חדשות טובות בנושא דלקת הכבד A בישראל: לאחר מעקב מיוחד המתנהל בשש השנים האחרונות במדינת ישראל, התפרסמו אתמול (12.7.05) התוצאות בעיתון היוקרתי JAMA - ביטאון איגוד הרופאים בארה"ב.
מהפרויקט עולה כי נצפתה ירידה דרמטית בתחלואה מדלקת כבד נגיפית על-ידי חיסון פעוטות בגילאי 18 ו-24 חודשים. בעקבות החיסון, המחלה קטנה בקבוצת גיל המחוסנים ובכל קבוצות הגילים האחרים. על-רקע דברים אלה משרד הבריאות חוזר ומדגיש לציבור ההורים להקפיד כי ילדיהם יקבלו את החיסונים במועד.
פרויקט המעקב הייחודי הזה מתבצע בשיתוף פעולה מוצלח בין משרד הבריאות, היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון, והמרכז הרפואי הדסה. בפרויקט השתתפו פרופ' רון דגן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון, היחידה למחלות כבד במרכז הרפואי הדסה, והאוניברסיטה העברית בראשותו של פרופ' דניאל שובל יחד עם ד"ר יפה אשור, ושירותי בריאות הציבור בראשותו של ד"ר אלכס לבנטל יחד עם ד"ר אמיליה אניס וד"ר פול סלייטר.
חלק מהחולים נזקק להשתלת כבד
וחלק אף נפטר כתוצאה מהמחלה
במדינת ישראל, מספר המקרים המדווחים הינם 2,000 ועד 4,000 ויותר של דלקת כבד נגיפית מסוג A כל שנה. שלמות הדווח אינה מלאה ולכן מדובר על הערכת פחת (under estimation). המעקב הארצי אחר התחלואה התבסס על דיווחים ללשכות הבריאות על-ידי רופאים ומעבדות. במחוז ירושלים נעשה המעקב באמצאות תשתית דיווחים פעילה ומעקב מעבדתי שאפשר זיהוי כל החולים על סמך בדיקות דם.
מחלת הכבד הנגיפית A היא מחלה זיהומית והנגיף מועבר בדרך כלל באמצעות צואת תינוקות ומזון ו/או מי שתייה מזוהמים במי ביוב. מחלה קשה זו הייתה קשורה באשפוזים רבים, עייפות, ירידה במשקל והיעדרות ממושכת מעבודה ופעילויות אחרות. חלק מהחולים נזקק להשתלת כבד וחלק קטן אף נפטר כתוצאה ממחלה זו. ההחלמה מהמחלה איטית ומלווה בעייפות וחולשה עם אובדן ימי עבודה ונזק כלכלי.
עד שנת 1999, שיעור התחלואה בישראל נע בין פי 5 ועד פי 10 בהשוואה לארצות המפותחות במערב אירופה ובצפון אמריקה. באוכלוסיה הלא יהודית בישראל, שיעור התחלואה היה פי 1.5 בהשוואה לאוכלוסיה היהודית.
עיקר ההפצה על-ידי פעוטות
צוות היועצים ושירותי בריאות הציבור בישראל הבינו שעיקר הפצת הנגיף הינו על-ידי פעוטות, בעיקר בגילאי שנה עד 4 שנים, שאצלם הזיהום נפוץ, אך בניגוד לילדים מבוגרים יותר ובוגרים, הזיהום איננו מלווה בדרך כלל בסימני מחלה ולכן לא ניתן לזהות את הילדים המפיצים את הנגיף.
בעקבות התחלואה הגבוהה בישראל ומתוך הנחה שפעוטות וילדים הינם מפיצי המחלה העיקריים, הוחלט שישראל תהיה המדינה הראשונה בעולם שתשתמש בחיסון לביעור המחלה בתינוקות בקנה מידה לאומי.
המלצת צוות ההיגוי התבססה על ההנחה שעל-ידי צמצום מעבירי המחלה בתינוקות (שהם מעבירי המחלה העיקריים), ניתן יהיה לצמצם באופן משמעותי את שיעורי התחלואה גם בגילאים אחרים כולל במבוגרים. המדובר בחיסון חדש שאושר לשימוש בעשור האחרון.
הוחלט שהחיסון יינתן לפעוטות ב-2 מנות (מנה ראשונה בגיל 18 חודשים ומנה שנייה בגיל 24 חודשים).
למעלה מ-90% מכלל הפעוטות
במדינת ישראל קיבלו את החיסון
התוכנית שנתקבלה על-ידי ראש שירותי בריאות הציבור ובתמיכת ועדת ההיגוי לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות, החלה ביולי 1999 ונכנסת כבר לשנתה השישית, כאשר למעלה מ-90% מכלל הפעוטות במדינת ישראל קיבלו את החיסון מידי שנה. בעקבות זאת, ירדה רמת התחלואה ביותר מ-95% לא רק במקבלי החיסון אלא גם בכל שאר קבוצות הגיל, עד גיל 65 ומעלה.
בשנים 2004-2002 דווח למשרד הבריאות על פחות מ-150 מקרים בשנה (בהשוואה לאלפי מקרים עד שנת 1999), לא נצפו מקרי מוות מדלקת נגיפית A ואף מחוסן לא נזקק להשתלת כבד. עם זאת, נצפו מעט מקרי דלקת נגיפית A, ומתברר כי אותם מקרים לא קיבלו את 2 המנות המומלצות - רק 9 קיבלו מנה אחת והרוב הגדול לא קיבל חיסון כלל.
שר הבריאות דני נוה: "הירידה בתחלואה היא הצלחה גדולה של מערכת הבריאות בישראל. במקביל, החלטתי להרחיב עוד יותר את מערך החיסונים והחל משנת הלימודים הקרובה יינתן חיסון נוסף נגד שעלת לילדי כיתות א' וקופות החולים הונחו על-ידי להרחיב את מערך החסונים נגד שפעת לתינוקות עד גיל שנתיים".
