הפריימריז בליכוד יתקיימו בסוף ינואר 2012, ובקדימה הם נקבעו לסוף מרס.
יאיר לפיד הכריז על מועמדותו ודומה שהבחירות בפתח. באסטרטגיה מתוחכמת השמאל מתכוון לתפוס את השלטון. אסטרטגיה זו כוללת שלושה אלמנטים. האלמנט הראשון הוא הרצת מפלגות בבחירות הכלליות שיעבירו קולות מגוש הימין לגוש השמאל. בראשן של מפלגות אלה יעמדו
אריה דרעי ויאיר לפיד. לאלמנט השני אני קורא "דילול הליכוד", ואילו האלמנט השלישי הוא לא פחות מחזרה על תרגיל האי היווני. כמובן שלאמביציה של השמאל שותפים גורמים מחו"ל, קרי האמריקנים.
מי עומד מאחורי אריה דרעי?
בספרו "מורשת של אפר" מגלה טים ויינר כי ה-CIA עוסק בין היתר בהטיית תוצאות בחירות במדינות זרות על-פי האינטרס של האימפריה האמריקנית. הוא מספר על כך שראש ממשלת יפן, נובוסוקה קישי, ומפלגתו קיבלו כסף מה-CIA כדי לבגוד ביפנים שבחרו אותם, ושהאמריקנים העבירו מזוודות של כסף לחברי בית הנבחרים האיטלקי כדי לשנות את תוצאות הבחירות, ועוד מעללים. לאמריקנים אינטרס מובנה בתוצאות הבחירות בישראל מכיוון שישראל מהווה מדינת ציר באימפריה האנגלו-אמריקנית. להערכתי, אחת הדרכים להעברת כספי CIA לפוליטיקאים ישראלים היא באמצעות אנשי עסקים יהודיים בעולם במסווה של תרומות למסע הבחירות וכיוצא בזה.
הדוגמה שעולה בראשי היא תרומתו של המיליארדר אדוארד סרוסי לעזר ויצמן בעת שהיה פוליטקאי עצמאי ורץ לבחירות בראשות 'יחד' בבחירות של 1984. עניין התרומה נחשף על-ידי העיתונאי יואב יצחק, וויצמן, ששימש כנשיא בעת החשיפה, נאלץ לפרוש מהנשיאות. המטרה של האמריקנים הייתה להטות את תוצאות הבחירות ב-1984 באמצעות משיכת קולות מהימין לויצמן, וכך להעביר קולות מגוש הימין לגוש השמאל. בניגוד למגמות הדמוגרפיות באותן שנים, באמצעות ויצמן ומפלגת 'יחד', הם הצליחו להביא לשיוויון בין הליכוד לעבודה וכפו את ממשלת האחדות הראשונה.
על-פי המתווה של השמאל והאמריקנים, אריה דרעי מתוכנן למשוך קולות משס ומהליכוד ולהעבירם לגוש השמאל. להערכתי מדובר בארבעה עד חמישה מנדטים. אין לי מידע על כך, אבל אני לא אופתע אם אנשי עסקים יהודיים מעבירים בימים אלו כספי CIA לאריה דרעי, במסווה של תרומה למסע הבחירות שלו, במטרה להטות את תוצאות הבחירות הבאות בישראל לטובת גוש השמאל, ואני לא בטוח שאריה דרעי אפילו מודע למקור הכספים.
במקרה של יאיר לפיד, מדובר בניסיון להריץ לכנסת חתיך שקורץ לצעירים המבולבלים של ישראל. ואולם, את מרבית הקולות הוא יקח מגוש השמאל. להערכתי משיכת קולות הצעירים תביא ליתרון של לא יותר ממנדט אחד לגוש השמאל. הבלון הזה שנקרא יאיר לפיד יתפוצץ במוקדם או במאוחר. אך גם כאן יש לשאול: מי מממן את יאיר לפיד? טוב יעשה המחנה הלאומי אם יחקור היטב ויחשוף את מקורות המימון של השנים הללו המתיימרים להיות פוליטיקאים נקיים.
ביבי רוצה לדלל את הליכוד
האלמנט השני באסטרטגיה של השמאל הוא הרכב רשימת הליכוד לכנסת. זה לא סוד שמאז עליית הליכוד לשלטון ב-1977, ניסתה האליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל
לדלל את הליכוד בכל מיני אופנים, אם על-ידי העברת חברי כנסת מהליכוד לרשימת העבודה תמורת שוחד והבטחת שיריון בכנסת הבאה (דבר שאסור כיום), ואם על-ידי קואופטציה. הדילול פירושו אנשים שיצביעו עם השמאל למרות שנבחרו ברשימת הליכוד לכנסת.
