגב, פועלת ללא מנכ"ל. המזכירה הכללית של האגודה הירושלמית משתכרת כשליש מהמנכ"ל בתל אביב.

בפרוטוקול דיון ישיבת ההנהלה של אגודת העיתונאים מדצמבר 2008 מתואר צעד אחר צעד כיצד מתקבלת החלטה בדבר שכרו של המנכ"ל. היו"ר דאז, אליעזר דר-דרזנר, הציע להעלות את שכר היסוד של המנכ"ל. חבר ההנהלה, אורי בינדר, הציע להעניק לו בונוס במקום תוספת קבועה לשכרו. "אני שוחחתי עם יוסי, הוא אמר לי שבשום פנים ואופן הוא לא רוצה בונוס. הוא דוחה. הוא לא רוצה בונוס חד-פעמי", השיב לו דר-דרזנר. לאחר ויכוח בין חברי ההנהלה והסברים שסיפק לה בר-מוחא, הוחלט בסופו של דבר להעלות את שכרו ובמקביל להקים ועדה שתבדוק לעומק מה השכר הראוי לאדם בתפקידו. בעוד שההעלאה נכנסה לתוקף מיידי, הוועדה לא. אחד מחבריה מספר כי עד היום לא פנו אליו בעניין.

לפני שבועות אחדים, בישיבתה הלפני אחרונה של הנהלת האגודה, העלה היו"ר הנוכחי, אבי פז, הצעה להעלות את שכר הבסיס של המנכ"ל. גם הצעה זו התקבלה ברוב גדול.

"במסמכים הכספיים שאנחנו מקבלים מדי פעם", מסביר חבר ההנהלה שמעון וילנאי, "לא מופיע סכום המשכורת של המנכ"ל. מופיע רק נתון כללי, ללא חלוקה פנימית, של כל השכר שהאגודה משלמת לכל השכירים, ואתה לא יכול לדעת את החלוקה הפרטנית".

חבר הנהלה שמתבונן בסעיף המשכורות של האגודה, ללא פירוט, אינו יכול לדעת כמה משתכר המנכ"ל וממילא אינו יכול ללמוד על העלייה החדה בשכרו של המנכ"ל בשנים האחרונות. אם בשנת 2006 עלות סך המשכורות שהאגודה משלמת לעובדיה הספורים עמדה על למעלה ממיליון שקלים, הרי שב-2009 הסכום צנח ל-652 אלף שקל. באותן השנים עלה שכרו השנתי של בר-מוחא בלמעלה מ-100 אלף שקל.

וילנאי מספר כי לפני שבא לאחרונה להחליט כיצד להצביע על העלאת שכר המנכ"ל, ביקש מפז לדעת מה שכרו ברוטו. בתשובה אמר לו היו"ר כי המנכ"ל יספק לו את הנתון כשישוב לישיבה. "אני רוצה לדעת ממך אדוני היו"ר מה משכורתו של מנכ"ל אגודת העיתונאים", משחזר וילנאי את דבריו לפז. "זכותי לקבל את זה לפני שאני מקבל החלטה". לדבריו, פז אמר לו שהוא אינו יודע מה הסכום.

איך יכול להיות שחבר הנהלה לא יכול לקבל את הנתון הזה?

וילנאי: "שאלה יפה שאין לי פתרון לה".

כשנוכח וילנאי לראות שכל יתר חברי ההנהלה שהשתתפו בישיבה תומכים בהעלאת השכר ומדברים בשבחו של בר-מוחא כמי ש"עשה הרים וגבעות" למען האגודה, החליט לוותר על המאבק. ההצעה להעלות את שכרו של המנכ"ל הוגשה להצבעה, וילנאי נמנע, והתוספת אושרה. לפי וילנאי, הוא קיבל את הנתון לגבי שכרו של המנכ"ל רק לאחר ההצבעה, עם שובו של בר-מוחא לישיבה.

