תאוות הבצע כאורח חיים

משפטו של עו"ד דן כהן יהיה הדבר הבא בסדר היום של העניין הציבורי. אחרי סערת הבחירות והקואליציה וביקור אובמה, יהיו אזרחי ישראל עדים לפרטי פרטים מעולם תאוות הבצע ועסקות פליליות של כסף גדול, בניצוח תכונת האנוש מהמכוערות ביותר בהן זכה האדם: תאוות הבצע. זו תהיה הדרמה, הטרגדיה והסיפור המקומם ביותר במדינה בה סיפורים מקוממים בתחום הכסף הגדול הם סיפור של יום ביומו.

דן כהן, עו"ד ושופט לשעבר, הוחזר לישראל באישור שלטונות פרו, על-ידי שלטונות החוק הישראלים. כהן שהה בלימה כשבע שנים אחרי שברח מישראל. הוא ברח מאימת הדין, לאחר שנחקר בעסקי שוחד בהיותו חבר דירקטוריון חברת החשמל.

בעת כתיבת שורות אלה, דן כהן טרם הורשע בקבלת שוחד מחברת סימנס עבורה "עבד" כדי שתזכה במכרז ענק (וחברות עולמיות נוספות) בתקופת היותו חבר הדירקטוריון של חברת החשמל. לפי החומר המצוי בידי רשות המיסים, הפרקליטות והמשטרה, עשרות אנשים מעורבים בקשר להעברת הכספים בגובה של עשרות מיליוני דולרים לידי כהן ודמויות מסוימות בישראל. כהן יעמוד למשפט, ובדרך אל סיומו של המשפט, בו יהיה אשם או זכאי, ישמיע, ככל הנראה, עו"ד כהן, הנמלט שהוחזר, "זמירות" בהן יושמעו שמות ופרטים על מקומם ותפקודם של חבריו לעסקות השוחד. המשפט, כאמור, עתיד לחשוף את אורח החיים ו"תפישת החוק" של דמויות מוכרות בציבור הישראלי.

פשעים מקוממים

מה מקומם אצל דן כהן (במידה שייצא אשם במשפטו) יותר מאשר אצל "פושע רגיל" אם יש בכלל תואר כזה? דן כהן, לפי הביוגרפיה שלו וכתבות שהתפרסמו על אודותיו במדיה, הוא "השופט לשעבר... שהיה לו הכל בחיים: קאדילק עם נהג פרטי, כרטיסים במחלקה ראשונה וחברים באלפיון העליון. משפטן מבריק שלא ידע גבולות והדהים את עמיתיו... בקיץ 2005 נמלט לפרו בעיצומה של חקירת אחת מפרשות השחיתות הגדולות במדינה" [מתוך כתבה של גידי וייץ במוסך הארץ, 14.9.09].

כהן היה פרקליט מבריק וכיהן עשר שנים כשופט הצעיר בישראל, ובהמשך בעל משרד פרטי. אינטליגנטי הרבה מעל הממוצע, חובב מוזיקה וסרטים, חיים טובים, נסיעות בעולם וכסף. אורח החיים שלו בווילה בסביון כלל את כל התפנוקים שהתאימו לגופו ולרמה האינטלקטואלית שלו. הוא היה מארח מושלם, מבין גדול ביין ובאוכל, שידע להיצמד לחברים מצמרת המשפט, העיתונות, הכסף וההצלחה (בארץ ובחו"ל).

חבריו ללימודים אמרו עליו: "הוא היה על גבול הגאונות, חכם לאללה, למורים היה קשה להתמודד איתו". הכישרון שלו להרשים ולרכוש לעצמו חברים בצמרת עזר לו גם לחיות חיים טובים במיוחד כאשר גם בפרו אליה נמלט (בידעו כי אין הסכם הסגרה בין ישראל ופרו) היו לו ידידים בעלי הון והשפעה שדאגו לו אצל נשיא פרו שלא יוסגר לישראל. מזלו השתנה כאשר לאחרונה התחלף השלטון בפרו והנשיא החדש קבע שפרו לא תשמש עוד מקלט לפושעים שבורחים מארצם.

תאוות בצע אינסופית

ובכן, האיש המצליח שחי בדיוק את החיים שרצה, איש העולם הגדול, "נקלע" לפרשת שוחד מסועפת, בה קיבל מחברת סימנס בעבור שירותיו הטובים 4 מיליון דולר. כספים נוספים קיבל ככל הנראה - וזה יתברר במשפט - מחברות ענק נוספות. מכיוון שסימנס "חילקה" בישראל 20 מיליון דולר שוחד, יתברר בהמשך מי הם האנשים הנוספים שהשתתפו במשחק שנקרא "סימנס זוכה במכרזי חברת החשמל".

