|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
המדריך המלא להלבנת שיניים
כתיבת המומחים
כל מה שצריך לדעת על הפסקת הריון

מוציאים את הרעל

פרופ' בריאן ברקוביץ וד"ר ישי דרור פיתחו מערכת לטיפול במים שמפרקת את החומרים הרעילים לתרכובות בלתי-מזיקות, שאותן ניתן לפרק באופן טבעי. מערכות כאלה אפשר יהיה להציב בערוצי זרימה תת-קרקעיים של מי תהום, כדי לטהר את המים לפני כניסתם לצינורות. ייתכן שאפשר יהיה להשתמש בהן כדי לשקם אקוויפרים בסכנת זיהום ועל-ידי כך לשמור על אוצרות המים
04/09/2011  |     |   כתבות   |   מכון ויצמן   |   תגובות
מימין: פרופ' בריאן ברקוביץ וד''ר ישי דרור. מים מטוהרים [צילום: מכון ויצמן למדע]

   רשימות קודמות
  מבט מהפסגה
  זיכרון דברים
  זהירות, מלכודת
  בזמן התעוררות
  בחזרה לעץ השסק

ברזל וויטמין B12 מוכרים בעיקר כתוספי מזון, אך מתברר כי כאשר הם קשורים ביחד עם חומר שלישי, הם מסוגלים לפרק חלק ממזהמי המים המזיקים ביותר - ולכן ייתכן כי יוכלו לשמש כפתרון לשיקום מאגרי מים תת-קרקעיים.

פרופ' בריאן ברקוביץ וד"ר ישי דרור, מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה שבפקולטה לכימיה במכון, פיתחו מערכת לטיפול במים המבוססת על רכיבים אלה, ומפרקת את החומרים הרעילים המצויים במים לתרכובות בלתי-מזיקות, שאותן ניתן לפרק באופן טבעי. מערכות כאלה אפשר יהיה להציב בערוצי זרימה תת-קרקעיים של מי תהום, כדי לטהר את המים לפני כניסתם לצינורות.

לחלופין, אפשר יהיה להשתמש בהן כדי לטהר מים לאחר שאיבתם.
מרבית הכימיקלים המצויים במי שפכים, אשר חודרים למאגרי המים התת-קרקעיים - הקרויים אקוויפרים - עלולים להישאר שם מאות ואף אלפי שנים. "הבעיה היא", אומר פרופ' ברקוביץ, "שחומרים מעשי ידי אדם, כמו חומרי הדברה, חומרי ניקיון ומעכביבעירה, אינם דומים לחומרים המצויים בטבע, ולכן כמעט ולא קיימים מנגנונים טבעיים לפירוקם. לרוע המזל, מרבית החומרים האלה נחשבים כמסרטנים, אפילו בכמויות זעירות ביותר, ולפי התקנים המקובלים במערב, כמותם המותרת במי השתייה מוגבלת לחלקיקים בודדים למיליארד".

פרופ' ברקוביץ וד"ר דרור הגיעו למסקנה,שתגובה כימית פשוטה עשויה לחתוך את המולקולות של החומרים המזיקים האלה, כך שחיידקים או תהליכים טבעיים אחרים יגמרו את העבודה. החלק ה"בלתי-אכיל" של המולקולות האלה הוא בדרך כלל קשר כימי בין פחמן וכלור או ברום. כמקור אלקטרונים המניע את התגובה בחרו החוקרים ברזל -חומר שמשחרר את האלקטרונים שלו בקלות. לאחר מכן הם חיפשו דרך לשלב את הברזל עם חומר סינון בשם דיאטומיט (diatomite).

הדיאטומיט נראה כמו חול לבן דק, אבל הוא עשוי מהשלדים המאובנים של דיאטומים (צורניות) - שהם יצורים זעירים בעלי קליפה עשויה מחומר דמוי זכוכית (סיליקה). החורים המיקרוסקופיים שבגרגרים שלו הופכים אותו למסנן מצוין למיגוון רחב של נוזלים, החל במי בריכות שחייה וכלה בבירה.
בשלב הזה הם נתקלו בבעיה: הברזל לא נקשר היטב לבסיס הדיאטומיט, והעברת האלקטרונים הצליחה באופן חלקי בלבד.

המדענים הבינו שהם זקוקים למרכיב נוסף - זרז (קטליזטור) שיסייע בהעברת האלקטרונים מהברזל למולקולות המזהמות. "במקום להמציא זרז חדש, בדקנו את עולם המולקולות הטבעיות", אומר ד"ר דרור. "המולקולה שהטבע מעדיף לצורך העברת אלקטרונים היא הפורפירין". הפורפירינים אכן מצויים במולקולות טבעיות רבות, כמו כלורופיל, המוגלובין וויטמין B12. המדענים מצאו כי ה-B12 - חומר שקל להשיגו והוא אינו רעיל - משמש פתרון טוב לבעיה. הוויטמין מנע מחלקיקי הברזל להתגבש, והם נותרו מפוזרים באופן אחיד על פני הדיאטומיט. פני השטח הגדולים של הברזל הנוצרים כך מאפשרים תגובות כימיות יעילות, וכן הזרמת מים דרך החומר. כך התחולל מעבר האלקטרונים באופן יעיל במיוחד.