מה בר-מוחא אמר לוועדת הביקורת

אתר "העין השביעית" העביר ליו"ר אגודת העיתונאים, אבי פז, ולמנכ"ל האגודה, יוסי בר-מוחא, שורה של שאלות בנושאים הנוגעים להתנהלות הנהלת האגודה והנדונים בכתבה זו, אך הם הודיעו, באמצעות עורך-דין, שהם מסרבים להגיב. יחד עם זאת, בעקבות התלונה שהגישו ריבק וטרצ'יצקי לרשם העמותות, התכנסה בדצמבר האחרון ועדת הביקורת של האגודה לדיון ולשמיעת גרסתם של בר-מוחא ופז לטענות שנכללו בתלונה. ריבק וטרצ'יצקי לא הוזמנו לדיון.

באשר לטענה כי בהנהלת האגודה היו חברים שמעון אלקבץ ואמנון נדב שעה שבמקביל שימשו בתפקידי ניהול, אמר בר-מוחא לוועדת הביקורת כי אלקבץ "לא היה אחראי על תנאי העסקת עובדים ותנאי שכרם", ולכן לא היה בניגוד עניינים. לגבי נדב אמר כי את תפקידו כיו"ר דירקטוריון תחנת רדיוס עשה בהתנדבות, וכי התפטר מהנהלת אגודת העיתונאים "לאחר שנוצר ניגוד עניינים אמיתי" עם מינויו ליו"ר מועצת הרשות השנייה.

באשר לטענות על צירוף עובדי תחנת רדיוס שאינם עוסקים בעבודה עיתונאית, אמר בר-מוחא כי האגודה מקבלת לשירותיה חברים גם מרשת ג' או גלגל"צ, וכי בתחנת רדיוס יש "לא מעט תוכניות אקטואליה ותוכניות בתחומי רווחה, חברה ועוד".

סיכומו של דבר: ועדת הביקורת של אגודת העיתונאים החליטה פה אחד לדחות את כל הטענות של ריבק וטרצ'יצקי. רשם העמותות לא מצא לנכון לבדוק את שלל הטענות של השניים והסתפק בהפנייתם לבית-הדין לערעורים של אגודת העיתונאים. השניים טרם הגישו תלונה לבית-הדין.

מי מנהל את ההנהלה

בית סוקולוב נראה בימים אלה טוב מכפי שנראה זה שנים ארוכות. כתפאורה לאסיפה הכללית של אגודת העיתונאים שתתכנס מחר ישמש אולם ששופץ להרהיב, אך זוהי תפאורה מפוארת שמכסה על מחסור בפעילות למען ארגון עיתונאים ומאבק על מעמדם; ממש כפי שהדיבורים על מאבק למען העיתונאים נשמעים בקול גדול בכנסי האגודה, בעוד שהכנסים עצמם הולכים ונעשים הנשק העיקרי במלחמה.

שניים מחברי האגודה, יואב ריבק ויאיר טרצ'יצקי, הגישו לרשם העמותות לפני כשנה תלונה מפורטת ובה שורה של טענות על אי-סדרים, לכאורה, באגודה התל אביבית. עיון בתלונה ובדיקת כמה מהטענות הכלולות בה מסייעים להבין כיצד האגודה מתנהלת ומדוע עיתונאים פעילים רבים רואים בה גוף בלתי רלוונטי.

את התשובה לשאלה מדוע האגודה מתמקדת בשנים האחרונות בפעילויות העשרה ולא במשימתה המוצהרת, להיאבק על שיפור תנאי העסקתם של העיתונאים, אפשר להתחיל לחפש בהנהלת האגודה, הגוף שאמור להוביל את פעילותה ולפקח על עבודת המנכ"ל. על-פי החזון המקורי של אגודת העיתונאים, בהנהלה אמורים לשבת עיתונאים פעילים, נציגיהם של עובדי כלי התקשורת החברים באגודה, אנשים המכירים מקרוב את מצוקות עמיתיהם ויכולים לקדם פתרונות לבעיות הללו. במציאות המצב שונה.

חברי ההנהלה נפגשים אחת לכמה שבועות ודנים בדרך כלל בעניינים פנימיים של האגודה ושל המנגנון המפעיל אותה: מינוי נבחרים לתפקידים פנימיים באגודה, החלטות הנוגעות לכנסים ומפגשי העשרה, שמיעת דוחות מהוועדות השונות שפועלות באגודה, אישור חברים חדשים, ובשנים האחרונות דיונים והחלטות על השיפוץ של בית סוקולוב.

