שלום רב,
בתשובה למכתבי אליך מיום 13.3.12 וכן למכתבי מיום 16.4.12 בכותרת: "מדוע הפסילה הטוטלית ללא הצדקה רציונלית של כל מאמרי"? השבת במשפט אחד: "אני מחויב לסמוך על שיקול דעתו של אלון עידן".
תשובתך תמוהה, פוגעת, מעוררת שאלות ומצפה לתשובות.
האמנם אתה "חייב לסמוך" על אלון עידן בעיניים עוורות?
האם אין לך שיקול דעת המחייב אותך לבדוק טענותי?
האם אתה בורג חסר חשיבות וסמכות ב
עיתון שבבעלותך?
האם זו תשובתך הקבועה והאוטומטית לכל התלונות המגיעות אליך?
האם הפקעת את סמכותך לטובת אלון עידן כ"פוסק הדור" בהארץ?
מדוע התעלמת בתשובתך מכל העובדות והנימוקים שהעלתי?
כמנוי של הארץ, גם לי זכויות אדם ל
חופש הביטוי, שהארץ מונע אותן ללא הצדקה. הארץ מתהדר שהוא "עיתון לאנשים חושבים". גם אני אדם חושב, משכיל ובעל תואר אקדמי, אבל חושב אחרת מעורך הדעות. האם זו "הסיבה" לפסילת כל מאמרי?
תשובתך היא סימן הכר לסתימת פיות של דעות, ללא בדיקה וללא הנמקה. כל פקיד במוסד ציבורי שהיה מקבל תלונה מנומקת ומפורטית, כפי שאני כתבתי לך, היה מנסח תשובה יותר הוגנת וענינית מה"תשובה" הפוגעת והמתחמקת שלך.
מר
עמוס שוקן הנכבד.
מזה שנים רבות אני מנוי על הארץ. שנים שבהן פורסמו בעבר כמה מאמרים שלי ומספר רב של מכתבים למערכת. מזה זמן רב שכל תגובותי לא מתפרסמים, מאז שאלון עידן מונה לעורך הדעות.
העיתון בחלקו מעניין, אינפורמטיבי ואיכותי לטעמי. ואולם חלקו האחר הפך לבטאון תעמולתי של השמאל הקיצוני (חלקו אנרכיסטי), פרו פלשתיני, פוסט ציוני, ואנטי ממסדי קיצוני בכל נושא וענין לאומי, ביטחוני, ציוני ויהודי.
עיתון שמהלל את עצמו כעיתון לאנשים חושבים, התובע שקיפות וחופש ביטוי לכולם, אבל מונע, מסנן ופוסל מאמרים של אנשים כמוני, המבטאים דעות הנוגדות את מדיניות המערכת ! מדוע?
בהארץ אין איזון ופלורליזם של דעות, למעט בודדים כקישוט. במהלך שנה מתפרסמים מאות מאמרים של כותבים אורחים שיש להם את "הדעות הנכונות". האם אין מקום גם לכמה מאמרים שלי? "שיקולי עריכה" ו"עומס" אינם יכולים להיות הסיבה לפסילת כל מאמרי, למעט העובדה שדעותי "ימניות", למרות שאני שייך לשמאל השפוי. אני חבר לשכת מפלגת העבודה.
כל מי שמבטא דעות אנטי ציוניות ואנטי פטריוטיות זוכה בהארץ לבמה, להבלטה ולהקשבה. ואילו רוב כותבי מאמרים כמוני, שמבטאים דעות אחרות, דבריהם לא מתפרסמים כלל. לעתים הפסילה "מנומקת" בשיקולי עריכה, שזו נוסחת האליבי המניפולטיבי לפסילת כל דעה, ללא הנמקה וללא שקיפות, בדיוק כפי שזה קורה.
בהארץ יש חוסר איזון קבוע ועריכה פוליטית מגמתית הן בכותרות והן בתכנים ובמרואיינים. רובה המוחלט של הבמה ניתנת למאמריהם של בעלי הדעות התואמות את השקפותיהם של המו"ל ושאר העורכים ומעצבי הקוו של העיתון, מגמה זו יש לה מאפינים של העיתונות המפלגתית בעבר. קבוצת עיתונאים מוכרת של הארץ, מנסה מזה זמן רב לתאר את ישראל וממשלתה כמפלצת גזענית ופשיסטית, מדינה שלדעתם היא כשלון, חידלון, אבדון, אסון וריקבון.
הדוגמה האחרונה לשיעבוד שיקולי עריכה של עיתונות מקצועית נכונה לטובת "עריכה פוליטית" פסולה, הייתה הכותרת הראשית של הארץ ביום השואה: "שכונה חדשה על קרקע פרטית בגדה" (על 6 טורים).
טקסי יום הזכרון, סיפורי ניצולים, מצעד החיים ושאר אירועים חשובים בארץ ובעולם, בעיני הארץ היו שוליים ולא חשובים ! זו כותרת שמתאימה לעיתונים המפלגתיים ("אידיאולוגים") של פעם. עובדה שבכל שאר העיתונים, הכותרות הראשית שיקפו את תוכנו וחשיבותו של יום הזכרון לשואה ולגבורה.
ממליץ אני שתקרא את דעותיו הקיצוניות והמקוממות של אלון עידן, שפורסמו במדורו הקבוע "מדד" מיום 16.11.11 במוסף הארץ. אני מתכוון להפיץ את דבריו בכל הרשתות ולהביא זאת לידיעתם של רבים מהדמויות הציבוריות והמשפיעות בכל תחומי החיים. זאת כדי שיכירו את עורך הדעות בהארץ שאתה נותן לו חסינות.
אגב, האם סמכת בזמנו גם על שיקול דעתו של העורך,
חנוך מרמרי, שהתפטר באומרו: "הארץ הגיע לשלב בו האנטי ציונות שלו הופכת לעיתונות מרושעת". (מקור ראשון 6.5.05)
בגלל חוסר האיזון ועריכה פוליטית מגמתית, בכותרות, במרואינים, ובתכנים שהפכו את הארץ לבמה חד ממדית של תמיכה בפלשתינים ובפוסט ציונים, הארץ מאבד מנויים וקוראים. קיומו עדיין מובטח רק בזכות שני המשקיעים הגדולים, אלפרד דמונט, וליאוניד נבזלין וגם בזכות הדפסת העיתון "ישראל היום" שבעבר ביקרתם אותו כ"סכנה לדמוקרטיה". גם בזכות מנויים כמוני.