המוטיב של מדינת ישראל

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, קיים אתמול מסיבת עיתונאים במלאות שלוש שנים לממשלתו. באופן חריג השיב ראש הממשלה בשידור חי לשאלות שהפנו אליו עיתונאים משלל כלי תקשורת. נוסף לכך מנה נתניהו את הישגי ממשלתו, צייר בפני העיתונאים עץ סמלי והקרין סרטון אנימציה המציג אף הוא את הישגי הממשלה בשנה האחרונה.

בטור פרשנות המתפרסם בעיתון הארץ מדמה דורון רוזנבלום את נתניהו לחפיץ, שיצא זה עתה בגרסה משודרגת: ביבי-פד גירסת 4.0. "מה יש בה, בגרסה החדשה, שלא ראינו בקודמותיה? לכאורה - חידושים מהפכניים אין כאן: לפנינו אותו מסך-מצגת שטוח, אותו משקל-נוצה, אותה קלות הפעלה בהעלאת קלישאות, אותה רזולוציה חדה בעיקר בהצגת מספרים", כותב רוזנבלום.

במעריב תופס ציטוט של שר החוץ, אביגדור ליברמן, את הכותרת הראשית ("ליברמן: לא אהיה בן ערובה בממשלה"). דבריו של שר החוץ נאמרו בהקשר לפינוי אפשרי של מתנחלים מבית בחברון. "אל חגיגת השבחים העצמית של נתניהו צריך להתייחס כאל יריית הפתיחה בקמפיין הבחירות שלו. כך גם לאיומי ליברמן", כותבת מזל מועלם בטור פרשנות המתפרסם בכפולה הפותחת של העיתון.

"נתניהו: 'לא אקדים את הבחירות, איני חושש מהמחאה החברתית", קוראת הכותרת הראשית של הארץ. ברק רביד מתמקד בעמדות המדיניות שהביע ראש הממשלה. כמו-כן, רביד מדווח כי מסיבת העיתונאים של נתניהו התקיימה "בחדר תדרוכים חדיש מצויד בעזרים טכנולוגיים" וכי "במשך כל האירוע נראה נתניהו רגוע ומחויך. בשלב מסוים אף התפעל ממזג האוויר האביבי שילווה את חג הפסח".

בשער "ישראל היום", עיתון הבית של נתניהו, אין זכר למסיבת העיתונאים של נתניהו. העיתון, שברגיל שולף ציטוט מפי ראש הממשלה או בכירים בלשכתו, מציב אותו בין מירכאות ומדפיס ככותרת הראשית, מתעלם הבוקר באופן מופגן מאירוע יחסי הציבור שקיימה אמש לשכת ראש הממשלה.

הכותרת הראשית ב"ישראל היום" מצטטת את אלוף פיקוד הצפון, יאיר גולן. "נסראללה – יעד לגיטימי לפגיעה", אמר גולן בראיון שקיים איתו יואב לימור ואשר יתפרסם במוסף החג של יום שישי (ועוד אמר האלוף, ברגע מרחיב לב: "מה שנעשה בצה"ל מאז 2006 הוא מקור לסיפוק אין קץ"). מלבד הכותרת הראשית מודפסות על השער עוד שש הפניות לידיעות המתפרסמות בעמודי פנים, אף אחת מהן לא עוסקת במסיבת העיתונאים של נתניהו. על האירוע מדווח בידיעה קצרה בעמוד 5.

האם כל העורכים הבכירים ב"ישראל היום" יצאו לחופשת החג? יתכן, אך זו תשובה קלה ומייאשת למדי. אפשרות מעודדת יותר היא שהעיתון, שסיקר בשנים האחרונות את פועלו של נתניהו ביד מגושמת, החל לפתח מידה של איפוק, אולי אפילו תחכום.

