ישראל איננה "קפיטליזם". היא "אוליגרכיה". שלטון האצולה. "בעל המאה הוא בעל הדעה", והדמוקרטיה, כמו שאמר הקומיקאי האמריקני הסרקסטי ג'ורג' קרלין, היא שיטה לפיה אחת לארבע שנים העם הפשוט מחליט באופן חופשי לגמרי מי יהיו אלה שבארבע השנים הבאות יעשו את הכל כדי להגדיל עוד את הררי הכסף של מעמד האצולה.
ו"אוליגרכיה" איננה רק ה"טייקונים". ה"טייקונים", אולי שכבה דקיקה של לא יותר ממאה אנשים מתוך כלל האוכלוסיה, הם רק אלה שנראים לעין. הם רק אלה שאינם צריכים לעבור על החוק מפני שהם, גם אם היד הכותבת היא היד של משרתיהם, אלה שכותבים את החוק.
אך הם אינם לבד. יש שכבת ענק של מחקיהם ובני דמותם, אשר חשופים לתקשורת הרבה פחות. חלקם קרויים סתם "קבלנים", חלקם מתויגים כ"משפחות הפשע", אשר גם לאלה וגם לאלה, כמו גם לקומץ המשמש להם דוגמה ומופת, יש אך ורק תביעה אחת: עוד לעצמם, על חשבון כל אחד אחר. ויש להם דרכים, אם דרכים של מקל ואם דרכים של גזר, לגרום לממשל, אם זה הנבחר או זה הממונה על-ידי הנבחר (אוקיי, אולי לא לכל הממשל, אולי רק לרובו), לעבוד עבורם, ולא עבור אותן קליפות השום חסרות החשיבות, ואולי גם לרוב חסרות הדעת, אשר באמצעות האקט התיאטרלי של הטלת פתק לקלפי קובעים רק איך ועל-ידי מי יאוישו בארבע השנים הבאות המשרות בצוות שנועד להפיק מעדר הכבשים את מקסימום הרווחים לשלל דרגיה של האצולה.
לזה קוראים "שחיתות" אבל הנבחרים אמורים לעבוד למען כלל הציבור. איום על הנבחרים במקל איננו חוקי, או שצריך להיות לא חוקי. גם שיחודם של הנבחרים בגזר איננו חוקי או שצריך להיות לא חוקי. ולא יועילו שום דיבורים על "סוציאליזם" - ואפילו במקרים הנדירים בהם המועמד אכן מתכוון לכך ואיננו רק משלם בגיחוך מס שפתיים - אם יש בפסגת המדינה קומץ אדיר-כוח של זאבים, קומץ זעיר של זאבי ענק ושפע עצום של זאבי רקק נבזיים ורעבתניים לא פחות, אשר מציעים חופשי גזר, וגם מאיימים במקל, כדי לגרום לממשל (אוקיי, אולי לא לכל הממשל, אולי רק לרובו), לראות בנו ובמדינה כולה רק פרה חולבת, רק כבשים לשווארמה, כדי להשביע את רעבתנותם החולנית וחסרת הגבולות.
לזה, לממשל נבחר או ממונה אשר עובד עבור הזאבים ועבור עצמו ולא עבור הציבור שבחר בו, קוראים "שחיתות". ושחיתות היא לא רק מכאיבה. לא רק מכאיבה לציבור. למי שנאלץ לעבוד משחר עד לילה, הוא ואשתו, כדי להשיג מה שאילמלא הזאבים יכול היה להשיג, כמו שהיה כאן בימים עברו, בחריצות שפויה והוגנת בעבודה במשרה אחת. "שחיתות" היא לא רק מכאיבה. כאשר היא פושה - והיא פושה - גם אל מערכות שהן קיומיות, היא גם חד-משמעית, לעצם קיומה של המדינה, גם קטלנית.
