חילופי האשמות חריפים התגלו אתמול (יום ד', 12.1.05), במהלך ישיבת הדירקטוריון שהתקיימה אתמול בבנק המזרחי, בפרשת המענק שניתן לויקטור מדינה. הישיבה התקיימה על-רקע דרישת רשות ניירות ערך מדירקטוריון הבנק בכלל ומהנהלת הבנק בפרט: לפרט את כל השתלשלות העניינים הנוגעת למענק שניתן לויקטור מדינה (13.5 מיליון ש"ח), אודותיו סוכם במרס 2004.

מידע זה הוסתר עד אוגוסט 2004 - עת נדרש הבנק על-ידי רשות ניירות ערך למסור דיווח מיידי בנושא. מאז מצוי עניין זה בבדיקת הרשות, והעומד בראשה, משה טרי, באפשרות פתיחת חקירה פלילית נגד כל המעורבים. החשודים העיקריים: יו"ר הבנק יעקב פרי; היועמ"ש של הבנק, עו"ד שמעון וייס; המנכ"ל היוצא, ויקטור מדינה; והמנכ"ל הנכנס, אלי יונס.

נודע, כי במהלך ישיבת הדירקטוריון נשאל היועץ המשפטי של הבנק, עו"ד שמעון וייס, מי ביקש ממנו "להזמין" חוות דעת שלישית - זו שצידדה בסופו של דבר בהימנעות ממתן דיווח מיידי על המענק לויקטור מדינה, ולמעשה בהסתרת המידע מציבור בעלי המניות. קודם לכן הועלו שתי חוות דעת שחייבו מתן דיווח מיידי: הראשונה - של עו"ד שמעון וייס עצמו; השניה - של עו"ד עודד ערן. וייס השיב לחברי הדירקטוריון, כי ויקטור מדינה הוא שהעלה הצעה/בקשה זו, ולכן נשכר עו"ד שלישי: עו"ד דרור ברנדויין (שאכן סיפק את "הסחורה"), ובהתבסס על חוות דעתו, שאומצה על-ידי וייס, יו"ר הבנק יעקב פרי, והמנכ"ל אלי יונס, נמנע הבנק ממסירת המידע המיידי שהתחייב.

נודע, כי במעמד זה, בישיבת הדירקטוריון, הודיע יעקב פרי, כי מדינה מכחיש זאת וטוען שלא הוא שהעלה את ההצעה להזמין חוות דעת נוספת. השאלה נותרה אפוא פתוחה (רשמית). בתגובה שעומד הבנק למסור היום לרשות ניירות ערך ולציבור בעלי המניות, נמנע הבנק ממתן מענה החלטי לשאלה המרכזית בפרשה: מי הזמין את חוות הדעת המוזמנת - זו ששימשה ככיסוי להסתרת המידע מהציבור. יצויין, כי ההודעה שעומד הבנק למסור נוסחה על-ידי עו"ד פנחס רובין, המלווה את הבנק בפרשה זו. רובין נשכר על-ידי הדירקטוריון, כדי לגונן על הבנק ועל חברי הדירקטוריון וההנהלה מפני חקירה פלילית ששוקלת הרשות לפתוח.

דובר בנק המזרחי מסר בתגובה: "השאלה לא הועלתה אל עו"ד וויס וממילא הוא לא השיב עליה כפי שיוחס לו, וכל דבר הוא שקר צרוף. הודעת בנק המזרחי שנמסרה היום היא שמשקפת את התייחסות הבנק לאירועים הללו".


ויקטור מדינה דרש מענק בסך חמישה מיליון דולר

גילוי נוסף בפרשה זו: המנכ"ל היוצא, ויקטור מדינה, דרש במרס 2004 מענק בסך חמישה מיליון דולר - עם פרישתו, אך בעלי השליטה, משפחת ורטהים ועופר, הסכימו לשלם "רק" שלושה מיליון דולר. הבנק עומד למסור על כך הודעה רשמית.

נודע, כי בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה אתמול (יום ד', 12.1.05) נדון גם נושא זה. חלק מהדירקטורים שהשתתפו בישיבה, העירו כי מוזר הדבר שהמנכ"ל הפורש דרש מענק בגובה זה - גם אם מגיע לו מענק גבוה, לשיטתו, תמורת תרומתו המקצועית והניהולית לבנק - ואף עמד על כך, בעוד שהרי ידוע כי מענק אפשר רק לבקש, ולא לדרוש. השאלה שעמדה על הפרק היא: האם ניתנה לויקטור מדינה הבטחה לקבל מענק (כפי שחושדת הרשות), ואם אכן כך הדבר - מדוע לא דווח הדבר, מבעוד מועד.

סוגיה זו היא אחת העיקריות שבוחנת רשות ניירות ערך, במטרה להגיע להחלטה: האם לפתוח בחקירה פלילית נגד בעלי השליטה ואחרים, כדי לברר האם אכן ניתנה למדינה הבטחה מוקדמת למענק. בעלי השליטה, ובמיוחד משה (מוזי) ורטהים, מכחישים זאת מכל וכל. בישיבת הדירקטוריון שהשתתפו הם טוענים, כי לא ניתנה הבטחה כזו, וכי הדיונים באפשרת מתן מענק הועלו זמן קצר לאחר ההחלטה של מדינה לפרוש מהבנק.