|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
אובמה. כהונה שנייה. ומה עכשיו? [צילום: AP]

נצחון אובמה בבחירות - משמעויות לישראל

גם אם נמוך הסיכוי לפתוח דף חדש ביחסים האישיים בין הנשיא אובמה לבין ראש הממשלה נתניהו, יש להניח כי קידום האינטרס האמריקני ימשיך להנחות את ממשל אובמה הנכנס ביחסו לישראל
16/11/2012  |   שלמה ברום, שמעון שטיין   |   כתבות   |   בחירות בארה''ב 2013   |   תגובות
ללא מימד רגשי
אחת הטענות הרווחות בקרב מנהיגים זרים הייתה הקושי ליצור יחסים אישיים חמים עמו. הדיאלוגים היו תמיד ענייניים וללא מימד רגשי. סביר כי שיקולים של תועלת ואינטרסים ימשיכו להכתיב את המדיניות של ממשל אובמה

בעקבות ניצחונו של הנשיא אובמה בבחירות, נכתב רבות על ההשלכות האפשריות של היבחרו מחדש על יחסו לישראל בכלל ולראש הממשלה, נתניהו, בפרט.

ראשית, קיימת הנחה שמערכת היחסים הטעונה שבין אובמה לנתניהו תקבל ביטוי ניכר בתקופת כהונתו השנייה, מאחר שעול הבחירות הוסר מעליו, ולכן הוא יוכל להביא לידי ביטוי את הסתייגותו מנתניהו ולגמול לו על התנהגותו בתקופת הכהונה הראשונה ובמערכת הבחירות, לרבות תמיכתו הגלויה של נתניהו ברומְני, ללא חשש שישלם מחיר פוליטי כבד עקב כך.

שנית, נהוג לחשוב כי נשיא אמריקני בתקופת כהונתו השנייה מיחס חשיבות רבה יותר לשאלת דימויו ההיסטורי, ולכן ינסה אובמה להביא לפריצות דרך בנושאים החשובים לפי תפיסתו, שהסיכוי להצליח בהם עולה על הסיכון להיכשל בהם. ברור למדי שהשקפת עולמו הבסיסית של אובמה מייחסת חשיבות רבה מאוד לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני על בסיס העיקרון של שתי מדינות לשני עמים, הן לגופו של עניין והן כגורם שייקל על ארצות-הברית לקדם את האינטרסים שלה בעולם הערבי-מוסלמי.

יוזמות חדשות של אובמה בתחום זה עלולות להיתקל בהתנגדות של ממשלת ישראל ואף לגרום התנגשות עמה. בניגוד להתנהגותו בתקופת כהונתו הראשונה, אובמה לא יהסס במהלך הקדנציה הנוכחית להפעיל מכבש לחצים על ישראל (בהנחה שישיג את תמיכתו של מחמוד עבאס ביוזמתו). אחוז היהודים שהצביעו עבור אובמה לא חרג מהתמיכה הרגילה, כ-70 אחוזים מהיהודים הצביעו עבור המועמד הדמוקרטי לנשיאות, למרות המשאבים העצומים שהושקעו במהלך מסע הבחירות בשכנוע הבוחרים היהודיים שאובמה 'רע לישראל'.

בהקשר זה נשמעה גם הטענה שתוצאות הבחירות פגעו במידה רבה בדימוי של עוצמת הלובי היהודי, והמחישו את העובדה שמרבית יהודי ארצות-הברית תומכים במדיניות אובמה בנושאים החשובים לישראל, כולל הנושא הישראלי-פלשתיני והמדיניות כלפי אירן. בהיעדר יכולת לנופף באיום של הלובי היהודי וההשפעה הישראלית בארצות-הברית, אין דבר שירתיע את אובמה מלבוא חשבון עם נתניהו.

