באחרונה הגישה ועדה שמינה
מבקר המדינה היוצא,
מיכה לינדנשטראוס, דוח לבחינת יחסי הון-שלטון בישראל. סברתי לתומי שראוי שהגוף הראשון שיישם את המלצותיה יהיה משרד מבקר המדינה. עיון בהן, בעיקר בפרק בנושא שקיפות, מראה שהקשר ביניהן לבין התנהלות המבקר מקרי.
הוועדה ממליצה שבעלי תפקידים מרכזיים בזרועות השלטון יפרסמו את סדר יומם, שדיוני ועדות למינוי בכירים ייפתחו לציבור ושרשויות ציבוריות יפרסמו את הקריטריונים שנקבעו לבחירת זוכים במכרזים ואת הנימוקים להחלטות במכרזים, לרבות החלטות למתן פטור ממכרז. חיפוש באתר מבקר המדינה אחרי מסמכים כאלה העלה חרס. השקיפות היא אמצעי מצוין נגד שחיתות, אך לא בבית ספרו של לינדנשטראוס.
בניגוד להטפתו לשקיפות במגזר הציבורי, בניגוד להמלצות הוועדה ובניגוד להחלטת בית המשפט העליון, שלפיה חובה לפרסם דוחות ביקורת פנימית, סירב לינדנשטראוס בעקביות לפרסם את דוח הביקורת בנושא חשדות שהועלו נגד מ"מ מנכ"ל המשרד לשעבר, בעז ענר, כמו גם את הדוח שכתב הניצב לשעבר, יוסי סדבון, על יישום דוח הביקורת הפנימית.
עבודות פרטיות בתשלום במקביל לעבודה במשרד המבקר לפי חשיפת TheMarker, ענר, המשמש (עדיין) בתפקיד בכיר במשרד המבקר כמנהל חטיבת ביקורת וכיהן כממלא-מקום מנכ"ל המשרד עד לחשיפת המקרה, עבד בעבודות פרטיות בתשלום, במקביל לעבודתו במשרד, מבלי שקיבל את האישורים הנדרשים לכך. לפי ההודעה לתקשורת שפירסם המבקר ושהועברה אלי על-ידי ענר אישית, "הפגמים שנמצאו נגעו במישור המינהלי, בסדרי דיווח וקבלת היתרים". כלומר, גם לפי מה שלינדנשטראוס הסכים לפרסם, נמצאו פגמים בהתנהגותו של ענר. וכפי שנקבע בפסקי דין רבים, ככל שהעובד בכיר יותר - חמורה יותר ההפרה והעונש עליה צריך להיות חמור יותר.
אלא שגם המשרד עצמו אינו נקי. על הממונים על המינהל לעקוב אחרי סיום תקופות ההיתר, ולהתריע בפני העובד ומנהליו על כך, כדי שיחליט אם לבקש היתר נוסף או להפסיק לעבוד עבודות פרטיות. אם העובד ממשיך לעבוד ללא היתר, על גורמי המינהל במשרד מבקר המדינה להודיע על כך למבקר, כדי שישקול נקיטת אמצעי משמעת נגד מפר הנוהל. כך לא נעשה, והפרשה התגלתה עקב הדלפה מהמשרד.
המבחן הראשון של מבקר המדינה החדש מצחיק או עצוב - תלוי בנקודת ההשקפה של הצופה - הוא שענר ניהל ביקורות רבות, מהן נוקבות ביותר, שבהן נחשפו עובדי ציבור בכירים במערכת הבריאות שהפרו את אותו נוהל ועבדו בעבודות פרטיות ללא אישור. אך כמו הגמל, גם ענר לא ראה את הדבשת שלו ועתה אף מנסה להסתירה, בסיועו הפעיל של לינדנשטראוס.
בהודעת המבקר לתקשורת נכתב שלא היה
ניגוד עניינים ונשמרו העקרונות והכללים המהותיים. מי כמו ענר יודע, ששמירה על כללים מינהליים היא אחד הסייגים החשובים מפני שחיתות. אך לינדנשטראוס וענר שותקים, אולי כדי לא לחשוף את ערוות שניהם.
עד שהדוחות המלאים לא יפורסמו, הרשו לי לחשוד שההודעה לתקשורת מגלה טפח ומכסה טפחיים, והשקיפות - מהם והלאה. אולי זה מבחנו הראשון של המבקר החדש - פרסם את שני הדוחות, ובכך תגביר את שקיפות המשרד, כפי שהמבקר הקודם נאה דרש ולא נאה קיים, ותפיג את חששותינו שמסתירים אמת קשה יותר.