הפער בין העיתונאים הפעילים בישראל ובין אגודת העיתונאים בא לידי ביטוי בהרכב חברי הנהלת האגודה. כיוון שהעיתונאים הצעירים ובני דור הביניים אינם מצטרפים בהמוניהם לאגודה, ממילא אין בהנהלה ייצוג נרחב לכוח העבודה המרכזי בענף. למעשה, ארבעה מ-14 חברי ההנהלה הנוכחיים הם גמלאים (אליעזר דר-דרזנר, יהודית יחזקאלי, משה טימור וליאורה עייני). לא ברור אף אם יו"ר ההנהלה בעצמו עובד בימים אלה כעיתונאי פעיל.

דומה כי הנהלת האגודה אינה ששה להציג את האופן שבו מתקבלות החלטותיה. להבדיל מאגודת העיתונאים בירושלים, שמעלה תדיר לאתרה החלטות ופרוטוקולים של ישיבותיה, באתר האגודה התל אביבית לא ניתן למצוא מידע דומה. דף באתר האגודה הנושא את הכותרת "החלטות וסיכומים" עומד ריק.

על-פי תקנון אגודת העיתונאים, "מספר חברי ההנהלה יהיה בלתי זוגי, ובלבד שלא יפחת מ-15 חברים", וזאת כדי להבטיח ייצוג נרחב לעיתונאים מכלי תקשורת שונים ולמנוע מצב של תיקו. שתי המטרות אינן מושגות: בהנהלה אין ייצוג לכלי תקשורת מובילים, והיא נוטה ממילא לקבל החלטות ברוב מוחץ. נוסף לכך, בהנהלה רק 14 חברים. אחת מהם, תהל פרוש, לשעבר עיתונאית בהארץ וממקימי הוועד בעיתון, עזבה את האגודה ואינה מופיעה לישיבות ההנהלה לפחות שנה, אולם בהנהלת אגודת העיתונאים לא מזדרזים למצוא לה מחליף.

יחד עם פרוש נבחרו להנהלת האגודה אמנון נדב ושמעון אלקבץ, ששימשו במקביל בתפקידים המקורבים לבעליהם של תחנות שונות של הרדיו האזורי, בין היתר יו"רים של דירקטוריונים ונציגי הבעלים בחברות. אלקבץ ונדב אינם מכהנים עוד בהנהלת האגודה, אך העובדה שכיהנו כחברי הנהלה במקביל לעיסוקיהם האחרים מעלה מעצמה את השאלה, כיצד יוכלו לשמש פה לעיתונאים כאשר הם מקורבים לבעליהם של כלי תקשורת? נדב מסביר בתגובה כי תפקידו כיו"ר דירקטוריון רדיוס הוא תפקיד "פסיבי ולא אקטיבי, פורמלי למדי", בלא כל יכולת להשפיע על תנאי העסקת העיתונאים בתחנה, ועל כן לא היה כל חשש לניגוד עניינים. תגובתו של אלקבץ לא התקבלה.

התהיות באשר להרכב הנהלת אגודת העיתונאים נוגעות גם לעומד בראשה, היו"ר אבי פז. בהתאם לחזון המקורי של אגודת העיתונאים, קובע התקנון כי "לא ייבחר להנהלה מי שאינו עובד באופן פעיל באמצעי תקשורת, למעט גמלאים". כשנבחר אבי פז להנהלה הוא היה עיתונאי פעיל, בעברו תפקידים בכירים בחדשות המקומיות של הוט וברדיו דרום. עובדיו לשעבר ומכריו מספרים עליו טובות, הן מקצועית והן אישית. בתחילת שנת 2009 נבחר פז ליו"ר אגודת העיתונאים, אך כשנה מאוחר יותר פרש מרדיו דרום.

במה עוסק יו"ר האגודה מאז? פז סירב לענות על השאלה. לדברי אמנון יוסף, דובר עיריית באר-שבע, המכיר את פז שנים ארוכות ומגדיר אותו כ"חבר בנפש", מאז שפרש פז מרדיו דרום הוא "לקח לעצמו חופש" מעבודה עיתונאית. לשם השוואה, דני זקן, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, עובד כעיתונאי פעיל במחלקת החדשות של קול-ישראל.

