קשה שלא להרים גבה על התנהלות המשטרה בעניין מעצרה של
מרגלית צנעני. ניסיון סחיטה הוא חמור דיו כדי להעמיד אדם למשפט אבל הדרך שבה המשטרה נוהגת הנה מחוץ לכל פרופורציה. ברמה העקרונית מרגלית צנעני הייתה אדם נורמטיבי לחלוטין עד שהפרשה נחשפה על-ידי המשטרה. איש במשטרה לא ראה בה סכנה לציבור לפני שנעצרה, מה הופך אותה היום למסוכנת יותר שמחייב את המשך החזקתה?
קשה גם לפספס את הקשר בין המהלך של המשטרה ובין ההתרחשויות בזירה התקשורתית. מרגול פתחה את הפה וירדה על אנשי "המחאה החברתית". ברגע זה התחיל טקס ההשפלה, ומרגלית צנעני, שעד אותו העת נחשבה ליקירת התקשורת, מצאה עצמה נזרקת לגורלה במרכז הזירה, וכל זאת על שהעזה לפגוע בקונצנזוס המקודש של קידום המחאה. ניסיונה של מרגול להתכחש למה שאמרה היה כבר מאוחר, בשלב הזה המשטרה נכנסה לפעולה.
מרגול נעצרה לעיני כל, נכלאה והוצאה מהתמונה, ומרגע זה לא פסקו ההדלפות מהמשטרה. בתחילה הודלף שהיא פנתה לבורר כדי להחזיר לעצמה חוב מאמרגנה, בהמשך היא הואשמה בניסיון סחיטה. בנה נעצר גם הוא באופן מתוקשר ומיד נקשר שמו לאיש ארגון פשע אחר שהמשטרה עצרה באותו היום, אך שוחרר מייד למחרת ללא שום אשמה. שיא הנבזות של המשטרה היה הדלפת תמונתה של מרגול צנעני עם מספר אסיר על חזה. ראשי המשרד לביטחון פנים והמשטרה גלגלו עיניים לשמים והבטיחו שהמדליף יאותר ויוענש, אבל ברור לחלוטין שאין אפשרות שתמונה מסוג זה תגיע לידי התקשורת, ללא מעורבות ישירה של בכירים בשב"ס ובמשטרה.
"זרועות הפשע חדרו לעולם הבידור" זועקות הכותרות בצהובונים, "כתב אישום חמור של סחיטה ואיומים" חוזרים השדרנים על המנטרות שסיפקה להם מערכת הדוברות של המשטרה, אבל כשקוראים בעיון את כתב האישום, מתרשמים בעיקר מהשפה הגבוהה שבו הוא מנוסח ופחות מעצמת הראיות. כתב האישום מפליג בתיאורים וסיפורים שאין בהם שום קשר לתביעה. כל הסיפור על "
כוכב נולד", מיסרונים באמצע התוכנית וכו' אינם אלא זריית חול בעיניים מהסיבה הפשוטה שהפרקליטות אינה רואה בכך אשמה מספיקה כדי לכלול זאת בתביעה. האמרגן אסף אדטגי שמוצג כ"קרבן הסחיטה" הוא למעשה זה שיזם והפעיל את כל המהלך, קישר אותה עם
מיכאל חזן, הלך אתה ביחד לבוררות, אך לאחר שהפסיד החליט שאינו רוצה לשלם. מרגול פנתה לחזן שאיים וקילל אך ללא הצלחה.
בשלב זה פנתה מרגול לחברה דומרני, המוגדר ע"י המשטרה כ"עבריין בכיר" בעל קשרים בעולם הבידור, נו אז מה? לא נראה שיש פה עבירה חמורה, ונגדו גם לא הוגשה שום תלונה, לא ע"י האמרגן ולא ע"י המשטרה. גם הכינויים והתיאורים המפוצצים שבהם משתמשת התביעה כמו: חייל ב"משפחות פשע", אדם "המזרה אימה", עבריין בעל "חזות מאיימת", "עוקר שיניים" לפרנסתו וכדומה נועדו בעיקר כדי להרשים את הציבור ואולי את מערכת המשפט אבל אין בהם שום עילה לתביעה.
אחד הדברים המטרידים בכל הסיפור הוא הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר היום במדינה, לקרוע אדם לגזרים ולהחריב את עולמו מבלי שמישהו יחלץ לעזרה. לא מערכת המשפט שתפקידה לבחון את העובדות לאשורן ולא להתרשם רק מכותרות העיתונים, לא אנשי התקשורת שממהרים לנעוץ את שיניהם במי שעד לפני יומיים היה בשר מבשרם, ולא כל אותם ארגוני "צדק" ואגודות "זכויות" שעוסקים בענייני פוליטיים עד לזרה, אבל לא ממהרים להושיט יד למישהו לידם שצריך עזרה.
צריך רק לקוות, שיהיה למרגלית צנעני ולפרקליטה הכוח ללכת עם המשפט עד הסוף ולא להיכנע, כדי שתחשף הצביעות ותוסר החרפה.