התמקדות בנושאי פנים

עם כל הקושי לחזות את התנהגותו העתידית של הממשל האמריקני הנכנס, ולמרות ההנחה הסבירה שליחסים אישיים בין מנהיגים יש השפעה מסוימת (שאין להגזים בחשיבותה), שורה של סיבות מאפשרות להניח שהתרחיש החד-משמעי דלעיל לא יתממש. סיבה ראשונה לכך, היא ההערכה, שהסתברותה נראית גבוהה, כי הנשיא אובמה יתמקד בנושאי פנים. אם הוא יצליח לחלץ את ארצות-הברית מהמשבר הכלכלי, וגם לקדם את הטיפול בצורכי המעמד הבינוני והשכבות החלשות באוכלוסיית ארצות-הברית, הוא ייזכר בהיסטוריה האמריקנית כאחד הנשיאים המצליחים.

לעומת זאת, תחום מדיניות החוץ אינו עומד במוקד התעניינותו של הציבור האמריקני, כפי שהתברר במסע הבחירות, והסיכויים להביא לפריצות דרך בתחום זה אינם רבים. אם כן, סביר להניח שמדיניות החוץ של אובמה תמשיך להתבסס לאו-דווקא על אסטרטגיה מקיפה, יוזמת ושאפתנית, אלא על השלמה עם מגבלות הכוח של ארצות-הברית, וטיפול בבעיות בוערות ("כיבוי שריפות") תוך מתן העדפה לדרכי טיפול רב-צדדיים, דרך קואליציות שמאפשרות לחלק את העלויות עם שותפות, ולהחליט על "הנהגה מאחור" במקרים שבהם הדבר נוח. אין בכך כדי להוציא מן הכלל אפשרות של ניצול הזדמנויות, אם אלה ייקרו בדרכו.

שיקולים שכלתניים

משקל פוליטי חשוב
אפשר גם לטעון כי בניגוד להערכות שהושמעו ערב הבחירות, לא חל כרסום בתמיכת המצביעים היהודיים באובמה, רק משום שהוא נמנע מעימות עם ממשלת נתניהו, והעניק תמיכה רבה לישראל בכל התחומים, ולכן, למדיניות כלפי ישראל יש עדיין משקל פוליטי חשוב

סיבה שנייה היא שנשיא בתקופת הכהונה השנייה שלו אינו משוחרר מאילוצים פוליטיים. אובמה יזדקק לשיתוף פעולה של הקונגרס, כדי לקדם את האג'נדה הפנימית השאפתנית שלו. זאת ועוד, תוצאות הבחירות לקונגרס של אמצע הכהונה חשובות לו משום שהן יכולות ליצור עבורו מצב קשה יותר, שבו ייאלץ להתמודד עם בית-נבחרים וסנאט לעומתיים. אפשר גם לטעון כי בניגוד להערכות שהושמעו ערב הבחירות, לא חל כרסום בתמיכת המצביעים היהודיים באובמה, רק משום שהוא נמנע מעימות עם ממשלת נתניהו, והעניק תמיכה רבה לישראל בכל התחומים, ולכן, למדיניות כלפי ישראל יש עדיין משקל פוליטי חשוב.

סיבה שלישית היא אופיו של הנשיא אובמה. במהלך כהונתו הראשונה התבדו ההערכות שהוא יהיה נשיא אידיאולוגי. הוא הפגין פרגמטיות ויכולת גבוהה להפעיל שיקולים שכלתניים ולהתגבר על רגשות. אחת הטענות הרווחות בקרב מנהיגים זרים הייתה הקושי ליצור יחסים אישיים חמים עמו. הדיאלוגים היו תמיד ענייניים וללא ממד רגשי. סביר כי שיקולים של תועלת ואינטרסים ימשיכו להכתיב את המדיניות של ממשל אובמה.

לכל אלה תהיה השפעה על הסוגיות המדיניות העיקריות החשובות לישראל.

שתיהן רואות קווים אדומים

למרות פוטנציאל החיכוך הקיים בין ישראל וארצות-הברית בשאלת המדיניות כלפי תוכנית הגרעין האירנית, שהשתיים רואות את הקווים האדומים שלה באופן שונה, עדיין קיים אינטרס משותף לבלימת התוכנית. לכן, סביר להניח, כי יימשך שיתוף הפעולה ההדוק בתחום זה בין ארצות-הברית וישראל. שיתוף פעולה זה ייבחן בשני תרחישים עיקריים. הראשון – ארצות-הברית תצליח לסכם עסקה עם אירן, וחלק מרכיבי העסקה לא יהיו מקובלים על ישראל. עם זאת, קשה להניח שבמצב כזה ממשלת ישראל תוכל, בסופו של דבר, לסכל עסקה שרכיביה יהיו מקובלים על הממשל האמריקני ועל האיחוד האירופי. המסקנה המתבקשת היא שישראל צריכה לעשות כל מאמץ להשפיע על רכיבי העסקה לפני ששני הצדדים מגיעים להסכם, אבל להימנע מיצירת רושם שהיא מנסה לסכל כל עסקה סבירה.