בשנות ה-80 המועמדים המרכזיים לקואופטציה היו ה'ליברלים' שהיו חטיבה בליכוד לאחר הסכם גח"ל (איחוד חירות עם הליברלים). ידוע לשימצה בהקשר זה הוא
יצחק ברמן שהיה יו"ר הכנסת ושר האנרגיה מטעם הליכוד. לאחר מכן, המועמדים הטבעיים לקואופטציה היו נסיכי הליכוד. הבולטים שבהם היו
דן מרידור,
רוני מילוא,
לימור לבנת, ו
ציפי לבני. הצבעתם של רבים מחברי הכנסת והשרים של הליכוד בעד ההינתקות, למרות שהיא נדחתה במשאל חברי הליכוד, מעידה כי רבים מהם עברו תהליך של קואופטציה.
למרות שחלק מתומכי ההינתקות פרש מהליכוד ועבר לקדימה, עדיין ישנם כמה מתומכי ההינתקות, מושאי קואופטציה לדעתי, ברשימת הליכוד לכנסת ה-18. נזכיר אותם בשמותיהם:
מיכאל איתן, ישראל כץ, לימור לבנת, ודן מרידור. כמובן שגם
סילבן שלום הצביע בעד ההינתקות לדעתי מתוך טמטום ולא מכיוון שעבר קואופטציה. בדרך כלל האליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל לא מגלה למזרחיים על השיטה ולא מגייסת אותם לטובתה באופן מפורש (הכוונה שישמשו סוכנים של השיטה לכל דבר ועניין).
בעידן הפריימריז לרשימה לכנסת דילול הליכוד נעשה גם על-ידי הרצת אנשי שמאל לרשימת הליכוד לכנסת. דוגמאות לכך הם
יובל שטייניץ,
יוסי פלד ו
עוזי דיין (השניים הראשונים אכן נבחרו ואף מונו לשרים ואילו עוזי דיין לא נבחר אך כמובן מתכוון לרוץ שוב). מעבר לכך, מתכוון
בנימין נתניהו, שבעצמו עבר קואופטציה ומתנהל כראש
ממשלה מטעם השמאל לכל דבר ועניין, לשריין את חמשת חברי מפלגת העצמאות בראשות
אהוד ברק ברשימת הליכוד לכנסת. זהו מהלך זדוני שצריך למנוע אותו בכל מחיר. לא ייתכן שיתקיים המשל:
לליכוד הצבעת, אהוד ברק קיבלת....
צריכה לקום אופוזיציה רחבה בתוך המחנה הלאומי שתתנגד למהלך האנטי-דמוקרטי הזה. על חברי ובוחרי הליכוד להציף את נתניהו, את השרים וחברי הכנסת מטעם הליכוד, ואת חברי מרכז הליכוד במכתבי התנגדות למהלך הזה תוך איום שלא יצביעו לליכוד אם הוא אכן יתממש. יש להחתים עצומות ולארגן הפגנות (חוקיות כמובן) מול מצודת זאב, מול הכנסת, ומול משרד ראש הממשלה כנגד המהלך הזה.
תרגיל האי היווני חוזר על עצמו
בשבוע שעבר התבשרנו כי החל הליך השימוע ל
אביגדור ליברמן. סנגוריו של שר החוץ, החשוד בעבירות מרמה ו
הלבנת הון, התייצבו לשימוע מול וינשטיין ובכירי הפרקליטות. באמצעי התקשורת דווח כי ההחלטה צפויה רק עוד כמה חודשים. השאלה המעניינת היא מה יקרה במהלך אותם חודשים מתום השימוע ועד מתן ההחלטה. בעניין פרשת האי היווני של אריק שרון התוצאה הייתה דיל: הינתקות תמורת סגירת התיק וכך אכן קרה.
דבר דומה יכול לקרות גם בעניין ליברמן. תיתכן עסקה לפיה ייסגר תיקו של ליברמן, בדרך כזו או אחרת (כולל האפשרות של זיכוי בבית המשפט), ובתמורה ליברמן יתמוך בהקדמת הבחירות ויעזור בפירוק קואליציית נתניהו הנוכחית ובבניית קואליציה חלופית הנוחה יותר לאליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל. הוא יתקוף את החרדים, ימצא סיבה להסתכסך איתם, ויתנה את השתתפותו בקואליציה שלאחר הבחירות באי שיתופם של החרדים. כך תיסלל הדרך לקואליציה שמבוססת על הליכוד, קדימה, העבודה, וישראל ביתנו.