אינני יודע כיצד
שלי יחימוביץ' מתייחסת ל"שחיתות". דומה שהיא עצמה איננה מן החמדנים, וגם נדמה שגם מן המקל, למעט אולי קיומם או היעדרם של גייסות 'שמור לי ואשמור לך' שבלעדי תמיכתם אין דרך להגיע אל עמדה של השפעה, נדמה שגם מן המקל היא לא נמנית על הפוחדים. אך הצוות שעימה יקבע לא פחות. יקבע לא פחות אם ימשיכו לשלוט כאן הזאבים. מושכים בשחץ ובביטחה בחוטי המקל ובחוטי הגזר את המריונטות שנדמות על פניו ל"מקבלי ההחלטות", או שמא יהיה כאן מאבק נחוש בשחיתות, עד שתמוגר, ועד שהחלטות הממשל בענייני כלכלה, ובענייני חברה, וכן, גם באותו הקטע הבהחלט כלכלי שמוגדר אצלנו כענייני "חוץ וביטחון", החלטות הממשל תשובנה, או תתחלנה, להתקבל לא עוד לטובת הזאבים, אלא רק ונטו לטובת כלל העם בישראל.
שלישייה למען האזרחים שלי יחימוביץ' לא חמדנית ולא פחדנית ובאמת שוחרת טוב. שלי יחימוביץ'. ומי עוד? ניצב בדימוס
משה מזרחי, שר הפנים. דומני שעיקר השחיתות (לכאורה!) היא בטריטוריה של הרשויות המקומיות. שר פנים ישר ונחוש ואיכפתי באמת הוא ההבדל בין סרטן ממאיר שממשיך להתפשט עד המוות, לבין מיגורו. כן. שר הפנים.
ומלי פולישוק, עורכת דין ומי שהייתה ח"כית מטעם "שינוי", שרת המשפטים. ועו"ד אליס גולדמן, שהוכיחה כי היא נמנית על המעטים שהשחיתות באמת גורמת להם קבס, ואשר חד-משמעית לא תקבל שום "מריחות" מצד שום גורם אשר עצלות טבעית או סימפטיה תת-הכרתית דווקא לזאבים, תגרום לו להמשיך ולהפעיל כמה שיותר פירוטכניקה מאחזת עיניים, ולעשות כמה שפחות מעשים. אליס גולדמן, השרה לביטחון הפנים.
עו"ד משה מזרחי, עו"ד מלי פולישוק, עו"ד אליס גולדמן - השלישייה אשר תהפוך את ישראל למדינה הקיימת לא למען הזאבים אלא למען תושביה. עו"ד משה מזרחי. עו"ד מלי פולישוק. עו"ד אליס גולדמן. בתפקידים אשר בישראל 2013 הם חד-משמעית התפקידים החשובים ביותר. זוהי הממשלה "שלי". והפריימריז ביום חמישי הם השלב הראשון בהקמתה. אני מאחל לעצמי, כדי שנשרוד, שנצליח!
שלי יחימוביץ' - ראש הממשלה כבר נאמר שהרבה ראשי ממשלות נכנסו לתפקידם בלי שום ניסיון בניהול: למשל מנחם בגין... ומה ששלי יחימוביץ' עשתה במפלגת העבודה לאחרונה הוא מבחינתי הוכחה מוחלטת לכך שהיא מסוגלת.
חיליק בר - סגן ראש הממשלה ושר החוץ.
אבישי ברוורמן - שר האוצר. נינו אבסדזה - השרה לאיכות הסביבה.
עינת וילף - שרת החינוך (מינוי מקצועי). משה מזרחי - שר הפנים.
מיקי רוזנטל - שר התמ"ת.
אהוד ברק - שר הביטחון (מינוי מקצועי). ד"ר רחל אדאטו - שרת הבריאות (מינוי מקצועי). מלי פולישוק - שרת המשפטים. ד"ר
נחמן שי - שר התקשורת.
אורית נוקד - שרת החקלאות.
איתן כבל - שר הדתות. עומר בר לב - השר לענייני מודיעין והגנת העורף. אליס גולדמן - השרה לביטחון הפנים. סתיו שפיר - שרת השיכון. חיים הרצוג - שר הרווחה. אראל מרגלית - שר המדע.
בהצלחה לממשלה החדשה! בהצלחה לנו!