הפשע של עו"ד דן כהן מקומם. לא רק בגלל קבלת שוחד במרמה, שעל כך יטפל בו החוק במשפט המתקרב, אלא בעיקר בשל התאווה לכסף "בכל מחיר" שבעבורה, עורך הדין המצליח, עטור החיים הטובים, הקריירה והחברים, המשפחה ומה לא, החליט בינו לבינו לחמוד ולהשיג עוד כסף בכל דרך אפשרית. החמדנות והביטחון העצמי ללא גבולות עזרו לו לבצע את הפשע המושלם שעליו לא ייתפס ואף הסתלק ברגע הנכון למקום הנכון, ולהמשיך את החיים הטובים בפרו מכניסת האורחים. בשלב זה יש תפנית בעלילת ההצלחה. דן כהן ממתין למשפטו לא בווילה בסביון או בלימה, אלא בבית הסוהר בישראל.

תאוות הבצע בצמרת הממון

מובן מאליו שדן כהן לא המציא את התאווה הזו. העולם מלא באנשים מצליחים בתחום הכסף ובקריירות שונות המוכנים לעבור על כל החוקים (בעיקר בתחום תשלום מיסים למדינות בהן הם חיים) ובכל הטריקים האפשריים לגרוף לכיסם עוד ועוד כסף על חשבון החוק, ובעיקר על חשבונם של אנשים אחרים הנופלים ברשתם.

במשפט המתנהל בשקט יחסי בימים אלה מככב אחד הבנים למשפחת דנקנר, דני דנקנר, בנקאי ובעל הון שתאוות הבצע שלו ומעלליו נפרשים עכשיו בבית המשפט. דנקנר, עוד אחד שהיה לו הכל, חמד את כל מה שזז וכל מה שיכול לשים עליו יד. פסק הדין וגזר הדין שלו יינתנו בהמשך ונראה איך יבלה דני את השנים הבאות. אף אחד לא משלה את עצמו שאם למשל דן כהן ודני דנקנר יבלו כמה שנים בכלא, זה יפסיק את תופעת תאוות הבצע של אנשים מסוימים בחברה הישראלית או האנושית.

תאוות הבצע של הטייקונים

תופעת הטייקונים הישראלים בעלי חובות ענקיים לבעלי האג"חים - שאליהם הצטרף לאחרונה הג'וניור הרצל חבס, הבן המוצלח של המשפחה שלא דבק בה רבב עד עתה - היא אחת התופעות של ממלכת תאוות הבצע הבלתי נלאית. תופעת התספורות, התגלחות ושאר קומבינות להשאיר טייקונים בעלי ממון במצבם ה"טבעי", באחוזות, עם המטוס הפרטי, עם מכירות חדשות של אג"חים ועם הלוואות חדשות מהבנקים למרות חובות של מיליארדים לכל הכיוונים, היא אחת התופעות שחייבות טיפול דחוף על-ידי הממשלה החדשה ומשרד האוצר החדש.

יצחק תשובה, לב לבייב, דנקנר וחבריהם, מבקשים ומקבלים תספורת, למה? כי הם יכולים. לא נולד החוק בישראל שיאסור על בעלי חוב לא להחזיר את חובם, לא לדחות תשלום של חלק מהחוב, להרוס לאזרחים תמימים את קרנות הפנסיה שלהם, לאפשר לטייקונים להמשיך בחייהם ולקבל עוד הלוואות מהבנקים ולמכור אג"חים חדשים ל"תוכניות" ולעסקים חדשים.

כל העוולות הבלתי אפשריות האלה מבחינת ה"איש הקטן" שמפסיד כסף בעת שהגביר חי כמו מלך - מתאפשרות בישראל ואינן בגדר פשע מבחינת החוק. הכל נעשה בהסכמת המדינה ובברכת הבנקים ובשיטת "אף שערה לא תיפול מראשו של טייקון". הטייקונים החייבים מיליארדים לא מרגישים "לא בסדר". המדינה מרשה, ואם נותנים לך, למה שלא תיקח? הגיע הזמן שיוצאו הקומבינות מחוץ לחוק וגם בעלי ממון יצטרכו להכניס יד לכיס כדי להחזיר חובות כמו כל אדם אחר.

פרשת התספורות וכל מה שכרוך בהן מסמנת את נתיב השחיתות ומדגישה את חוסר הצדק, אי-היושר והאדרת הכסף בכל מחיר בחברה הישראלית. זוהי תאוות הבצע כאורח חיים המאושרת על-ידי המדינה.