בידיעות אחרונות, מכל מקום, האיפוק אינו קיים, במיוחד בכל הקשור לנתניהו. עורכי העיתון החליטו להדפיס לצד הכותרת הראשית ("נתניהו: לא חושש ממחאה חברתית") תצלום מאוד לא מחמיא, אפילו די מפחיד, של ראש ממשלת ישראל.

בכפולה הפותחת של העיתון מגישים כתבי ידיעות אחרונות [יובל קרני, צביקה ברוט, גדעון עשת, עמיר בן-דוד, עופר פטרסבורג ותמר טרבלסי-חדד] את רשימת ההישגים שבהם התגאה נתניהו בדבריו ומציינים לגבי כל הישג והישג האם הוא "נכון", "לא מדויק", "נכון חלקית" או "לא נכון".

מתוך 13 הישגים שמנה נתניהו, שישה מוגדרים "נכון", שלושה "לא מדויק", אחד "נכון חלקית" ושלושה "לא נכון". "נכון חלקית" היא גם הכותרת לטור הפרשנות של סבר פלוצקר, המתפרסם במדור הדעות של העיתון. פלוצקר מפרט לגבי כמה מההגזמות שכלל נתניהו בדבריו וטוען כי לראש הממשלה די הישגים אמיתיים, כך שלא היה זקוק לספח לעצמו הישגים לא לו.

במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות טור נוסף מאת פלוצקר, ובו פירוט לגבי אחד הסעיפים הלא מדויקים בנאומו של נתניהו: שיעור האבטלה בישראל אינו 5.4% כפי שצוין אלא 6.5%. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הבהירה זאת בימים האחרונים והסבירה כי העלייה החדה במספר המובטלים בכ-36%, מ-175 אלף ל-235 אלף, נובעת משיטת ספירה שונה שבה החלה לנקוט, אשר בין היתר כוללת בחינת המצב ביותר יישובים בפריפריה.

"אירוע מיקרו-כלכלי משמעותי ביותר", מכנה פלוצקר, שכתב על כך ב"ממון" כבר ביום ראשון השבוע, את הקפיצה בשיעור המובטלים. לדבריו, "צדקו מי שאמרו, עיזבו את הסטטיסטיקה והביטו מה קורה בשטח. ובשטח רבים לא מוצאים עבודה. [...] אם הסטטיסטיקה לא מסתדרת עם המציאות אז אוי לסטטיסטיקה, לא למציאות".

מילים כדרבנות, השאלה היא אל מול איזו מציאות משווים את הסטטיסטיקה. עמיתו של פלוצקר ב"ישראל היום", חזי שטרנליכט, משווה את הסטטיסטיקה למציאות כפי שהוא רואה אותה.

"מי שיבקר בקניונים, ולא רק אלה שבמרכז הארץ, יחשוב שיש פה שתי מציאויות", כותב שטרנליכט. "זאת של הצעקנים המקצועיים שמחממים מנועים לקראת הבחירות, אלה שצועקים סוציאליזם בלי שהם בודקים את העוולות הנוראות שגרם באירופה, ואלה שחיים בשטח ורואים אנשים שחיים חיי שיגרה". בהמשך מציין שטרנליכט כי "בחג הפסח הקרוב אנשים רבים יטוסו לחו"ל. לא רק האלפיון העליון".

ההשוואה של שטרנליכט בין הטענות של "צעקנים מקצועיים" לבין המצב בקניונים ברחבי הארץ ובנמל התעופה בן-גוריון היא שיפור ניכר לעומת השנה שעברה, אז כתב כי "מי שמסתובב בין בתי-הקפה של גוש דן לא רואה שם מחסור". הנה כי כן, השפע חלחל בשנה האחרונה מבתי הקפה של גוש דן עד לקניונים של הפריפריה.

