בעבר, כיהן יהודה כתב גם כאחד מראשי התאחדות הקבלנים בחולון, וכיו"ר בית הדין המשמעתי הפנימי של ההתאחדות. מה פתאום הוא שופט? התשובה: בצד פעילותו היומיומית בענפי הנדל"ן, סיים יהודה כתב גם לימודי משפטים וקיבל את התואר משפטן, L.L.B . הוא לא הספיק עדיין לעבור את הבחינות וההתמחות, כדי שיהיה גם עורך דין. אולי גם זה יבוא.

באוקטובר 2010 נבחר יהודה כתב ליו"ר קבוצת הכדורסל של הפועל חולון, דבר הכרוך כמובן גם בסיוע כספי. באחרונה הוא מכניס גם את הבנים למקצוע הקבלנות, דור שלישי למייסד יוסף כתב.

לפני כ-15 שנה החליטו האחים יהודה ומאיר כתב לרדת גם לאילת. כאן, כנראה, נתקלו לראשונה בנפלאות הביורוקרטיה הממשלתית, העלולה להכריע גם יזמים פרטיים נמרצים.

יהודה כתב: "אירגנו קבוצת יזמים – אני ואחי מאיר 58%, יואב עזאני ויעקב יחזקאלי 42%. קנינו לפני כ-15 שנים ממינהל מקרקעי ישראל מגרש בחוף הדרומי של אילת, מדרום למלון אורכידאה. בנינו מרכז מסחרי בן שתי קומות, 2,700 מ"ר, והשכרנו חנויות ב-150 דולר למ"ר לחודש. אבל לאחר מכן פתחו יזמים אחרים שני קניונים גדולים באילת – מול הים באזור התיירות, וביג באזור התעשיה הצפוני. אי-אפשר היה לעמוד בתחרות. דמי השכירות ירדו מאוד, והפרויקט כבר לא כדאי".

מה עשיתם?

"נאלצנו לסגור את המרכז המסחרי. היום הוא עומד ריק ושומם. התחלנו לחשוב ולתכנן יעוד אחר למגרש".

מה הוחלט?

"החלטנו להצטרף לענף הכלכלי המוביל של אילת, בתי מלון, המביאים לארץ מאות אלפי תיירים ומאות מיליוני דולרים לשנה במטבע חוץ. שכרנו אדריכלים, והכנו תוכניות למלון בן 16 קומות. הייחוד של המלון בכך, שהוא יהיה המלון הגדול היחיד בחוף הדרומי של העיר עם ים, חוף ונוף נהדרים, לא רחוב מריף הדולפינים. תיכננו גם את גיוס הכספים מהון עצמי וליווי בנקאי".

מדוע לא בונים?

"הביורוקרטיה ניצחה אותנו! קודם כל, היה צורך לשנות את התב"ע, כדי שאפשר יהיה לבנות מלון במקום בניין מסחרי. היו טענות שהמגרש מיועד לבניית מרכז מסחרי, כאילו לא ידעו שהוא עומד שומם ועזוב. אחר כך התחילו התנגדויות מצד הירוקים. גם המשרד לאיכות הסביבה התערב. טענו שלא טוב לבנות מלון כה גדול בדרום העיר".

האם התוכניות אושרו לבסוף?

"באנו לקראת הירוקים והמשרד לאיכות הסביבה. כל מה שהשר ביקש – עשינו! שכרנו אדריכלים חדשים ושינינו את כל התוכניות. במקום מלון של 16 קומות, הכנו תוכנית לבניית מלון בן 10 קומות – שתי הקומות הקיימות, ועוד שמונה קומות מעליהן. שינינו אפילו את מבנה המלון, כך שהקומות יהיו מדורגות, ולא יפגעו חס וחלילה בנוף. עשינו הכל כדי להענות לדרישות! ביקשו שנבנה על גג המלון מצפה לציבור, בחינם, וגם לכך הסכמנו!"

קיבלתם אישור?

"בניית מלון בחוף הדרומי הגיעה אפילו לישיבת ועדת השרים לענייני כלכלה, ואושרה. אחרי סחבת של שנים נוספות אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה את הפרויקט, והעבירה אותו לוועדה המחוזית. הוועדה החליטה סוף-סוף בשבוע שעבר להפקיד את הפרויקט להתנגדויות".

אבל מי שחושב שעכשיו אפשר יהיה לבנות את במלון, אינו אלא תמים. החברה להגנת הטבע אינה מסתפקת בהקטנת המלון, במבנה המיוחד שלו ובהתחשבות בערכי הטבע והנוף. היא הודיעה השבוע, שבכוונתה לא רק להגיש התנגדות לתוכנית, אלא גם לארגן יחידים, קבוצות וארגונים, שיציפו את הוועדה המחוזית בהתנגדויות. הנימוק המרכזי: "במקום יש שילוב יפה של ים, חול ונוף הררי, ובניית המלון תפגע בו".

הנימוקים הללו מוציאים את היזמים מהכלים. יהודה כתב: "מה לא עשינו בשביל להנמיך את המלון! יש נוף פתוח כזה של קילומטרים, והמגרש של המלון תופס אולי 200 מטר!"

השורה התחתונה? אין כזו. אחרי שנים של דיונים, ויכוחים ותוכניות, עדיין הפרויקט בספק. הרי אין לדעת מה תחליט הוועדה המחוזית. אולי תחליט להוריד עוד קומה או שתיים מהמלון, דבר שיהפוך את הפרויקט ללא-כלכלי. גם אם המלון יאושר, צפוי ערעור בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. זה אומר עוד סחבת, וזמן עולה כסף.

יהודה כתב מסכים במרירות: "כבר בסוף שנות התשעים חשבתי להפסיק לבנות בארץ ולעבור לארצות הברית. נסינו פרויקט חדש בארץ, ותראה מה קורה. חישבנו ומצאנו, שגם אם יאשרו לנו עתה את הבנייה, לא נוכל להרוויח לעולם! ההשקעה, הוצאות המימון והמיסים בלעו כל אפשרות לרווחיות! אי-אפשר יהיה לעולם לכסות את ההפסדים הללו! אני מתחיל להתחרט על שבחרתי להיות יזם נדל"ן!".