גוסינסקי עומד להגיע
המיליונר, איש העסקים ולדימיר גוסינסקי, עשוי להגיע לחקירה כבר בשבוע הבא עקב חשד למעורבות בפרשיית הלבנת ההון בבנק הפועלים. כך מסר מקור משטרתי.
לדבריו, יש קשר בין המשטרה לגוסינסקי, באמצעות אנשיו בארץ, וקיים סיכוי רב שיגיע ארצה וישיב לשאלות החוקרים. גוסינסקי עצמו אמר אתמול (ד') כי לא נוצר עימו שום קשר.
חקירתו של גוסינסקי, אם תערך, היא ללא קשר לחיקורי דין שהמשטרה תבקש לבצע בכחמישים בעלי עסקים החיים בחו"ל. שמם עלה ברשימת החשודים כמי שעברו עבירות על חוק הלבנות הון בישראל.
קשיים בחקירה
במערכת המשפטית המלווה את
חקירת פרשת הלבנות ההון יש הסבורים שיש לצרף לחשדות של עבירות הלבנת ההון המיוחסת לעובדי הסניף גם חשד לעבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד וכן רישום כוזב במסמכי תאגיד.
ל-Nfc נודע עוד, כי במסגרת ההתיעצויות שנעשו בין החוקרים לבין גורמים משפטיים שמלווים את החקירה, הועלו שתי בעיות שיש לתת עליהן את הדעת: הראשונה, אי דיווח אינה עבירה פלילית. אי לכך התבקשו החוקרים לסנן את החומר ולהוביל את החקירה בצורה כזו שיוכח כי היתה כוונה של אי דיווח. כוונה כזו הינה כוונה פלילית.
הבעיה השניה היא שחלק מהחשבונות, על-פי הבדיקה הראשונית, נפתחו בטרם נכנס חוק הלבנת ההון לתוקף במתכונתו העכשיוית.
עובדי בנק הפועלים שוחררו
היום (ה', 10.3.05) שוחררו למעצר בית בן עשרה ימים כל עובדי סניף 535 של בנק הפועלים בת"א שהיו עצורים בפרשה. המדובר בין היתר במוטי כהן, מנהל הסניף בעבר, ואיתמר מליח, הממונה על חוק הלבנת ההון שהיה אמור לוודא שיש דיווח על פעילות חריגה.
כן שוחררו למעצר בית שלושה לקוחות שנחקרו בפרשה. בסך-הכל נמצאים כעת במעצר בית 22 עובדי הסניף וכן שני בכירים בבנק הפועלים: יעקב רוזן ובארי בן-זאב.
יעקב רוזן, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, ומי שמשמש גם יו"ר דירקטוריון החברה לנאמנות של בנק הפועלים ובארי בן-זאב, המשנה למנכ"ל הבנק, המשמש ממונה על הבנקאות הפרטית הבינלאומית וגם כאחראי על סניף הירקון, נחקרו בחשד כי ידעו על הנעשה בסניף, לא דיווחו להנהלה ולא נקטו בפעולה כלשהיא למניעת העבירות.
המשטרה מסכמת שבוע ראשון של חקירה גלויה. כל צוותי החוקרים מתמקדים כעת בבחינת המסמכים שנאספו. בשבוע הבא, נאמר מהמשטרה, לא יהיה מנוס מלזמן לחקירה בכירים נוספים בבנק הפועלים. בדיונים פנימיים של צוותי החקירה, רבים מהחוקרים אמרו, כי "מתחזקת הסברה שלא יכול להיות מצב שבהנהלת הבנק לא ידעו על הנעשה בסניף".
במהלך השבוע חקרה המשטרה שלושה לקוחות, שני בכירים בבנק הפועלים וכשלושים עובדים בסניף. לחלק מהנחקרים הציגה המשטרה שיחות מוקלטות שנעשו בסניף באמצעות האזנה לקווי הטלפון ובאמצעות מיקרופונים שנשתלו בחלל סניף הבנק.
המשטרה הקפיאה חשבונות ובהם סך-כולל של כ-450 מיליוני דולרים. באחד המיקרים חקרה המשטרה חשד שאחד הלקוחות בבנק הפועלים, החשוד בהלבנת הון ביצע פעולות דומות גם בסניף בנק המזרחי ברחוב בן-יהודה בת"א. שישה מיליוני שקלים שהיו בחשבון בבנק המזרחי קשורים לאותו לקוח של סניף הפועלים שבמרכז הפרשייה. במשטרה בודקים עתה את הקשר בין החשבונות.
במקביל הקפיאה המשטרה עוד 10 מיליוני שקלים בחשבונות של לקוחות בסניף הירקון של בנק הפועלים. חלק מכסף זה שייך לאותו לקוח שהחזיק חשבון בבנק המזרחי. החוקרים קיבלו לידיהם גם רשימה של תעשיינים יהודים מצרפת, שעל-פי החשד הלבינו כסף בישראל והחזירו אותו לצרפת, שם ציינו כי מקור הכסף הוא בהלוואות שנטלו בבנק ישראלי. משטרת צרפת העבירה חומר למשטרת ישראל.
בנוסף, בביתו של אחד הלקוחות שנחקרו נמצאו המחאות בסכום כולל של כ-200 אלף דולר. המשטרה בודקת את מקור הכספים.
ראש מדינה, שר
החקירה בפרשה מסתעפת גם בשל האישים בהם מדובר. על-פי המידע שלא אושר רשמית, ברשימת הלקוחות שניהלו חשבון בבנק וחשודים בהלבנת הון נמצא "בכיר מאוד" בממשל במדינה בחבר העמים. בין היתר מדובר בראש ממשלה ברפובליקה באסיה, ובשר בכיר במדינה במזרח אירופה. אם אכן כך הם פני הדברים, הרי שמדובר בחקירה שתחייב את ישראל לפנות לגורמי תביעה בחו"ל כדי שיסייעו בפיצוח הפרשה.
בידי המשטרה רשימה של 200 לקוחות, מרביתם תושבי חו"ל. בין השמות שנבדקים לגבי חשד להלבנת הון באמצעות חשבונות קש נמצא איש העסקים סימיון מוגילביץ. הוא מצטרף לרשימה שכוללת את ולדימיר גוסינסקי, מיכאל צ'רנוי, ליאוניד נבזלין וארקדי גיידמק. המשטרה מסרבת באופו רשמי לומר מי אנשי העסקים הנמצאים ברשימת החשודים שלה.
לגבי גוסינסקי בודקת המשטרה מידע, לפיו גם שגריר ישראל בבריטניה, צבי חפץ, שהיה נציגו בישראל, סייע לו בהלבנת ההון. במקביל בוחנים האם גוסינסקי ביצע פעולה בלתי חוקית עם חלק ממניותיו בעיתון מעריב. במשטרה סירבו להתייחס לשאלה בנושא.