אולם אין צורך לבקר בקניונים של הפריפריה כדי לעמוד על המצב המשופר של אזרחי מדינת ישראל; די להביט בשער "ישראל היום", שם מופיעה הכותרת "בצאת ישראל לקניות" על-רקע תצלום של עגלות מרכול מלאות עד להתפקע. בעמודי הפנים מדווחת היאלי יעקבי כי "על-רקע קולות המחאה החברתית ששבים ועולים, מדווחות רשתות מזון וחנויות כלי בית דווקא על זינוק במכירות לעומת השנה שעברה". כשנוסחים כאלה מופיעים בידיעות חדשותיות, אפשר לוותר גם על הסטטיסטיקה וגם על כותרת ראשית ממסיבת העיתונאים של בנימין נתניהו.

הפינוי האפשרי של מתנחלים מבניין בחברון, שעמד אתמול בראש סדר היום, טרם יצא אל הפועל. "האולטימטום פקע, אך כלום לא קרה" היא הכותרת המחורזת שמודפסת בכפולה הפותחת של מעריב (מדוע כותרת לידיעה חדשותית מרכזית מנוסחת כחרוז? כדי שלקוראי מעריב יהיה תמריץ להמשיך במנוי.

לפחות לא בחרו העורכים בנוסח "פקע האולטימאטום, אך בחברון לא קרה כלום"). במדור "הראיון היומי" משוחח עמיחי אתאלי עם אורית סטרוק, מראשי היישוב היהודי בחברון וממובילי רכישת הבית. "ראש הממשלה צריך להכריע בעד הצדק ובעד ההיגיון", היא אומרת.

"בתום דיון לילי הוחלט לפנות את הבית בחברון", לשון כותרת במרכז שער הארץ. ברק רביד, חיים לוינסון ואופיר בר-זהר מדווחים כי על-פי המלצת יועצים משפטיים הפינוי צריך להתבצע עד 30 יום מרגע הפלישה לבית, כלומר עד ה-25 באפריל. בעיתונים האחרים אין דיווח על החלטה זו, ועיקר הסיקור מוקדש לביקור של פוליטיקאים בבניין: משה כחלון, ישראל כץ, ציפי חוטובלי, יולי אדלשטיין, גילה גמליאל, אורי אריאל ומיכאל בן ארי.

בעיתונים רבים מופיע דיווח על זכייתה של חברת סלקום במכרז לאספקת מכשירי טלפון ניידים לחיילי צה"ל. "סמארטפון לכל חייל", היא הכותרת לידיעה במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות. ישראל וולמן מדווח כי המכרז התנהל באינטרנט, באמצעות אתר מיוחד. כל חברה קיבלה קוד וסיסמת גישה, הוא כותב.

"התעריפים החדשים לאנשי הקבע: 5.1 אג' לדקת זמן אוויר, 0.3 אג' לשליחת מסרון", נכתב בכותרת המשנה לידיעה ב"ישראל היום". "בצה"ל ישלמו פחות", פותחים לילך שובל, חזי שטרנליכט ואילן גטניו את דיווחם. ב"דה מרקר" מודגש כי "המכרז – השני בגודלו בישראל – כולל אספקה של 70 אלף מכשירים".

בהארץ, לעומת זאת, שמים את הדגש על פן שונה בעסקה. לא דגמים חדשים, מחיר זול, או כמות המכשירים, אלא על הנכונות של החברה הסלולרית להיענות לדרישה מיוחד של הלקוח. גילי כהן מדווחת כי "מבדיקת פרטי החוזה שנחתם עם סלקום עולה כי מערכת הביטחון תוכל לעקוב ולהאזין לשיחות שיבוצעו מהמכשירים החדשים".

לפי הדיווח, "סלקום תתקין בשני אתרים שייבחרו על-ידי צה"ל מערכת שתאפשר 'ניהול, צפייה והפקת פירוטי שיחות של מנויי משרד הביטחון/צה"ל'. מלבד זאת, נציגי משרד הביטחון וצה"ל המוסמכים לכך, כולל גורמי ביטחון מידע והמשטרה הצבאית החוקרת, יוכלו להפעיל את המערכת ולצפות בנתוני זהות המתקשר וזמני תחילת השיחה וסיומה. לפני ההסכם עם סלקום רכש צה"ל מערכת המאפשרת להתחבר בקו תקשורת לספק הסלולרי, לצורך קבלת נתוני השיחות וביצוע האזנות. לפי החוזה, סלקום מתחייבת לחבר את מערכות החברה אל אותה מערכת".

