שני בכירי בנק הפועלים, יעקב רוזן ובארי בן-זאב שוחררו בערב (יום ד, 9.3.03) למעצר בית למשך חמישה ימים, זאת בסיום חקירתם במשטרה בפרשת הלבנות ההון. כן נאסר עליהם לשוחח על הפרשה או לקיים קשר עם הבנק.
במסגרת ההתפתחויות האחרונות בחקירה, חוקרת המשטרה חשד שאחד הלקוחות בבנק הפועלים החשוד בהלבנת הון ביצע פעולות דומות גם בסניף בנק המזרחי ברחוב בן-יהודה בת"א.
על-פי החשד, אותו חשפנו לראשונה ב-Nfc [ראו קישור], הלבנות הון לכאורה בוצעו גם באמצעות בנקים נוספים. המשטרה מגלה עתה, כי שישה מיליוני שקלים שהיו בחשבון בבנק המזרחי קשורים ללקוח של סניף הפועלים שבמרכז הפרשייה. עתה בודקים את הקשר בין החשבונות.
במקביל הקפיאה המשטרה עוד 10 מיליוני שקלים מלקוחות בסניף הירקון של בנק הפועלים. חלק מכסף זה שייך לאותו לקוח שהחזיק חשבון בבנק המזרחי. החוקרים קיבלו לידיהם גם רשימה של תעשיינים יהודים מצרפת, שעל-פי החשד הלבינו כסף בישראל והחזירו אותו לצרפת שם ציינו כי מקור הכסף הוא בהלוואות שנטלו בבנק ישראלי.
החקירה התמקדה (יום ד') ביעקב רוזן, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, ומי שמשמש גם יו"ר דירקטוריון החברה לנאמנות של בנק הפועלים. הוא זומן בבוקר לחקירה בפרשת הלבנות ההון, התייצב במשרדי היחידה הבינלאומית לחקירת פשעים בפתח תקוה והשיב לשאלות חוקריו. בסיום החקירה שוחרר למעצר בית בן וחמישה ימים.
גם בארי בן-זאב, המשנה למנכ"ל הבנק, המשמש ממונה על הבנקאות הפרטית הבינלאומית וגם כאחראי על סניף הירקון, נחקר במהלך היום. בן-זאב הוא גם יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים שוויץ, שהינה חברה-בת של בנק הפועלים. עם זאת, הוא איננו חבר בהנהלת בנק הפועלים.
בן-זאב זומן לראשונה אתמול לחקירה באזהרה, בחשד שידע פרטים על הנעשה בסניף הירקון ועל הלבנות הון, אולם לא פעל כנדרש. כעת ישהה חמישה ימים במעצר בית ועליו להתייצב להמשך חקירה אם יידרש.
המשטרה שיחררה למעצר בית בן חמישה ימים שלושה לקוחות שנחקרו ביומיים האחרונים. בביתו של אחד מהם נמצאו המחאות בסכום כולל של כ-200 אלף דולר. המשטרה בודקת את מקור הכספים.
במשטרה שוקלים לזמן לחקירה בכירים נוספים בהנהלת בנק הפועלים. התייעצות בנושא נערכה בין צוותי החקירה לכל הגורמים המלווים אותה. אם ההחלטה תהיה חיובית, תנסה המשטרה לזמן חלק מהבכירים לחקירה עד סוף השבוע הזה או לכל המאוחר בתחילת השבוע הבא.
החקירה בפרשה מסתעפת גם בשל האישים בהם מדובר. על-פי המידע שלא אושר רשמית, ברשימת הלקוחות שניהלו חשבון בבנק וחשודים בהלבנת הון נמצא "בכיר מאוד" בממשל במדינה בחבר העמים. בין היתר מדובר בראש ממשלה ברפובליקה באסיה, ובשר בכיר במדינה במזרח אירופה. אם אכן כך הם פני הדברים, הרי שמדובר בחקירה שתחייב את ישראל לפני לגורמי תביעה בחו"ל כדי שיסייעו בפיצוח הפרשה.
מספר חוקרים סבורים כי לאור החשד שנבדק שהמשנה למנכ"ל, בארי בן-זאב, ידע על הפעילות בסניף ברחוב הירקון ולא דיווח, ולאור מסמכים המעידים שבמספר מיקרים דווח לבכירים בבנק על הנעשה בסניף, על-ידי מספר עובדים שכתבו מכתבים בנושא, יתכן שהבנק נקט בעמדה של "אי התערבות" או "עצימת עין" - כדברי מקור משטרתי.
חקירתו, אמר גורם בכיר המקורב לחקירה, ובעיקר תוצאותיה, עשויים לחזק את החשד לפיו גורמים בכירים בהנהלת בנק הפועלים ידעו על הנעשה, ולא רק שלא ניסו למנוע זאת אלא "העלימו עין", כדברי המקור.
הוא הוסיף: "הנחת העבודה היתה כי העובדים החשודים בסיוע לגורמים להלבין הון קיבלו בונוסים מהנהלת הבנק בגלל שדיווחו על היקף מסחר גבוה בסניף. לכאורה, זה נראה חוקי, כי עובד רשאי לקבל תמריץ עבור עבודתו. אלא שמנגד, בבנק טוענים שכבר לפני שנה עלו על ההלבנה ומסרו לנו (המשטרה. ש.ד) דיווח ואנחנו כביכול אמרנו להם לא לפעול כי יש חקירה. לא היה ולא נברא. זה נראה כאילו נתנו לחגיגה להימשך ועכשיו מתרצים שזה בגלל החקירה. אנחנו מבקשים לבדוק כל דבר" - דברי המקור המשטרתי.
התפתחות נוספת היא בחקירת רשימת הלקוחות שמופיעים כמי שפעלו בסניף. בידי המשטרה רשימה של 200 לקוחות, מרביתם תושבי חו"ל. בין השמות שנבדקים לגבי חשד להלבנת הון באמצעות חשבונות קש נמצא איש העסקים סימיון מוגילביץ. הוא מצטרף לרשימה שכוללת את ולדימיר גוסינסקי, מיכאל צ'רנוי, ליאוניד נבזלין וארקדי גיידמק. המשטרה מסרבת באופו רישמי לומר מי אנשי העסקים הנמצאים ברשימת החשודים שלה.
עוד נבדקת רשימה של תעשיינים יהודים מצרפת שעל פי החשד העבירו כספים לישראל כדי להתחמק מתשלומי מס בצרפת והחזירו את הכסף לחשבונם בבנקים צרפתיים תוך ציון שמקור הכסף בהלוואה.
משטרת צרפת שמשתפת פעולה בחקירה העבירה למשטרת ישראל חומר בנושא.
לגבי גוסינסקי בודקת המשטרה מידע, לפיו גם שגריר ישראל בבריטניה, צבי חפץ, שהיה נציגו בישראל, סייע לו בהלבנת ההון. במקביל בוחנים האם גוסינסקי ביצע פעולה בלתי חוקית עם חלק ממניותיו בעיתון מעריב. במשטרה סירבו להתייחס לשאלה בנושא.
במערכת המשפטית המלווה את החקירה יש הסבורים שיש לצרף לחשדות של עבירות הלבנת ההון המיוחסת לעובדי הסניף גם חשד לעבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד וכן רישום כוזב במסמכי תאגיד.