בתרחיש השני, הפעילות הדיפלומטית והסנקציות לא ישנו את עמדת אירן, ותוכניתה הגרעינית תתקרב לנקודה שמבחינת ישראל תחייב פעולה צבאית. ארצות-הברית תמשיך לשאוף להחזיק בידיה את ההחלטה על פעולה צבאית, והיא תפעיל את כל מנופי הלחץ, כפי שכבר עשתה השנה, וייתכן אף עם פחות מעצורים, כדי למנוע פעולה ישראלית. גם במקרה זה, סביר, כי הנשיא יימנע מפגיעה בשיתוף הפעולה הביטחוני ובסיוע הביטחוני לישראל - רכיב בסיסי במדיניותו בתקופת הכהונה הראשונה - ולא "ישליך את ישראל אל מתחת לגלגלי האוטובוס" (כטענת הרפובליקנים).

ייזהר בצוננים
אובמה, נתניהו, יפעיל לחץ על ישראל [צילום: AP]

כעס גם על אבו מאזן
לזכותו של נתניהו תעמוד גם העובדה שבסביבתו של אובמה יש כעס גם על מחמוד עבאס, שבראייה האמריקנית, עצר, בחלק מהשלבים, את המשא-ומתן, לא פחות מאשר נתניהו

באשר לתחום הישראלי-פלשתיני, נראה כי הנשיא שנכווה ברותחים ימשיך להיזהר בצוננים. ברור לכל הסובבים את אובמה שכל עוד לא חל שינוי בעמדות הצדדים, הסיכוי להצליח נמוך אף פחות מאשר זה שהיה בתקופת הכהונה הראשונה שלו, בשל התהפוכות בעולם הערבי. לזכותו של נתניהו תעמוד גם העובדה שבסביבתו של אובמה יש כעס גם על מחמוד עבאס, שבראייה האמריקנית, עצר, בחלק מהשלבים, את המשא-ומתן, לא פחות מאשר נתניהו. אובמה ייכנס לפעילות נמרצת יותר כאשר ייאלץ להתמודד עם התפתחויות מאיימות שמחייבות תגובה, או אם ייקרו בדרכו הזדמנויות. לדוגמה, פנייה של הפלשתינים לעצרת הכללית של האו"ם להכיר בהם כמדינה לא-חבֵרה, ודוגמה נוספת – קריסה של הרשות הפלשתינית.

ארצות-הברית תצטרך להחליט על מדיניותה בנושא הפנייה הפלשתינית לאו"ם. זו יכולה להיות הזדמנות עבור אובמה לבוא חשבון עם נתניהו מבלי לפגוע באינטרסים של ארצות-הברית, ולו על-ידי הימנעות מופגנת מפעילות נגד היוזמה הפלשתינית, גם אם ארצות-הברית תתנגד ליוזמה. המקרה השני (קריסת הרשות) הוא מקרה חירום שיש בו פוטנציאל לפגיעה באינטרסים האמריקניים, ולכן סביר להניח שהממשל יירתם לפעילות נמרצת למניעת קריסה כזאת. מצד אחד, תהיה זו הזדמנות לשיתוף פעולה בין ישראל וארצות-הברית, אך מצד שני, הממשל לא יירתע מהפעלת לחץ על ישראל כדי שזו תעניק הטבות לפלשתינים, וכדי שתחזק את הרשות. לעומת זאת, הזדמנויות נוצרות, בדרך כלל, עקב יוזמות של שני הצדדים - הישראלי והפלשתיני - ובעיקר של הצד הישראלי, או בשל התפתחות משבר קשה. בהיעדר שינוי פוליטי משמעותי באחד הצדדים, הסיכוי ליוזמות של שני הצדדים המעורבים אינו גבוה.