החשד כי ראשי אתר "בחדרי חרדים" סחטו אנשים שהאתר סיקר ממשיך לעורר הדים. במוסף "24 שעות" מראיין עקיבא נוביק את יעקב (יענק'ל) ברגר, איש העסקים החרדי שחשף את השיטה. "רבנים מתקשרים ומודים לי בדמעות, מספרים שגם הם נפלו קורבן ורעדו מפחד", הוא אומר. "רק כשייסגר האתר והקורבנות ידברו, הציבור בישראל יבין את העוצמות של המאפיה הזאת". לדבריו, לאחר הגשת כתב אישום הוא מתכנן להגיש נגד מנהלי האתר תביעה ייצוגית.

נוביק מציין כי במקביל לחקירה המשטרתית, ערך ידיעות אחרונות תחקיר על האתר שבמסגרתו נאספו 23 עדויות של עסקנים חרדים ועובדים בהווה ובעבר באתר. "אנחנו קובעים מה יהיה כתוב על כל בן אדם כשמחפשים אותו בגוגל", אמר בעבר עובד באתר, "זה משפיע עליו ועל הילדים שלו למשך שנים".

נוביק סיפק אתמול לעיתון (ולאתר ynet) את הקלטת המפלילה שבה תיעד ברגר את מנכ"ל האתר מדבר על תן וקח אסור. הבוקר מדווח חיים גריידינגר לקוראי מעריב כי לידיו הגיעה קלטת אחרת, שבה מתועד עובד בכיר באתר כשהוא מספר מדוע פרסם כתבות חריפות על הפרסומאי החרדי דודי זילברשלג. "תכל'ס, שילמו 150 אלף דולר, הצד שכנגד זילברשלג, כדי שיעלו את הכתבה הזאת", נשמע העובד מספר, "[...] כל העולם ראה שהכתבה הזו קנויה, מפה ועד הודעה חדשה. [...] הלכו ושילמו להם 150 אלף דולר כדי שיכפישו אותו" ("יש להדגיש כי תוכנה של הקלטת טרם אומת בחקירה", מסייג הכתב).

ב"דה מרקר" מדווח נתי טוקר בהרחבה על הפרשה ומביא, בין היתר, עדות מפי בעלים של פרויקט נדל"ן בירושלים שאומר כי לאחר שהחל מסע השמצות נגדו פנה למנהל האתר. "בתוך שעתיים הוא הגיע אלי מתל אביב לירושלים לפגישה", מספר האדם. "הוא הודיע לי שהוא רוצה 350 אלף שקל ריטיינר שנתי כדי לשמור עלי, וגם לתת לי כתבה חיובית. בסוף התפשרנו על 100 אלף שקל ונתתי לו שני צ'קים של 50 אלף שקל. [...] העסק דפק, אבל אז התחילו שוב להעלות כל מיני דברים. ראיתי שזה היה יזום, שאנשים מטעם ההנהלה מעלים. שאלתי אותו מה קורה, והוא אמר שיש עלי יותר מדי השמצות והוא צריך עוד כסף כדי להגדיל את כוח האדם שמטפל בי. אמרתי לו שאני רוצה להפסיק את זה, ואז התחיל מסע השמצות".

גם ב"ישראל היום" דיווח על הקלקולים באתר, אם כי זה נוגע לדפוס שאינו פלילי. יהודה שלזינגר מדווח כי לדברי עובד לשעבר באתר, מנהליו קבעו את מספר הצפיות בעמודים בפורום לפי כמות רענוני העמוד, ולא לפי כמות כתובות ה-IP של המחשבים שגלשו אל העמוד.

