|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
הר הרצל צריך היה לסמל את שיא המקצוענות, האחריות והבטיחות. המופע שמועלה כל שנה מסמל את ישראל היפה כביכול, המצטיינת. עמוד התאורה שקיפח את חייה של הקצינה הצעירה, החזיר את כולנו למציאות, וכל מה שנותר זה לקבוע שהנושא המרכזי השנה הוא חלטורה 64
|
האסון בהר הרצל. החלטורה חוגגת בישראל [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
יסלחו לי כל אלו שטרחו וחשבו, כמו כל שנה, על נושא מרכזי שיאפיין את חגיגות העצמאות השנה. אני אפילו לא זוכר מה זה וזה לא חשוב. תשמרו את זה לשנה הבאה אולי. החפיפניקיות במרכז הבמה ביום שלישי בצהריים, היה מי שהחליט בשבילנו מה צריך להיות הסמל הלאומי בחגיגות העצמאות, ולא רק השנה. חלטורה. על-פי המילון של מרדכי רוזן, (מילה ברגע) מקור המילה חלטורה הוא רוסי, ועד היום הוא מציין תופעה של משחק על במה שלא במסגרת תיאטרון. בחיי היום יום זוהי מילה נרדפת לעבודה לא מקצועית, לא מדויקת, חפיפיניקיות. השבוע למדנו שהחלטורה אינה רק על הבמה אלא גם מאחורי הקלעים אצל אלו שמכינים את הבמה. גם מבלי שנדע את כל פרטי החקירה של האסון המזעזע שקרה בהר הרצל, ברור שמישה שם חיפף. מישהו לא בדק עד הסוף. כותרות העיתונים של הבוקר(יום ו') כבר מבשרות שהמשטרה והרשויות הולכות לבדוק כעת " כל כסא" " כל עמוד חשמל" . ואתה שואל את עצמך, מה עבר להם בראש לכל אותם מהנדסים, מנהלי אירועים ומפיקים, שרק כעת הם רצים לבדוק את הבמות, רגע לפני שהמוני בית ישראל יוצאים לחגוג, ומתפללים שלא יפול עליהם איזה עמוד תאורה. ושוב נשאלת השאלה האם היינו צריכים לשלם בחייה של ילדת פרח מקסימה כדי שמישהו יתעורר ויגיד לעצמו: רגע, בדקתי לפני שאישרתי? החלטורה מחלחלת לכל תחום למרבה הטרגדיה, הסיפור בהר הרצל אינו היחיד אינו הראשון ואינו האחרון. לאורך כל השנה אנו נתקלים בתוצאות של פרויקטים, פיסיים או תכנוניים שמקורם בתרבות החלטורה וחוסר האחריות של בעלי תפקידים בכל תחום. מהנדסים מאשרים רישיונות בטיחות, ארכיטקטים מתכננים בניינים שאח"כ קורסים, ועדות, ראשי חברות, פוליטיקאים ובעלי סמכות ושררה מאשרים תוכניות שאח"כ מתברר שאין בינם ובין המציאות שום קשר. הארץ הזו מלאה בפילים לבנים, פיסיים או וירטואליים ואח"כ מתפלאים שהתרבות הזו מחלחלת אל צה"ל, שם המחיר כואב ויקר כי הוא עולה בחיי אדם. החלטורה גם חוגגת ברפואה, רק השבו קפח את חייו חייל צה:"ל במבחני אימונים ליחידה קרבית. הוא נפטר מדום לב. מישהו בדק קודם לכן? איפה היו הרופאים שלו באזרחות? הם היו עסוקים כחלטורות להשלמת השכר שלהם. החלטורה גם משתוללת על הכביש, אתה רואה נהגים שאין לך הסבר אחר לסיבה שקיבלו רשיון נהיגה מלבד מורה או בוחן שחולה במחלת החלטורה והחוסר האחריות. תרבות ה"גומרים הולכים" שהיא אחת מאושיות צורת הניהול העסקי, השתרשה פה באופן חלקי. שכן חלקה השני של תיאוריה זו מדבר על הצטיינות, מצוינות, יעילות והעיקר שלימות. ואפשר להמשיך ולהתבאס כך עוד הרבה. התשובה לשאלה מה עושים כד למנוע את התופעה הזו היא מורכבת. היא מתחילה קודם כל בחינוך מגיל צעיר, בהחדרת תודעת האחריות בקרב כל מי שמקבל אחריות בידיו והכי חשוב זה אכיפה ומשמעת בכל הרמות. בתי המשפט שמקלים בעונשם של נהגים רשלנים או קבלנים שבונים ללא רשיון, מסמנים את המיתוווה לחלטורה, לחוסר הרצון להתאמץ ולבדוק כל דבר עד הסוף. לא לסמוך על-אף אחד, לא לקוות שהמזל ישחק לך. הר הרצל צריך היה לסמל את שיא המקצוענות, האחריות והבטיחות. המופע שמועלה כל שנה מסמל את ישראל היפה כביכול המצטיינת. עמד התאורה שקיפח את חייה של הקצינה הצעירה, החזר את כולנו למציאות וכל מה שנותר זה לקבוע שהנושא המרכזי השנה הוא חלטורה 64
|
תאריך:
|
22/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
22/04/2012
|
|
יהודה קונפורטס
|
|
אנשי ימין שהגורל זימן להם מפגש עם מי שהיה המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן, הפיצו את תחושתם: הוא שונא מתנחלים. זאת הסיבה ש(כמעט) כל עיתונאי/ת הגדיר/ה אותו כ"סדין אדום" של פעילי הימין.