במקרה של התלקחות ביטחונית בזירה הדרומית מול חצי-האי סיני ורצועת עזה, או בזירה הצפונית מול חיזבאללה, סביר להניח שהממשל לא יסטה מהתמיכה בישראל, תוך מאמצים להכיל את המשברים ולמנוע הסלמה. בהתבסס על מודעות להשלכות אפשריות של הסלמה כזאת על היחסים עם העולם הערבי, במציאות של 'האביב הערבי', זהו אינטרס ברור של ארצות הברית.

לא ייכנס להסתבכות צבאית
סוריה. הסיוע יהיה בהיבט ההומניטרי [צילום: AP]

עדיין לא ברור האם אובמה ישוב לאמץ אסטרטגיה שאפתנית בתחום בקרת הנשק. נראה כי במהלך כהונתו הראשונה הוא גיבש תפיסה ריאליסטית למדי ביחס ליכולת המוגבלת להתקדם בתחום זה מעבר לצעדים מדודים ואיטיים, לנוכח המשך השליטה הרפובליקנית בבית הנבחרים. עדיין קיים פוטנציאל לחיכוך עם ישראל בנושא בקרת הנשק סביב ניסיונות לכנס את ועידת ה-WMDZ במועד חדש, לאחר שהכינוס שהיה מיועד לדצמבר 2012 התבטל, ובהמשך – לניסיונות להגיע להבנה עם הצד הערבי, ובעיקר עם מצרים, שרואה בנושא זה עניין מרכזי גם בהנהגת המשטר החדש.

בנושא הסורי, מתקיימים מאמצים להניע את הממשל האמריקני לתמוך בהתערבות חיצונית צבאית בסוריה, מתוך שיקולים אסטרטגיים של פגיעה בציר ההתנגדות המונהג על-ידי אירן. ספק אם ניתן לשכנע את אובמה ואנשיו להיכנס למה שנתפס בעיניהם כהסתבכות צבאית נוספת במזרח התיכון, רק כדי לשרת מטרה אסטרטגית מהסוג הזה. קיים ספק רב האם, בסופו של דבר, מעורבות אמריקנית כזאת לא תיצור מציאות חדשה, שתפגע בה לא פחות מהמשך קיום המשטר הנוכחי בסוריה, בשל אופייה של האופוזיציה למשטר. אם יחול שינוי בגישה הוא יהיה, ככל הנראה, תוצאה של הצטברות לחץ ציבורי בשל התמשכות המשבר ההומניטרי בסוריה והעמקתו, וגם אז, סביר להניח כי הממשל ינסה להימנע ככל האפשר מהימצאות בחזית ההתערבות תוך מעורבות צבאית ישירה ובוטה. הוא יעשה מאמץ להסתפק בדרכי פעולה שסיכויי ההסתבכות בהם נמוכים כמו כינון אזורים אסורים לטיסה ופרוזדורים הומניטריים.

לסיכום


גם אם נמוך הסיכוי לפתוח דף חדש ביחסים האישיים בין הנשיא אובמה לבין ראש הממשלה נתניהו, יש להניח כי קידום האינטרס האמריקני ימשיך להנחות את ממשל אובמה הנכנס ביחסו לישראל. אחד הביטויים לכך יהיה המשך שיתוף הפעולה הביטחוני. משבר הגרעין האירני ואופן פתרונו מחד-גיסא, והסוגיה הפלשתינית מאידך-גיסא, יחשפו חילוקי דעות בין ישראל לבין הממשל האמריקני.

יש לקוות, כי בסוגיה האירנית תדאג ישראל להבהיר את עמדותיה במסגרת דיאלוג דיסקרטי. בסוגיה הפלשתינית, לעומת זאת, נכון תנהג ממשלת ישראל אם תעשה כל שביכולתה לצמצם את תחומי המחלוקת עם הממשל, ולהשיג את הבנתו לצעדים שלא יסגרו את האופציה של 'פתרון שתי המדינות'.