רשימות קשורות:

תאריך:  21/07/2011   |   עודכן:  21/07/2011
אורן פרסיקו
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מאגודה מקצועית למועדון חברים
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הגילדה המוכרת
21/07/11 19:40
פורום: העין השביעית כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"ענן בראש" הוא מחזה מיוחד העוסק בקבוצת נשים המצפות לעולם החדש שיגיע עם שובם של הגברים מהמלחמה. ההצגה מאת המחזאי הבריטי סטיבן לאו, 63, הועלתה בבכורה באנגליה ב-1977 והיא עוסקת במהלך מאה הימים בסוף מלחמת העולם השנייה, בין הניצחון על גרמניה הנאצית לבין כניעת יפן. להקת שחקנים צעירה מצליחה להתמודד בהצלחה עם דרמה מלאת הומור שחור, אבל עם מטען של רגשות והווי חיים ומפיחה רוח מיוחדת במחזה שאין בו רגע דל.
20/07/2011  |  חיים נוי  |   כתבות
על בימת תיאטרון "צוותא" העלו מסיימי השנה בניסן נתיב ירושלים את הקומדיה שליחה לא נס - בפאר של עיצוב במה (דני בילינסון), תלבושות מפוארות ברוח התקופה, תרגום עסיסי ועכשווי של יהושע סובול, שלוכד אותך כמו ביום שנכתב, והעיקר: צוות שחקנים מלוכד כאנסמבל מקצועי רהוט. כולם יפים ומוכשרים, מלאי חן וקסם. כנראה שהבימוי של קליף הצליח להוציא מכל אחד את המיטב שבו - במשחק, במימיקה, במבטים, ובכך שלא הייתה שניה דלה בהצגה.
20/07/2011  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
כבר הזמנתם מקומות לפני חודשים, כבר הודעתם בעבודה, כבר סידרתם בייביסיטר לכלב ועכשיו הגיע האירוע הגדול - לא, לא החופש אלא השופינג שלפניו.
20/07/2011  |  אושרת לוי  |   כתבות
"אף יהודי לא פוצץ עצמו במסעדה גרמנית", כך הכריזה אחת מהנשים האמיצות בעולם. פעילים של 'האחים המוסלמים' רצחו את הפרופסור יוסף אל יוסף שהיה המרצה האהוב על וואפה סולטן באוניברסיטה, לנגד עיניה (ב-1979). "הם ירו בו מאות כדורים וצעקו 'אללה אכבר'. ברגע זה איבדתי את האמון באלוהים שלהם והתחלתי לחפש תשובות. זו הייתה נקודת המפנה בחיי".
20/07/2011  |  משה חסדאי  |   כתבות
"המעט שניתן לומר הוא כי מעריב הציגה מצג שווא רשלני כלפי הבנק בו התחייבה לפירעון חובה של חברת פיל זהב", כך קבעה שופטת בית המשפט העליון מרים נאור בפסק דין שנתנה היום בעניין תביעה של חברת בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד חברת מעריב - הוצאת מודיעין בע"מ ומנכ"ל מעריב לשעבר רוני קליינפלד. בית המשפט חייב את מעריב וקליינפלד לפצות את בנק דיסקונט בלמעלה מ-3 מיליון שקל.
20/07/2011  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
לא שוחד   /  אורן פרסיקו
הנשר נחת ונחשף  /  אורן פרסיקו
הכתב משה נוסבאום מבוקש לעדות  /  אורן פרסיקו
באישור השר  /  אורן פרסיקו
תלתלים שחורים   /  אורן פרסיקו
העיתונאים הדתיים מתאגדים   /  אורן פרסיקו
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר
בנתב"ג חונה המטוס שתוכנן במקור לטיסות הנשיא או ראש הממשלה, אבל המטוס "כנף מציון" מושבת    מדוע לא יוכשר מטוס זה לטיסותיהם של הבכירים לארה"ב?
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
טובה חוכמת השיח המדיני מהפעלת כלי הקרב, לשם כך יש גם לאמץ הצעת ארה"ב, מדינה ידידותית לישראל
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il