עיתונאים ומשפטנים ובראשם השופטת
דליה דורנר, נשיאת
מועצת העיתונות יצאו בביקורת נגד היועץ המשפטי שהחליט להעמיד לדין את העתונאי
אורי בלאו ונגד עסקת הטיעון וה"עונש" של ארבעה חודשי "עבודות שירות" שנגזרו עליו.
הם טענו שהעמדתו למשפט של אורי בלאו זו "סכנה" לדמוקרטיה ולחופש העיתונות. האמנם? הם טענו שמסמך גנוב או מודלף לעתונאי הוא תנאי ל"שליחותו" המקצועית. האמנם? הם טענו שאסור לחקור את מקור ההדלפה. השופטת דורנר הרחיקה לכת בהשמעת טענה מוזרה וחלולה, שלדבריה "לאורי בלאו לא היו כוונות לפגוע בבטחון המדינה"!. על סמך מה היא אמרה זאת? ידיעה? נבואה? הוכחה? סתם פליטת פה לא רצינית.
מה תהיה דעתם של העתונאים והמשפטנים במקרים האפשריים הבאים? פקידה בבית המשפט העליון הדליפה לעתונאי הידוע בביקורתו כלפי מערכת המשפט, טיוטא סופית של פסק דין שכתבה שופטת בענינו של אישיות ציבורית בכירה הנתונה במחלוקת. פסק דין שעדיין לא הוקרא ולא פורסם.
פקידה במשרדו של המו"ל והבעלים של
עיתון יומי נפוץ הדליפה מסמך פנימי סודי של חומר מערכתי ועיסקי חשוב, לשימושו של עתונאי העובד בעתון מתחרה.
עורך דין העובד במשרדו של יועץ משפטי של עיתון חשוב, הדליף מסמך משפטי ועיסקי פנימי סודי, הנוגע לבעלים של העיתון, לידיו של עתונאי העובד בעתון מתחרה.
כל המדליפים של כל ההדלפות, כוונתם הייתה לפרסם את הדברים על-מנת לפגוע ולהביך את העתונים המתחרים, בדיוק כפי שאורי בלאו והארץ התכוונו לפרסם מסמכים מבצעיים סודיים של צה"ל בסמוך לפתיחת "
עופרת יצוקה". עובדה זו ידועה לי בודאות משיחה עם הצנזורית הראשית שמנעה הפרסום ברגע האחרון.
לאור תרחישים אפשריים המפורטים לעיל, נישאלת השאלה האם גם במקרים אלה כל אותם הסנגורים של אורי בלאו והקטגורים של היועץ המשפטי, מקרב העתונאים והמשפטנים, יאמרו שאסור לחקור את מקור ההדלפה? שאסור לגלות מי המדליף כי זו "סכנה לדמוקרטיה"? שההדלפות הן בסיס ותנאי לעבודתו של העתונאי?
כל אדם בר דעת, שאיננו אינטרסנט ומעורב יגיע למסקנה חד-משמעית כי בכל המשרדים שבהם היו ההדלפות יערכו חקירות לגילוי המדליפים ולהענשתם. כל אותם אנשי העקרונות והערכים לשמירת הדמוקרטיה וחופש העיתונות מטיפים להפיכת ההדלפה ל"קדושה" וחסינה מפני ענישה, רק כאשר זה נוגע למדינה, לצה"ל ולממשלה אבל לא כשזה פוגע ונוגע להם.
