כאשר לפני פחות משבוע יצאו 64% מבעלי זכות הבחירה בישראל לקלפי, היו רבים שראו בזה יום שיביא שינוי. רבים נזכרו בימי המחאה של קיץ 2011 וחשו כי יום הבוחר מיועד להדגיש את מטרות המחאה ההיא. בסופו של יום השמש, כאשר נספרו הקולות, נראה היה כאילו הישראלים שנתנו 19 מנדטים ל
יאיר לפיד והישראלים שנתנו פחות 10 מנדטים לישראל ביתנו, הם התוצאה המדויקת של תחושת חלק גדול מהציבור ומסר מדויק לביבי.
פתאום, ביבי, ראש ה
ממשלה הקודם, נראה לשנייה אחת מוכה וחבול, והתמימים שבינינו חשבו לעצמם, במשך יממה וחצי, שיבין את מסר הציבור ויהיה ביבי חדש. אבל עברו שעות ארוכות. הבחירות האחרונות נראות כמו משהו מן העבר הרחוק. נכון, קשה להקים קואליציה והחיפזון מן השטן, אבל כבר ניכר ששום דבר לא הולך להשתנות. לפיד או לא לפיד, שלי, ציפי, שאול, זהבה, כולם יחד וכל אחד מהם לחוד לא הולכים לשנות הרבה למרות שיש להם אוהדים.
מסע הישרדות 3 ביבי ממשיך את מסע ההישרדות הפרטי שלו. ההודעה הראשונה שלו הייתה "העם בחר בי להיות ראש הממשלה הבא" - מה שנכון, ומיד אחרי זה התחילו דברי הרהב שאין מאחוריהם דבר, כגון: צריך ממשלה רחבה, יש בעיות לישראל, הסכנה האירנית (ונוסף איום זליגת הנשק הכימי מסוריה). מכיוון שהוא מר ביטחון וכל הרשימה של המצליחנים החדשים (יאיר, שלי, ציפי, בנט, זהבה ואחרים) מתרחקת מענייני ביטחון כמו מאש, ביבי יכול שוב לקחת את ענייני הביטחון ולפמפם אותם ללא סוף, לעטות את ההבעה רבת החשיבות של המצביא הגואל את העם המובל לטבח, ולהתעלם מכל מסר שנמסר ביום הבחירות ההוא, הרחוק.
מה קיבלנו בינתיים? (1) התעללות בבנט, שהיה תקוותם של אחדים שנתנו לו 12 מנדטים, כאילו היה שרץ-פיגולים. ענייני שרה-ביבי-בנט שפוכים על כל אמצעי המדיה. מי שונא את מי? מי לא רוצה את מה? שום קשר לרצון הבוחר. מאחר שביבי לא קיבל רק 12 מנדטים או פחות, זה אותו ביבי שיעשה ככל העולה על רוחו. תמיד יהיה לו את דרעי החנפן והחרדים, ושאול תמיד ילך איתו לפי חוק ההישרדות הקדוש.
(2) זלזול ביאיר לפיד. יחס ללפיד (אם אפשר לקרוא לזה יחס) כאל ילד מגן חובה ש"נו, אז מה אם הוא קיבל 19 מנדטים, זה לא עושה רושם על-אף אחד". ישחקו הנערים לפנינו. השחצנות והרהב הביביסטי הידוע לא השתנו כהוא זה. עדיין הוא בעיני עצמו קינג ביבי, האיש בעל הקדנציה השלישית. התנהלותו של ראש הממשלה החדש היא ההתנהגות הידועה מן העבר הקרוב. מחיר הדלק כבר עולה שוב והאזרחים שיצאו למחאה בקיץ 2011 וגם ב-22 בינואר 2013 לא נחשבים יותר מקליפת השום.
המחאה השלישית הפרשנים הפוליטיים, כולם, בלי אף חריג, קובעים כי ממשלה זו שתקום בקרוב (תוך כחודש, כי לפי החוק אי-אפשר למשוך יותר), תהיה ממשלה שתצטיין באימפוטנטיות, בשנאה הדדית, בסחבת ובחוסר קבלת החלטות. לא צריך להיות בעל דוקטורט כדי להבין את זה. מחאה מספר 2, זו שהתרחשה בבחירות, לא תשיג בינתיים שום דבר לטובת האזרחים הנושאים בנטל. המצב הכלכלי של מעמד הביניים ידעך לקרקעית וביבי ימשיך בשלו... עד מתי? עד המחאה השלישית.