|
|
|
לקח לי זמן ל"גבש עמדה", לעצמי, בפרשת הסקס כהצגה פומבית בחוף הים בתל אביב. המקרה, שאולי בעתיד יהפוך למקרה חוזר בחופי הים השונים לאורך הגבול המערבי של ישראל, הפתיע בעיקר בשל העבודה, כי כל הקהל , להוציא אישה אחת שטלפנה למשטרה, כולם קיבלו את הדבר כמובן מאליו, לא התערבו. ולא חשבו להזמין משטרה ש"תפתור" את ה"בעיה".
|
|
|
ספרו של משה ליבה "אני תובע" אינו ספר שירה רגיל, מדובר בשירים שהם עדות, עדות מתוך הלהבות, עדות של משורר שאינו יכול לשאת בקרבו את כל הזיכרונות הפורצים כל סכר. שירים על השואה, על התחושות שמלוות את הניצולים, הן קטגוריה נפרדת של יצירה. המשא כבד מנשוא.
|
|
|
כולנו רואים את המאורעות המזוויעים המתרחשים בסוריה מזה יותר משנה, ואמצעי התקשורת מדווחים כל הזמן על עימותים בין "כוחות המשטר הסורי" מצד אחד, ובין "המורדים", ה"אופוזיציה" ו"צבא סוריה החופשית" מצד שני. אלא שרבים מאיתנו איננו מודעים לכך ש"כוחות המשטר הסורי" כוללים לא מעט חיילים זרים, לגיון זרים ממש, שהגיעו לסוריה בפקודת הממונים עליהם כדי לסייע לבשאר אסד ולחבר מרעיו להישאר בשלטון בכל מחיר. הזרים שהגיעו לסוריה על-מנת לתגבר את השלטון הם בעיקר לבנונים אנשי חיזבאללה, ועירקים המשרתים ביחידות מיוחדות הבנויות על טהרת השיעים, המשמשות בשגרה כיחידות חיסולים ופיגועים בשליחות האירנים.
|
|
|
בפעם השלישית השנה ציינו השבוע את זכר השואה. הפעם הראשונה הייתה ב-27 בינואר, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שבו הגיע הצבא האדום למחנה ההשמדה אושוויץ. האו"ם קבע תאריך זה כיום הזיכרון הרשמי לשואה, ומדינות רבות, וישראל בתוכן, מציינות אותו. לא יצאו ימים מועטים ושוב ציינו את זכרון השואה, הפעם בעשרה בטבת - יום הקדיש הכללי. אנו מציינים אותו כבר 62 שנה, מאז הנהיגה הרבנות הראשית בישראל מנהגי יארצייט לנספים בשואה שיום מותם לא נודע. ביום זה מדליקים נרות נשמה, אומרים קדיש על הנספים, לומדים משניות לזכרם, ולאחר קריאת התורה שבתפילת שחרית, אומרים את תפילת אל מלא רחמים. אגב, החרדים, כדרכם בקודש, אינם מקבלים עליהם תקנות אלו של הרבנות הראשית ונוהגים ביום הקדיש הכללי מנהגי אזכרה מצומצמים הרבה יותר בעניין הנספים בשואה.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
מישהו יודע אם האיש הזה מספיק אטום או נוכל, שלאחר הכתבה ב"אולפן שישי" בערוץ-12 הוא יצא בשבת מביתו? מישהו זוכר על איזשהו זגזוג סיטוני, שקרים ונוכלויות כאלה אצל מישהו באיזושהי מפלגה י...
|
|
|
יואב יצחק
השרה מירי רגב התבקשה להשיב: מה מהות יחסיה עם סוחר השלדים ואיש העסקים אביחי סטולרו למרות שניתנו לה כמה הזדמנויות, רגב נמנעת ממתן תגובה, אם באישור או אם בהכחשה, מטעמים השמורים עימה...
|
|
|
רון בריימן
צחוק הגורל: דווקא השנה, שנת תרפ"ד (2024) מתלכדים התאריכים: יום העלייה לחניתה (21 במרס), העליות לביריה (אמצע מרס), ויום י"א באדר! אבל, לנוכח האויבים מסביב, השנה לבושתנו חניתה פונתה,...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|