להכין שיעורי-בית ולהישאר בריא

כיום, ברוב בתי-הספר, כיסאות ושולחנות בית-הספר הינם בגודל אחיד, דבר הבעייתי בפני עצמו, בשל גודלם הלא אחיד של הילדים. ובכל זאת, יש לשים לב לנקודות הבאות:

• גובה הכיסא: כפות הרגליים של הילד יגיעו עד הרצפה ( או יונחו על הדום קטן) כאשר הוא יושב עד הסוף אחורה בכיסא, גבו הזקוף נוגע במשענת. הברכיים יהיו כפופות ב-90 מעלות, וגובהן יהיה בגובה הירכיים;

• זווית הישיבה: בין הגב לירכיים תהיה בסביבות 100 מעלות;

• עומק המושב: קצר מעט מאורך הירך, כך ייווצר מצב בו כאשר הילד יושב "עד הסוף" בכיסא, החלק הפנימי של הברכיים לא יגע בקצה הכיסא;

• גובה השולחן: יהיה כזה, שיאפשר ישיבה מולו עם אמות תמוכות עליו, מרפקים בזווית של 100-90 מעלות, מפרקי שורש כף יד רפויים וכתפיים רפויות ונינוחות;

• משענת הגב: תמוקם כך שתיתן תמיכה קלה בשקע הטבעי אשר בגב התחתון.

יש משמעות לתנועה של הילדים ולהחלפת תנוחות הישיבה על הכיסא אחת לזמן, שכן כך מתאפשר לקבוצות שרירים שונות לעבוד בכל פעם בתמיכת הגוף בלי להגיע למצב של עייפות שריר.

חשיבות רבה ביותר יש להחלפת מקום הישיבה של הילדים, כך שלא ייווצר מצב בו ישבו באותה זווית ללוח ולמורה לזמן ארוך. הדבר משמעותי ביותר הן מבחינת עמוד השדרה והן מבחינת מניעת פגיעה במערכות הראיה והשמיעה.

כללי הישיבה הללו מומלצים גם בבית בזמן הכנת השיעורים, ולמותר לציין, כי הכנת שיעורים על הרצפה ו / או המיטה איננה מומלצת מבחינת עומסים על עמוד השדרה ועל המפרקים. כאשר אנחנו מדברים על ישיבה מול מחשב, יש לשים לב שהקצה העליון של המסך יהיה בגובה העיניים ועד 7 ס"מ מעל, ובשום אופן אין להרים את העיניים והראש על-מנת להסתכל במחשב. כמו-כן יש למקם את מסך המחשב כך שלא תהיה עליו השתקפות ושלא יגרום לסנוור או לבוהק בעיני המתבונן.

עלינו לזכור, כי באחריותנו לאפשר לילדים לרכוש את השימוש ביכולות האינטלקטואליות שלהם מבלי לסכן את בריאותם.

שתהיה שנת לימודים בריאה ובטוחה.