כונס הנכסים הרשמי, בתפקידו כמפרק הבנק למסחר, הגיש הבוקר (ב', 20.6.05) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעת ענק בסכום העולה על 270 מיליון ש"ח כנגד האחראים לקריסת הבנק למסחר, ביניהם מבצעת הגניבה, אתי אלון, שותפיה עופר ואביגדור מקסימוב, הצדדים השלישיים אליהם נמצא כי הועברו כספי המעילה וכן מנהלי הבנק - משה לייבוביץ (ששימש מנכ"ל הבנק עד לקריסתו ב-2002) ושמיל ובר (יו"ר הדירקטוריון של הבנק), נושאי המשרה בו, חברי הדירקטוריון ורואי החשבון החיצוניים של הבנק - משרד קסלמן את קסלמן. התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין פינס, מושקוביץ ורוסמן ממשרד עורכי הדין וקסלר ברגמן ושות'.

רקע: אתי אלון מתוודה - החקירה
כיצד בוצעה המעילה הגדולה מתחילה

כזכור, פרשת הבנק למסחר התפוצצה כאשר בחודש אפריל 2002 התייצבה אתי אלון במחלקת ההונאה במשטרת ישראל והתוודתה על מעשי גניבה שביצעה בבנק למסחר תוך שימוש בחשבונות לקוחותיו, במשך למעלה מחמש שנים. תוך זמן קצר הובהר כי מדובר בגניבת ענק העולה על 270 מיליון ש"ח, פי כמה מהונו העצמי של הבנק. מיד עם היוודע דבר הגניבה מונה לבנק מנהל מורשה ובראשית חודש מאי 2002, כשבוע לאחר חשיפת הגניבה, מונה הכונס הרשמי, עו"ד שלמה שחר, למפרק הזמני של הבנק.

בהמשך בסוף חודש יוני 2002 נכנסה לתוקפה ערבות בנק ישראל למפקידים בבנק, מכוחה שולמו עד היום למפקידים למעלה מ-560 מיליון ש"ח, לאחר בדיקה מדוקדקת של זכאותם לקבלת הכספים על-פי תנאי ערבות בנק ישראל.

במקביל החלו המנהלים המיוחדים, באמצעות צוותים מטעמם במלאכת גביית האשראי שהעניק הבנק עוד בעת פעילותו. פעילות זו מצויה כיום בעיצומה. עד היום נגבו בפועל למעלה מ-180 מיליון ש"ח, כאשר נעשו הסדרים נוספים עם חייבי הבנק לגבייתם של כ-17 מיליון ש"ח נוספים.

במקביל ביצעו הצוותים השונים חקירה מקיפה לגבי המחדלים שהביאו לקריסת הבנק ולהצלחת מעשה ההונאה של אלון. בעקבות ממצאי דוח החקירה ובהסתמך עליו מוגשת התביעה הנוכחית.

כתב התביעה: גורמים שונים בבנק התרשלו באופן חמור

כתב התביעה מפרט את אחריותם של הגורמים השונים לביצוע הגניבה ולקריסת הבנק, תוך פירוט אופן ביצוע הגניבה על-ידי אתי אלון עצמה ודרכי הסוואתה, קבלת הסכומים הגנובים על-ידי צדדים שלישיים בידיעה כי מקור הכספים הוא בכספי הבנק שנגנבו, לבין אחריות הגורמים השונים אשר במעשיה ובמחדליהם אפשרו למעשי הגניבה להתרחש.

עוד נטען בכתב התביעה, כי מעשי הגניבה אשר התרחשו בבנק, לא היו מתאפשרים, אלמלא רשלנותם החמורה של גורמים שונים בבנק ומחוצה לו, בהיבטי הניהול והפעילות השונים של הבנק. כתב התביעה סוקר את הנהלים על-פיהם נוהל הבנק בשנים שקדמו לביצוע המעילה וטוען כי נהלים אלה לא היו שלמים ולא מעודכנים. יתרה מכך, מדגיש כתב התביעה, ניהולו בפועל של הבנק נעשה גם תוך חריגה בוטה מנהלים מחייבים, פנימיים וחיצוניים כאחד, תוך נקיטת סחבת ביישום המסקנות העולות מדוחות הביקורת (במקרה הטוב) או התעלמות מוחלטת מהצורך ביישומן (במקרה הגרוע).

עוד נטען בכתב התביעה, כי במשך שנות ביצוע הגניבה, לא הקפידה שדירת הניהול בבנק, על מכלול רבדיה, על נהלים מתאימים בכלל ועל היבטי הניהול הנוגעים במישרין למעשי הגניבה בפרט, ופעלה בהקשרים אלה תוך חריגה בוטה מכל אמת מידה ניהולית, ולו המזערית ביותר, המחייבת נושאי משרה ומנהלים בתאגיד בכלל ובתאגיד בנקאי בפרט, תוך פעולה בהתרשלות, עצימת עיניים למתרחש, שוויון נפש ויצירת אוירה של הפקרות ניהולית, אשר, לטענת התביעה, אפשרה את מעשי הגניבה.