"העלות הנוכחית של השיטה החדשה", אומר פרופ' ברקוביץ, "דומה לזה של מערכות סטנדרטיות עשויות מפחם פעיל, אך התוצאות טובות יותר. לכן הן עשויות להיות אטרקטיביות עבור תעשיות שזקוקות לכמויות מים נקיים".

פרופ' ברקוביץ מציין גם, שמערכות גדולות, העשויות משילוב של דיאטומיט, ברזל וויטמין B12, יוכלו להתאים לשימוש בתעלות, בקידוחי מים, ובערוצי זרימה תת-קרקעיים של מי תהום. ייתכן שאפשר יהיה להשתמש בהן כדי לשקם אקוויפרים בסכנת זיהום, וכדי לשמור על אוצרות המים היקרים המצויים בהם. יתרונות אפשריים נוספים כוללים מניעת זיהום קרקע בעקבות חלחול מים מזוהמים, הפחתת הצורך בשימוש בשיטות טיהור מים עתירות אנרגיה, ומניעת שחרורם של גזים רעילים מאקוויפרים מזוהמים לתוך מבנים תת-קרקעיים כמו חניונים.

פורסם במקור במגזין מכון ויצמן למדע
תאריך:  04/09/2011   |   עודכן:  06/09/2011
מכון ויצמן למדע
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מאז ילדותו ידע דמיטרי גורביץ' שהוא ילמד מדעים מדויקים, אך אפילו כאשר התקבל לאוניברסיטה בגיל 15, לאחר שעלה ארצה מרוסיה, עדיין לא היה בטוח שהוא מעוניין בקריירה אקדמית. הספקות נעלמו רק לאחר שהתוודע לתורת ההצגות, תחום מופשט ביותר במתמטיקה. "הרגשתי כאילו טיפסתי לפסגת הר גבוה, ופתאום נגלו לעיני חלקים של כדור-הארץ שעד אז לא ידעתי על קיומם", נזכר ד"ר גורביץ', שהצטרף באחרונה למחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע. "חוויתי שמחה עצומה של תגלית. פתאום הבנתי הקשרים שכלל לא הכרתי בין מושגים שונים".
04/09/2011  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
"פרק ב'" מאת המחזאי היהודי-אמריקני הנודע ניל סיימון מבוסס על חייו האישיים וההפקה העולה בתיאטרון הספרייה ברמת גן היא מרגשת, אנושית, מצחיקה מאוד ונסוכה ברומנטיות.
04/09/2011  |  חיים נוי  |   כתבות
באוקטובר 2010 הוצג בפעם הראשונה הסרט"השעון" שערך כריסטיאן מרקליי. מרקליי הינו אמריקני שהתחיל את הקריירה שלו לפני כ-40 שנה כ די.ג'י ערבל קולות וצלילים לצורך עבודתו, הקליט אותם ויצר בצורה כזו עבודות מוזיקה שונות. בהמשך דרכו האמנותית הוא עסק בתחומים שונים של האמנות כגון צילום, מייצגים, פיסול ועוד.
04/09/2011  |  ליאון אלי  |   כתבות
אם התוכניות לא ישתנו, הרי שהחל מיום ראשון הקרוב, עם כניסתם לתוקף של מכתבי ההתפטרות שהגישו, ימצאו עצמם מעל אלף רופאים מתמחים מחוץ לבתי החולים. ההתפטרות ההמונית של כשליש מהרופאים הצעירים תעמיד במצב קשה את בתי החולים הציבוריים, ששדרת הטיפול הרפואי שלהם מבוססת על המתמחים, וגם כמובן את ציבור החולים עצמו.
04/09/2011  |  אבינדב ויתקון  |   כתבות
לא קל להיות הברווזון המכוער של משפחת עופר. דורון עופר, בנו הצעיר של יולי, חווה זאת בימים אלה על בשרו. יש לו ויכוח מתמשך עם שאר בני המשפחה, ומיד התגייסו מקורות עלומים להציג אותו בעיתונות כלא יוצלח, כאדם שמנסה "לעשות דווקא" לאביו הקשיש והחולה, כמי שמונע ממניעים אמוציונליים, וכבן שבאופן כללי מכעיס ומצער את אבא ואת כל השאר.
03/09/2011  |  שלומית לן  |   כתבות
זיכרון דברים  /  מכון ויצמן למדע
זהירות, מלכודת  /  מכון ויצמן למדע
בזמן התעוררות  /  מכון ויצמן למדע
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה    ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
דן מרגלית
דן מרגלית
עמרי מניב בערוץ-12 הביא צרור של הקלטות של שיחות בין שקד לבין נוה    הוא לחץ למנות את איתן אורנשטיין לנשיא המחוזי בתל אביב    שקד נכנעה והצביעה בעד אורנשטיין
עדנה ויג
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם    כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il