קואליציה זו תנהל מו"מ לשלום על-פי דרכו של השמאל וליברמן יתמוך ויכשיר את הדרך ואת הסכם השלום המוצע. אני לא מתחייב שהעסקה הזאת תחתם, אבל זה מה שיתרחש מאחורי הקלעים באותם כמה חודשים מתום השימוע ועד מתן ההחלטה. עכשיו אתם מבינים מדוע האליטה משתדלת לאייש את עמדות המפתח במדינה באנשיה או בנאמניה. באמצעות דילים כאלה היא מקדמת את האינטרסים הכלכליים-פוליטיים שלה. על כך כתבתי בפירוט במאמרי שכותרתו "האליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל".
בהקשר זה, הכותרת הראשית ב
מעריב של ה-18.1.2012 הייתה: "המשבר הבא: ישראל ביתנו מתנגדת להארכת חוק טל". יתר על כן, משרד השיכון, בראשות
אריאל אטיאס מש"ס, פרסם קריטריונים להטבות בדיור בר-השגה. גם כאן יצא אביגדור ליברמן נגד המהלך, שנתן נקודות משמעותיות ליוצאי צבא, בטענה שיש לקחת בחשבון את כושר ההשתכרות. המזימה מאחורי טענתו של ליברמן היא למנוע מהחרדים את ההטבות וכך שוב להסתכסך עם החרדים על-מנת לפרק את קואליציית נתניהו. סביר להניח שזה המהלך עליו דיברתי לפיו ליברמן ייזום סכסוך עם החרדים כחלק ממהסכם לסגירת התיק שלו במסגרת השימוע. ואולם, צריך לעקוב אחרי הדברים.
כאן המקום לציין כי במקום להביא החלטה מוסכמת של הממשלה בעניין חוק טל, נתניהו העביר את ההחלטה לדיון במושב הקיץ של הכנסת מתוך הנחה כי שם יתנצחו ישראל ביתנו והחרדים, הממשלה תתפרק ויוקדמו הבחירות לסוף 2012. כך מתנהג ראש ממשלה שעבר קואופטציה ומתואם ומתוזמר לא עם המחנה הלאומי כי אם עם האליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל.
סוף דבר
מעבר לתימרונים הפוליטיים השערורייתיים, ניסה השמאל להפיל את הממשלה באמצעות ההמחאה החברתית בקיץ האחרון שמומנה על-ידי
הקרן החדשה לישראל וגורמים נוספים התומכים בשמאל. כמו-כן ניסתה האליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל להבאיש את ריחם של החרדים באמצעות הקמפיין נגד הדרת הנשים. ואולם, הממשלה הייתה קשובה למחאה החברתית והיא הקימה את ועדת טרכטנברג ופעלה נמרצות בתחומי הדיור, הטבות המס, חוק חינוך חינם מגיל 3, וחשיפת המשק לתחרות באמצעות הורדה של מכסים. כך שהמהלך של המחאה החברתית לא צלח וגם לנושא הדרת הנשים הציבור לא נרתם מכיוון שהוא הבין שזהו מהלך שקוף של השמאל.
לסיכום, כיום בגוש הימין חברים 65 חברי כנסת, כולל אותם חברי כנסת שעברו קואופטציה ומצביעים ומביעים עמדות המזוהות עם השמאל. המגמות הדמוגרפיות מסתכמות בתוספת של מנדט אחד עד שניים למחנה הלאומי. ואף על-פי כן, כתוצאה מכניסת אריה דרעי ויאיר לפיד למירוץ לכנסת, לאחר הבחירות צפוי שיוויון בין הגושים. ואולם, גוש הימין יכלול חמישה חברי כנסת של עצמאות שהם חברי מפלגת העבודה לשעבר ואנשי שמאל מזוהים. כמו-כן יכלול הליכוד חמישה חברי כנסת (כולל ראש הממשלה) שעברו קואופטציה ומשרתים את השמאל ושניים עד שלושה אנשי שמאל שנבחרו ברשימת הליכוד.
ישראל ביתנו עשויה לעבור מטמורפוזה ולהפוך למעשה לחלק מגוש השמאל (כמובן שבמהלך הבחירות ליברמן יעשה תעמולה ימנית על-מנת למשוך את קולות הימין ואחר-כך להעבירם לגוש השמאל). כך, למרות שתהיה קואליציה בראשות הליכוד, השמאל יהיה בשלטון ויוכל להעביר כל הסכם מדיני שירצה. האגף הימני בליכוד ייחלש ולא יוכל לעשות הרבה יותר מלהקים זעקות שבר מידי פעם לאור מה שיתרחש.