תאריך:  16/11/2012   |   עודכן:  16/11/2012
שלמה ברום, שמעון שטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
נצחון אובמה בבחירות - משמעויות לישראל
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מהמחזה בהפקה הקודמת, של תיאטרון הספרייה, אני זוכרת רק את יורם טולדנו וגיא לואל כשני האחים, העומדים במרכז הדרמה. ואכן, שניהם מאז נסקו והיו לכוכבי במה וטלוויזיה. אורי שילה כאן, כג'וני, שחזר מהמלחמה פצוע, טופל ברשלנות והפך בעטיה לצרכן של סמים, פעמיים ביום, עושה לנו כאן בית ספר למשחק. הוא מרים את התפקיד לספירות כה גבוהות, תוך כדי שהוא מדגים בתחילה טיפוס רגיש ומעודן עד כדי שברירי, שבעיית ההתמכרות גורמת לו להתרחק מאשתו האוהבת והאהובה. ובהמשך הוא סוחף אותנו עד לסצנת הסיום הטראגית של המחזה, שהיא הרף העליון בהצגה. כמוה לא ידענו זה זמן רב.
16/11/2012  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
בועז יונה, ובמידה פחותה גם אביו המנוח מרדכי, העבירו בין ינואר ליוני 2007 כ-155 מיליון שקל מחברת ג'רוזלם גולד הציבורית לחמש חברות בבעלותם. כך אומר כונס הנכסים הרשמי, בכתב תביעה שהכין נגד מעורבים בפרשה. חלק מהכסף חזר, כך שהוא עומד לתבוע מהם 72.4 מיליון שקל, ועוד ריבית, הצמדה והוצאות. הנתבעים הם ארבעה בנקים, שני דירקטורים חיצוניים, חברת הביטוח כלל ומשרד רואי חשבון קוסט-פורר.
15/11/2012  |  אלעזר לוין  |   כתבות
משרד התחבורה הודיע (יום ד', 14.11.12) כי החל ב-18.11.12 תתוגבר תדירות קו 100, הקו הישיר של אגד ממחלף שפירים לקריית הממשלה בירושלים, זאת בעקבות עלייה במספר הנוסעים היומיומיים מגוש-דן לירושלים למטרות עבודה ולימודים. אולם עיון בהודעה שנשלחה לעיתונות חושף כי הושתלו בה אמירות שבלשון המעטה אינן אמת.
15/11/2012  |  עידן יוסף  |   כתבות
בנובמבר 2006 גייסה חברת הנדל"ן המניב ג'רוזלם גולד, בבעלות בועז יונה, 176 מיליון שקל, בהנפקה בבורסה של שלוש סדרות אג"ח. החברה הפקידה 87 מיליון שקל בחשבון נאמנות, והשתמשה בכ-20 מיליון שקל נוספים לרכישת נדל"ן. מה קרה ליתרה, כ-70 מיליון שקל? ביולי 2007 התברר שהכסף נעלם. מה קרה לו?
15/11/2012  |  אלעזר לוין  |   כתבות
ספרו השמיני של העיתונאי, העורך והסופר נתן דונביץ', 86, "מקיוסק גזוז עד מסעדת שף - מאה שנות אוכל בתל אביב" (הוצאת אחוזת בית), עוסק במסעדות תל אביב, בבתי הקפה שלה, בחנויות האוכל ובמעדניות, בשווקים, בבתי המלון ההיסטוריים ובאופנות המתחלפות של סגנונות האוכל. הספר עוסק בעיר המשתנה מעשור לעשור, בתושביה שאוהבים לבלות בחוץ, להתנסות בטעמים חדשים ובמקומות חדשים, בשפים הישנים והחדשים, בדוכני האוכל ובמסעדות השף שהתבלטו במהלך השנים, ובמסעדות הנחשבות של עכשיו.
15/11/2012  |  שולמית קיסרי  |   כתבות
רשימות נוספות   /   בחירות בארה''ב 2013  /  מי ומי  
"ניצחונך - הבעת אמון במנהיגותך"  /  איציק וולף
נתניהו: "יחסינו הבטחוניים איתנים כסלע"  /  עידן יוסף
סוד הכריזמה של אובמה  /  קווה שפרן
הטעויות של ביבי  /  שולמית קיסרי
ידיד בבית הלבן  /  אורי הייטנר
ההתנכרות למגנה כרטה האמריקנית  /  נורית גרינגר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il