|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
באחרונה הצליחו פרופ' טנור ותלמיד המחקר דויד אבישר, בעבודתם התיאורטית, לפתח דרך שיטתית לשיחזור השינויים הגיאומטריים המתחוללים במולקולה אחרי שהיא עוברת למצב "מעורר", כתוצאה מחשיפה לקרינה. במצב זה פולטות המולקולות אור בעיתוי מסוים ובאורך גל מסוים. במאמר שפירסמו בכתב-העת המדעי Physical Review Letters מתארים המדענים כיצד ניתחו את האור הנפלט, ושיחזרו באמצעות נתוניו את התהליכים שהתחוללו במולקולה בזמן ההתעוררות
|
|
פרופ' דוד טנור. בשם היעילות [צילום: מכון ויצמן למדע]
|
|
|
|
|
זהירות, מלכודת
|
|
מכון ויצמן למדע
|
|
יעילות היא אחד המכשולים המרכזיים בפני בקרת תגובות כימיות באמצעות לייזר. באחרונה התברר, שבמקרים מסוימים מגיע תהליך השיפור למבוי סתום: היעילות גדלה במשך זמן מה, אך היא נעצרת ברמה נמוכה בהרבה מ-100%. משמעות הדבר היא, שבמקרים כאלה מובילה ההתקדמות הראשונית ל"מלכודת": אי-אפשר להמשיך לשפר את היעילות וצריך להתחיל הכל מחדש
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
כימיה היא עסק מסורבל. תגובות כימיות מורכבות כוללות בדרך כלל שלבים רבים, ומייצרות לעיתים קרובות פסולת רעילה. כדי להפיק חומר מסוים מחומרים אחרים, יש צורך, בדרך כלל, לערבב את חומרי המוצא, לספק אנרגיה, להוסיף זרזים. הרבה עבודה. לא פלא שלכימאים יש חלום: הם מקווים לבצע יום אחד תגובות כימיות באמצעות קרן לייזר, שתכוון למולקולה מסוימת ותגרום לשבירת קשרים כימיים מסוימים בה, באופן בררני. קל, חד, חלק ופשוט.
אמנם, לאכזבתם של אלכימאים ואנשים אחרים, שיטה זו לא תצלח להפיכת עופרת לזהב (לשם כך יש צורך לשנות את גרעיני האטומים, דבר שאי-אפשר לעשות באמצעות קרן לייזר), אבל היא עשויה להציע יתרונות לא מבוטלים בתחום הגברת היעילות של תגובות כימיות שונות, ובביצוען בדרכים נקיות וזולות. למשל, כיום מייצרים תרופות שונות בתהליכים כימיים אורגניים מורכבים הכוללים עשרות תמורות. באמצעות לייזר ייתכן שאפשר יהיה לייצר בעתיד אותן תרופות בתהליכים פשוטים ויעילים בהרבה.
פרופ' דויד טנור, מהמחלקה לפיסיקה כימית שבפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע, סבור, שהשיטה עשויה להיכנס בעתיד לשימוש תעשייתי. האופטימיות שלו נובעת מהקצב המהיר של המחקר במעבדות מובילות בעולם, ובהן גם מעבדתו במכון ויצמן. באחרונה הצליחו פרופ' טנור ותלמיד המחקר דויד אבישר, בעבודתם התיאורטית, לפתח דרך שיטתית לשיחזור השינויים הגיאומטריים המתחוללים במולקולה אחרי שהיא עוברת למצב "מעורר", כתוצאה מחשיפה לקרינה. במצב זה פולטות המולקולות אור בעיתוי מסוים ובאורך גל מסוים. במאמר שפירסמו בכתב-העת המדעי Physical Review Letters מתארים המדענים כיצד ניתחו את האור הנפלט, ושיחזרו באמצעות נתוניו את התהליכים שהתחוללו במולקולה בזמן ההתעוררות.
כאשר מולקולות מתעוררות, מתחוללים בהן שינויים רבים: לפעמים הן נמתחות או מתפתלות, וחלק מהקשרים הכימיים עשויים להישבר. השיחזור שנעשה במכון ויצמן, הבנוי משורה של תמורות מתמטיות, מגלה את הרצף המדויק של האירועים שהתחוללו במולקולת ליתיום הבנויה משני אטומים, החל מהזמן שהיא מתעוררת ועד שהיא מתפרקת. כעת מתכננים המדענים לבצע שיחזור דומה עם מולקולות גדולות יותר, הבנויות משלושה אטומים ויותר.
