"אוטופיה" בבית צבי ברמת גן

ההפקה הנוכחית (עד רביעי הזה כולל) בבימויו של מיטקו בוזקוב פשוט מבריקה. עיצוב הבמה הכה מיוחד של סשה לישיאנסקי עם ערמת הרהיטים ופריטי האמנות העתיקים עליהם במרכז הבמה הזעירה של האולם, ממזערת אותו עוד יותר, ומדגישה עוד יותר את התחום המוגבל של הנפש הפרובינציאלית שבמחזה. המעצב מספר אחד בארץ יכול לחולל תמורה גם בבמה כה זעירה כזו. השחקנים הצעירים, שחלקם עוד יהפכו לידועים לכשייסימו את לימודיהם בקיץ, כולם עושים את המיטב שבהם תחת שרביטו של בוזקוב. זוהי הצגה שכמו נועדה ממש עבור תלמידים, הן בגלל מספרם הרב של השחקנים, והן בגלל החומר הקלאסי המרהיב הזה.

חיים עבשים ושמרנים

אך אין זו קלאסיקה יבשה ומשעממת כפי נדמה. להפך, יש במחזה רפליקות שנשמעות כאילו אומר אותן מי שחי כיום בתוכינו - על בעיות היחסים בין הורים לצאצאיהם, היאוש של הבת שאינה נשואה עדיין בגיל מבוגר יחסית ועלולה להפוך לבתולה זקנה ולעול על כתפי הוריה, על הפרזיטיות של הבן שנזרק מהאוניברסיטה, וחי על חשבון אביו הצייקן בלי לחשוב על המחר, ועוד.

הדמות הססגונית ביותר, בביצוע מאד משכנע ומרשים היא של טטרב (עידן סמג'ה, שאין גבול ליכולותיו). הודות לקולו היפה הוא מתפרנס כזמר חתונות ולוויות כאחת. והוא תמיד עסוק... האנרגיות שלו, הלהט, והוויזואליה המרשימה - עושים אותו לדמות המרתקת ביותר בהצגה. הוא עוגב על כולן, אומר ישר את מה שעל ליבו, ויכול לסובב לכולן את הראש. הדמות השניה שכה מאפיינת את התקופה והמצב היא של הבן, הסטודנט הנצחי פיוטר (אביתר אברהם הנוגע ללב, גם אם תפקידו קטן בתוך כל ההמולה). הוא מאוהב באלמנה ילנה, הגרה בשכירות בבנין של הוריו, ואהובה על גברים רבים, הפוקדים את ביתה מדי ערב (מעין קילצ'בסקי, הזכורה מ"כובע מלא גשם"). היא מהווה ניגוד למתכונת החיים העבשים והשמרנים של הבורגנות הכפרית ברוסיה אז. שלקבוצה זו יש לשייך את עובדת משק הבית פוליה, שאדווה אדרי ממלאה את התפקיד בעדינות כנועה לבעלי הבית ולכולם (מחליפה אותה בתפקיד- מורן לארי המקסימה אף היא).

בצד הבורגנות היבשה מצויים גם הורים - מתן מישורי ונופר בוקר, נואית קדם כטטיאנה, אחותו של פיוטר, ששברון לבה גורר אותה להתאבדות, וכן כאלה שמנסים לשנות את גורלם - כמו הבן המאומץ ניל - נדב כהן, אביב קורן בדמות ססגונית כרופא, ודמויות עסיסיות כמו סער שריפי כאיש תיאטרון המכניס גם הוא רוח עליצות לחיים הכה שגרתיים של הבורגנים, אורי זעירא כפרצ'יחין וכך כל היתר.

ההצגה מעניקה ניסיון טוב לשחקנים הצעירים, ומרתקת את הקהל עוד יותר מההפקה הקודמת.