לדברי התביעה במשך שנות ביצוע הגניבה, פעלו מנהלי הבנק ונושאי משרה בו באופן אשר אפשר ביצוע מעשי הגניבה, בכך שחתמו על מסמכים, החיוניים לשבירת הפיקדונות, למתן ההלוואות הפיקטיביות, להוצאות הכספים הגנובים מן הבנק על-ידי שיקים בנקאיים,העברות בנקאיות, הוצאת כספים במזומן, זאת מבלי שבדקו ומבלי שווידאו דברים בסיסיים ביותר כגון: חתימת הלקוחות, הסכמתם, האותנטיות של בקשות האשראי, הוראות בדבר שבירת הפיקדונות ועוד. לכל היותר, ממשיך כתב התביעה וטוען נעשתה בדיקה שטחית ותו לא.

"מנהלי הבנק, חברי הדירקטוריון והמבקרים החיצוניים
והפנימיים התעלמו באופן שיטתי מכל האינדיקציות"

זאת ועוד, ממשיך כתב התביעה וטוען, במשך שנות ביצוע הגניבה התעלמו מנהלי הבנק, חברי הדירקטוריון, נושאי המשרה, מבקרים חיצוניים ופנימיים כאחד וכן חלק מעובדי הבנק, באופן שיטתי, מאינדיקציות שליליות וממשמעות הצטברותם של הנתונים על פעילותו ומצבו של הבנק. הנסיבות כך על-פי כתב התביעה היו צריכות לעורר את חשדם של כל המעורבים בדבר פעילות בלתי תקינה הנעשית בבנק ולא עוררו.

"דירקטוריון רשלני שהפר באופן שיטתי נהלים מחייבים"

על-פי כתב התביעה במשך שנות ביצוע הגניבה פעלו האורגנים המוסמכים בבנק, ובמיוחד דירקטוריון הבנק וועדות הדירקטוריון, באופן רשלני, תוך הפרה שיטתית של נהלים מחייבים ותוך מערכת יחסים עכורה, אשר העיבה, על-פי כתב התביעה, על ניהולו המקצועי של הבנק.

על מצע זה של אוירה ניהולית פרוצה, מודגש בכתב התביעה, אשר הניחה מצע של אי-הקפדה, זלזול ורשלנות מצד מנהלי הבנק, נושאי משרה אחרים, עובדים ומבקרים, נבטה הגניבה והוא זה אשר אפשר את ביצועה.

"הצדדים השלישיים אליהם הועבר הכסף
ידעו או היו צריכים לדעת שמקורו במעילה"

כתב התביעה ממשיך וטוען כי הצדדים השלישיים אליהם הועברו מאות מיליוני השקלים אשר נגנבו מהבנק, בין אם באמצעות העברות ובין אם בדרך אחרת, ידעו ו/או היה עליהם לדעת, כי מדובר בכספים אשר נגנבו מן הבנק.

"הביקורת החשבונאית בוצעה באופן
רשלני ובניגוד לנהלי ביקורת מחייבים"

מכתב התביעה עולה עוד כי על-פי החקירה גם הביקורת החשבונאית אשר בוצעה בבנק, במהלך תקופת ביצוע המעילה, בוצעה באופן חלקי, רשלני, בניגוד לנהלי ביקורת מחייבים, בניגוד לכללי החשבונאות ובניגוד לאמות מידה מחייבות לעריכת ביקורת שכזו.

לדעת התובעים, "אילו היו הביקורות מבוצעות כפי שצריך היה לבצען, היו מעשי הגניבה נחשפים סמוך לתחילת ביצועם ובכל מקרה, לפני המועד בו נחשפו".

בראש הנתבעים נמצאים אתי אלון, עופר ואביגדור מקסימוב, וכן אנשי השוק האפור, אשר על-פי הנטען קיבלו לידיהם כספים שמקורם במעילה, בני רביזדה, אהרון אוהב ציון, אילן אבוזמיל, גיל גילקרוב, יניב כהן ומאיר חסון.

כמו כן התיר בית המשפט הגשת התביעה כנגד נושאי משרה ודירקטורים אשר במעשיהם ובמחדליהם לא מנעו ביצוע המעילה, ביניהם משה ליבוביץ', שמיל ובר, אמיר פרג, אלי אונגר, יצחק כהן, יוסף אנה, מנחם רוזנברג, אסנת גל, נתלי שרון, לינה דובובסקי, עדי מוסל, בועז תמיר, מנחם כהן, נעמי לירן, טובה הילמן, יוחנן וינר, ברק קלעג'י, יעקב פחטר, דורון גרופר, מיכל רייס, אשר שמיר, ופנחס חורב.

לאור ממצאי החקירה גם משרד רואי-החשבון קסלמן את קסלמן, אשר אנשיו שימשו כרואי-החשבון של הבנק במועדים הרלוונטיים יהיה בין הנתבעים לאחר שבית המשפט אישר את הגשת התביעה גם כנגדו.

ב"כ התובעים מסכמים וכותבים: "קריסתו של הבנק, האופן בו קרס, הנזק שנגרם בעטיה של קריסתו והממצאים שנחשפו בחקירת המנהלים המיוחדים בנוגע לסיבות קריסתו, מעלים הרהורים נוגים בדבר קלות דעתם של אלו אשר נשאו בתואר מנהלי הבנק, אך בפועל לא עשו דבר אשר יצדיק את תוארם. אולי שביב התקווה היחיד הנובע מקריסתו של הבנק טמון בהפקת לקחי פרשה עגומה זו ויישומם בעתיד על ידי תאגידים בנקאיים אחרים ועל ידי האחראים לתפקודם ולניהולם".