שיחזורים מסוג זה מספקים מידע חיוני על השינויים שגורם האור במבנה המולקולה. מידע כזה יכול להצביע על הדרך לשינוי הקשרים האלה לפי הצורך. למשל, אם נדע אילו קשרים נחלשים או נשברים כתוצאה מהתעוררות, אפשר יהיה להפוך את תהליך השבירה ליעיל ובררני יותר באמצעות הבזקי לייזר. התובנות החדשות שהושגו במחקר זה עשויות לקדם גם את חקר החומר באטמוספירה ובסטרטוספירה, בהן נמצאות מולקולות מעוררות רבות כתוצאה מחשיפה לאור השמש.
|
|
פורסם במקור במגזין מכון ויצמן
|
|
| תאריך:
|
30/08/2011
|
|
|
עודכן:
|
31/08/2011
|
|
מכון ויצמן למדע
|
|
|
עטלפי פירות מנווטים באמצעות "מפה קוגניטיבית" המבוססת על ראייה מכשירי GPS מאפשרים לנו לנווט ביעילות את דרכנו לכל מקום, והפכו כבר לחלק בלתי-נפרד מהחיים המודרניים הנוחים, הנשענים על טכנולוגיות מתקדמות. אבל היכולת לנווט ולהתמצא במרחב אינה רק שאלה של נוחות. למעשה, היא חיונית להישרדותם של בני-אדם ובעלי-חיים כאחד. עטלפי הפירות, לדוגמה, עפים עשרות קילומטרים מדי לילה לעץ הפרי הקבוע שממנו הם ניזונים, ושבים למערה.
|
|
|
|
|
התופעות עליהן מצביע המחזה, שמצליחות לטלטל את הצופים, אין לנכס אותן אך ורק לתפוצה המרוקאית (בגלל התרחשותן לקראת חגיגת המימונה המסורתית). תופעות אלו של התייחסות פגומה של בעל לאשתו כמו הייתה חפץ ושפחה, חוסר הכבוד של האב לאשה ולילדים, תוך כדי צרחות והתעללות מילולית שמותירה צלקות בלב כולם - תופעות כואבות אלו פושות בקרב כל העדות. כשרונה של אזולאי הספרי להצביע על חולשות אנוש אלו, כשהיא כמו מעמידה מראה לפני קהל הצופים, מבטיח שהמחזה יעשה תיקון לנפשות החוטאות, ומאידך - ינסוך אומץ בלב הנפשות המעונות, כמו שעשתה בהצגה מרים, אשתו של מקסים.
|
|
|
|
|
הוא היה מראשוני החלוצים פורצי חומות העיר העתיקה, ממייסדי נחלת שבעה, הוציא לאור עיתון שנחשב למודרני לתקופתו וביקש להכניס רוח חיים וחידוש בכלכלת הישוב העברי. הוא היה ממייסדי פתח תקוה וידוע גם כמי שלימים הפזמונאי יורם טהרלב כתב עליו את הבלדה המפורסמת שהושרה בידי אריק אינשטיין וחבורת לול. אולם מה שפחות ידוע הוא שר' יואל משה סלומון, מן החלוצים המפורסמים, גם שלח את ידו בכתיבת פרוזה, שירה ופובליציסטיקה.
|
|
|
|
|
הזדקנות העור היא תוצאה של גורמים פנימיים והשפעות חיצוניות של הסביבה. גנטיקה, במשולב עם הגיל הכרונולוגי, תורמים להזדקנות הפנימית המתבטאת באובדן מסת עצם, הידלדלות השרירים והעור שמעליהם ופיזור מחדש של רקמת השומן. גם העור הופך דק ויבש, עם הדגשה של קמטי הבעה. הגורמים החיצוניים להזדקנות העור, כוללים חשיפה לקרינת השמש, עישון, חומרים כימיים והשפעת כוח המשיכה.
|
|
|
|
|
השאלה כיצד תוכל ישראל להגן על עצמה בפני מתקפה גרעינית מצד אירן של אחמדינג'אד מעסיקה את העולם המערבי לא רק בגלל החשש שגל הרג רצחני יונחת על לב המדינה, אלא גם בגלל אי-הידיעה כיצד תגיב ישראל - האם תבחר במהלומת מנע מקדימה - אווירית, יבשתית או ימית - או אולי תבחר באופציית "המהלומה השנייה" שאת השפעתה המשמעותית על יחסי הכוחות הגלובליים, כולל העולם המוסלמי, קשה מאוד להעריך.
|
|
|
|
|
