השטחים הבנויים הפכו כיום לזירת מלחמה, וכפועל יוצא מכך הלחימה בשטחים צפופי אוכלוסין מציבה אתגרים בפני מפקדי הצבא. השטח האורבני בעולם מתרחב בהתמדה, והעיר כמרכז אזרחי היא גם מרכז הכובד הכלכלי, הביטחוני והאסטרטגי של המדינה.
בשנים האחרונות אויבי מדינת ישראל - חמאס וחיזבאללה - העבירו את הלוחמה לשטח הבנוי. מצד אחד, אזרחי ישראל מצאו עצמם בקו האש של נשק התקפי משוכלל ובכלל זה של טילים בליסטיים. מצד שני ארגוני הטרור מנהלים את מלחמתם נגדנו מתוך מרכזי אוכלוסיה צפופים, וגם אם אין לנו עניין לפגוע בבלתי מעורבים, הצבא אינו יכול להילחם עם יד קשורה מאחורי הגב. על כן המפקדים נדרשים כיום לחשיבה חדשנית ומעמיקה לגיבוש כללים וקווי פעולה במטרה להגיע בהחלטותיהם לנקודת איזון בין ההכרח למלא משימות צבאיות לבין מניעת פגיעה באוכלוסיה, תוך התמודדות עם סוגיות צבאיות, מדיניות, אתיות ומשפטיות.
המכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף עם הצלב האדום הבינלאומי ערך לאחרונה כנס שהוקדש להצגה וניתוח של הדילמות העומדות בפני מדינת ישראל בהתמודדות צה"ל במלחמה בשטחים צפופי אוכלוסין. הדילמות הומחשו בסימולציה שהוצגה בפתיחת הכנס, שבה כוח שנקרא "המאמינים" שהתבצר בבית בכפר שמעבר לגבול יורה טילים שפגעו באזרחים ובבתים בישראל. כתגובה לירי נערך צה"ל לתקיפת "המאמינים" ולחיסול מקורות הירי. "המאמינים" הפכו את הכפר ליעד מבוצר, חפרו סביבו תעלות מגן ומיקשו את הדרכים אליו. לפי הערכת המודיעין, כוח "המאמינים" מונה בין 20 ל-25 איש שאינם לובשי מדים ומסתובבים בין תושבי המקום.
מידתיות וסבירות
כאשר הזמן דוחק, נדרש המפקד לשקול לתקוף מטרות ערכיות לחיסול מקורות הירי בנוכחות האוכלוסיה, כאשר היתרון של התקיפה עולה על הנזק שעלול להיגרם, ולאחר מכן להשתלט על הכפר בשלבים, תוך אזהרת האוכלוסיה. האזהרה מבוצעת על-ידי חלוקת עלונים, שידורי רדיו, טלפונים ואמצעים נוספים, ורק אחרי שהתושבים יתפנו, עובר הצבא לתקיפה בשטח. בשיטה זו ניתן לקוות שהיקף הנפגעים יהיה קטן והאיום יופסק. הניסיון מלמד, עם זאת, כי לא כל התושבים מצייתים לפקודת הפינוי - חלקם נשאר על-מנת לשמור על הרכוש או על קרובים מוגבלים, ואחרים שוכנעו על-ידי "המאמינים" להישאר בכפר.
בשלב זה על המפקד להחליט - כאשר אין ברשותו חומר מודיעיני לגבי האזרחים שנשארו מאחור, ואם בכלל אזרחים אלה נשארו כתוצאה מאיום או מרצון - באילו דרכים לפעול ובעיקר באיזה מִגוון של כלים הוא יעשה שימוש לביצוע המשימה.
עורך הסימולציה אל"מ במיל.
גבי סיבוני אומר כי על המפקד הישראלי לנקוט את כל האמצעים כדי לא לפגוע בבלתי מעורבים. הסימולציה יכולה להפוך לתרחיש אמיתי בכל רגע, נוכח העובדה שפעילי חיזבאללה מבוצרים כיום בדרום לבנון ב-160 כפרים שהפכו לבסיסי פעולה נגד ישראל. מצב זה מגבילה את הצבא לבטא את מלוא יכולתו ודורש ממנו לשנות את השימוש בכלים, את דפוסי הלחימה, השיטות והטכנולוגיה, תוך שמירה על רוח צה"ל המסורתית.
אלוף במיל. פרופ' יצחק בן-ישראל תיאר את התפתחות אמצעי הלחימה של צה"ל בשטחים מאוכלסים בציינו כי אם בעבר הושקעו אמצעים ומאמצים רבים לפיתוח נשק "אל-הרג" נגד מפירי סדר שהשתמשו באבנים, הרי כיום אותם מפירי הסדר משתמשים בהפגנות בנשק חם, והפיתוח הטכנולוגי הישראלי מכוון כיום נגד מטרות בודדות, אנשים או קבוצות שיש לפגוע בהם פגיעה "כירורגית" מדויקת, תוך שימוש בחיישנים וידיעות מודיעין ומערכות שליטה ובקרה המופעלות באמצעות מערכות מִחשוב חכמות. אמצעים אלה נועדים להשגת פגיעה מדויקת עם פחות נזק נלווה ולפעמים אף פגיעה במנהיגי הארגונים העוינים בדיוק של חצי מטר בתוך חדר בבנין או ברכב בתנועה.
