ההתלהבות ההיסטרית של התקשורת הישראלית מנאומו של נשיא ארה"ב בירושלים הינה מביכה ומבישה.
היה בנאום הרבה כושר רטורי והרבה דמגוגיה. נאומו היה מצגת ברורה של חוסר ידע וחוסר הבנה של מהות העוינות הערבית לעם היהודי ולישראל.
מבחינת העם היהודי בכללותו – לא רק יושבי ארץ ישראל – הייתה בנאום אובמה שפע של בורות היסטורית ואי הבנה משווע ומרושע של משמעותה של שיבת ציון ושל אופיו ורוחו של העם היהודי.
מיהו ברק אובמה?
ברק אובמה הינו אדם ללא מסורת משפחתית כלשהי. אין לו קשר נורמלי עם הוריו והוא אינו יודע אפילו מי היו סבו וסבתו. לא ברור מה מוצאו הלאומי. מבחינה תרבותית וחברתית הוא אינו אמריקני. מקום לידתו שנוי במחלוקת, וגם אם הוא נולד בהוואי כפי שהוא טוען, אין לו כל רגש וחיבור להיסטוריה האמריקנית. זהותו הדתית אינה ברורה. לא ברור אם הוא מוסלמי שנהפך לנוצרי או שהוא חסר דת.
נשיא ארה"ב הינו בסך-הכל אדם חסר שורשים, משפחתיים, לאומיים או דתיים.
והנה, אדם תלוש וחסר כל שורשים זה, שנבחר להיות נשיא ארה"ב, מעז לבוא לירושלים בחודש ניסן, ערב חג החירות שלנו, ולהאשים את היהודים שהם כובשים בתוך ארצם ושאין להם זכות לבנות ולגור בכל מקום בארצם. בנוסף לכך, יש לנשיא ארה"ב את החוצפה להאשים את היהודים כי עליהם לעשות יותר כדי להשיג שלום באיזור.
למי חושב ברק אובמה שהוא מטיף מוסר? לעם שקיים למעלה מ-3500 שנה? לעם שהיו לו נביאים ומחוקקים כשכל העולם היה שרוי באפילה תרבותית מוחלטת? לעם היחיד שקיבל מבורא עולם את הצ'רטר לניווט המוסרי של העולם? לעם היחיד בעולם שזכותו על ארץ ישראל מופיעה מאות פעמים בתנ"ך? לעם שחי ופעל בארץ ישראל במשך למעלה מ-1500 שנה? לעם שהוגלה פעמיים מארצו אולם חזר לארצו ושיקם את עצמו ואת ארצו? לעם שסובל מהתקפות רצחניות של אותם הערבים במשך מאות השנים האחרונות?
לדרוש ממדינת ישראל ל"הוכיח" כי היא מעוניינת בשלום עם הערבים הוא סוג חדש של עלילת דם. אנחנו איננו חייבים להוכיח דבר. אנחנו הבסנו את אויבינו פעם אחר פעם. זהו "פשע" שהערבים והעולם בכללו אינו מוכן לסלוח לעם היהודי.
כדי לכפר על "פשע" זה אנו נדרשים כבר למעלה מ – 40 שנה לעשות "מחוות" ולהוכיח את רצוננו בשלום.
הגיע הזמן שהממשלה תודיע בשפה ברורה לברק אובמה ולערבים כי הערבים יושבים בשטחי ארץ ישראל בחסד ולא בזכות וכי עונת המחוות ומסירת שטחי מולדת לאויב הערבי תמה ונגמרה.