בידיעות אחרונות מודעה בולטת מטעם החברה המייצרת את התרופה נורופן. "עקב טעות דפוס בחלק מאריזות נורופן 48 טבליות [...] החברה מאפשרת החלפה של האריזות אשר נפלה בהן טעות דפוס", נכתב.

במעריב מדווחת ליטל גרוסמן על מהות טעות הדפוס. במקום "למבוגרים ולילדים מעל גיל 12" נכתב בטעות "למבוגרים ובילדים עד גיל 12".

רועי ברק מדווח ב"גלובס" כי סגן עורך הארץ, אבי זילברברג, מסיים את תפקידו "ויוצא להקמת מיזם עיתונאי חדש", לשון ההודעה של הארץ.

צחי קומה מדווח בידיעות אחרונות כי העיתונאית אורלי וילנאי אושפזה בבית-חולים עקב אירוע לב.

במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות מדווח דניאל בטיני כי ג'יימס מרדוק, בנו של איל התקשורת רופרט מרדוק, הודיע אתמול כי הוא מתפטר מתפקיד יו"ר תאגיד BSKYB, עקב פרשת האזנות הסתר.

מיה מנע מדווחת במוסף "עסקים" של מעריב כי מנכ"ל מועצת העיתונות אריק בכר יחזיר למועצה בימים הקרובים 10,000 דולר, מחצית התרומה שהשיג מהמכללה למינהל בראשון לציון לצורך ארגון קורס על אתיקה עיתונאית.

עוד מדווחת מנע על טענות שעולות מדוח מיוחד שהכינה הוועדה למדיה בשפה הערבית של רשות השידור על שידורי הערוץ הערבי הייעודי הלא טי.וי. "ההתנחלות נתניה וקיסריה", לשון כותרת הדיווח בראש עמוד 8 של "עסקים". לפי כותרת המשנה "הערוץ הערבי החדש הלא טי.וי משתמש בתכנים ובביטויים קיצוניים. כך הפכו הישראלים ליהודים ונתניה וקיסריה להתנחלויות".

מגוף הידיעה של מנע עולה כי לא מדובר בהגדרות רשמיות של הערוץ, כפי שהופיעו בדיווחיו, אל בהגדרות של מרואיינים. בדוח שהכינה הוועדה ברשות השידור נטען כי "השידורים הניסיוניים כוללים ראיונות רחוב, ברכות של אישים (חברי כנסת ערבים וראשי ערים), סטנדאפיסטים, אנשי מקצוע וזמרים. המוטיב של מדינת ישראל נעדר. [...] במשאלי הרחוב ובדברי המברכים הערים נתניה וקיסריה מוצגות כהתנחלויות ונעשה שימוש במילה 'יהודי' במקום 'ישראלי'".

עו"ד אמיר טיטונוביץ כותב ב"גלובס" על פסק דין של בית המשפט העליון לפיו ניתן להגיש בבית משפט תביעה בגין פרסום לשון הרע באינטרנט בכל מחוז שיפוט בישראל.

אמילי גרינצוייג מדווחת בהארץ כי זכיינית ערוץ 2 רשת חרגה בשבוע שעבר ב-40 דקות ממכסת שידורי הריאליטי המותרת.

יוני הרש מדווח בעמוד 11 של "ישראל היום" כי העיתונאית (בדימוס) הלן תומאס, שגורשה מהבית הלבן לאחר שביקרה בחריפות את הציונות וקראה ליהודים לעזוב את ישראל ולעבור לאירופה, קיבלה פרס מטעם יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן. הרש נסמך בדיווחו על הארץ.

- התקשורת הישראלית נגד בנימין נתניהו, ולהפך
- איש הזרקורים
- הון, חינמון ושלטון: על "ישראל היום"
- מי מוליך שולל את מי
- אתם לא רוצים לדעת