עם זאת צה"ל נדרש להתמודד גם עם אוכלוסיה בשטחים עירוניים, ובשנתיים האחרונות גובשו דפוסי פעולה מתאימים. כיום, לצד היחידות הלוחמות, פועלים קצינים מומחים היודעים לזהות את הצרכים של האוכלוסיה. במפקדת חילות-השדה הוכשרו לנושא קצינים בשירות סדיר ובמילואים, ואף נוצרו מונחים מקצועיים חדשים כמו הגדרת אתרים רגישים, אתרים מנועי תקיפה, ריכוזי אוכלוסיה, ציר
הומניטרי וחלון זמנים הומניטרי. קצינים אלה מקבלים הכשרה בנושאים של תקשורת והמשפט הבינלאומי ומשתפים בעת הצורך ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום והאו"ם, כאשר המטרה היא לנצח ולהישאר בני אדם.
חרף העובדה שמלחמתה של ישראל היא א-סימטרית, נגד צד הפועל ללא כללים, הממקם עמדות צבאיות לשיגור טילים בבתי אזרחים שחלקם הופכים למחסנים לאמצעי לחימה, צה"ל מחוייב לדיני המלחמה ופועל תוך קבלת לגיטימציה מתמדת לפעילותו. לדברי הפצ"ר האלוף דן עפרוני, טוהר הנשק מוטמע בתרבות הצה"לית, ומפקדים זוכים כיום לייעוץ משפטי בזמן אמת, וחמ"ל משפטי מסייע למערך ההסברה של המדינה.
המשפט הבינלאומי מכפיף אותנו לאמות מידה של מידתיות וסבירות של הפעולות, כאשר על המפקד לנקוט אמצעי זהירות לגבי עיתוי וכיוון פעולת התקיפה. במהלך הכנס נסקרו גם היבטים משפטיים של פעילות ארה"ב בעירק ובאפגניסטן על-ידי תא"ל תומס איירס מהפרקליטות הצבאית של צבא ארה"ב, פרופ' לורי בלנק מאוניברסיטת אמורי ולורן ג'יזל היועץ המשפטי של מרכז הצלב האדום בג'נבה.
אויבים על-מדינתיים
בסיכום המפגש ביקש אלוף במיל. עמוס ידלין ראש המכון לערוך "תרגיל מחשבתי" עם הנוכחים, כאשר ביקש להציע פתרון למצב שלפיו על גג של בנין בית חולים בביירות מוצב משגר טילים המכוונים לעבר תל אביב, אשר על-פי ידיעות מודיעיניות הובל אליו נשק כימי, והפקודה לחמש אותו ולירות נתונה אישית בידי חסן נסראללה. בקומה התחתונה של אותו מבנה פועל באותו זמן בית ספר לאחיות, ומפקדי צה"ל עומדים בפני הברירה הטרגית להפקיר את תושבי תל אביב או לפגוע במשגר תוך סכנה בפגיעה בתלמידות בית הספר לאחיות בביירות, כתוצאה מהפעלת חיל האוויר כנגד המפגעים. התשובה החד-משמעית הייתה כי יש להפעיל כוח למניעת הפגיעה בתל אביב.
ישראל נלחמת בעשר השנים האחרונות בשלוש מערכות נגד הטרור:
הטרור של ערפאת נוצח אחרי שש שנות לחימה. צה"ל והשב"כ גרמו לכך שמרבית תאי הטרור ביהודה ושומרון נמצאים כעת ברמה של חוסר יכולת מבצעית, ונשיא הרשות הפלשתינית אבו-מאזן מצהיר בערבית ובשפות אחרות כי הטרור מנוגד לאינטרסים של העם הפלשתיני.
גם חיזבאללה אינו יורה כיום נגד ישראל, וארגוני הטרור בעזה נפגעו קשות במבצע "עמוד ענן". במהלך השנים בנו חמאס וחיזבאללה מנגנונים צבאיים מורכבים, ולשני הארגונים יש השפעה פוליטית בינלאומית ניכרת ההופכת אותם למעשה לאויבים "על מדינתיים". (הרי יש לשניהם ארגונים בעלי פעילות פוליטית - מעורבות בלבנון וסיוע מסיבי אירני).
ישראל פועלת לקטוע את הגיבוי הצבאי המסיבי מאירן לחיזבאללה שעובר דרך סוריה. התלות הלוגיסטית של חיזבאללה בסוריה נתונה בסכנה, שכן יחסי חיזבאללה עם גורמי האופוזיציה בסוריה טעונים וסביר שקבוצות אלה יבחרו להפנות את גבן לחיזבאללה ברגע שאסד יסולק והן תתפוסנה את השלטון. התמוטטות המשטר הסורי תחולל קרוב לוודאי זעזוע פוליטי בלבנון ותעניק כוח לאופוזיציה לחיזבאללה, עד כדי סיכון החימוש המתוחכם הרב העומד לרשותו של נסראללה.
באשר לחמאס, בסבב הלחימה של "עמוד ענן" פעל צה"ל בזהירות יתירה מתוך רצון בסיסי למזער את הפגיעה בבלתי מעורבים. נראה שיעד זה הושג, והיקף הפגיעה במחבלים של חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות היה גבוה מאד, יחסית לפגיעה בבלתי מעורבים. ההסכם שהושג לאחר מבצע "עמוד ענן" הוא בעייתי לישראל במרבית סעיפיו. חשוב יהיה לראות בעתיד האם מדובר ב"מסמך בלתי חתום חסר ערך" המהווה הישג מדיני לחמאס, כאשר העיתוי לסיבוב הבא ייקבע לפי ההתעצמות של חמאס ושל הארגונים האחרים. על ישראל להחליט האם לפעול נגד ההתעצמות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בזמן שזו מתרחשת, או להשלים עמה עד העימות הבא.
