דרוויניזם חברתי

איסור על שחיטה כשרה, אשר הטיל המשטר הנאצי בגרמניה באפריל 1933 במסווה של צעד הומני כצער בעלי חיים. בשנים הבאות הוטלו גזירות דומות בפולין ובהונגריה. רוב רבני אירופה אסרו לשחוט בקר לפי המגבלות שנקבעו בחוקים אלו והתירו לשחוט רק עופות. הגזירה גרמה קשיים כלכליים ניכרים - הן לשוחטים שאיבדו את פרנסתם, הן לשומרי המצוות והן לקהילות שנאלצו לייבא בשר כשר במחיר גבוה.

העברת עסקים כפויה מבעלות יהודית לבעלות של "ארים" בגרמניה ובאוסטריה. בשנים 1938-1933 נמכרו עסקים יהודיים מרצון, אם כי לרוב בשל הלחץ הגובר על יהודי גרמניה, שבמרכזו עמד חרם מאורגן על בעלי עסקים יהודיים, ולפיכך העסקאות נעשו במחיר שהיה נמוך בהרבה מערכם האמיתי של העסקים. בחלק מהמקרים הופקעו עסקים יהודיים ללא כל פיצוי. עד אביב 1938 חוסלו 70%-60% מ-100,000 העסקים היהודיים בגרמניה (כולל בעלי מקצועות חופשיים).

ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה – יום א', כ"ז בניסן תשע"ג, 7 באפריל 2013, ייפתח בשעה 20:00, בעצרת הפתיחה הממלכתית בכיכר גטו ורשה ביד ושם, הר הזיכרון, ירושלים.

הסוגיה באבחנה שבין ג'נוסייד לבין השואה עומדת במרכז דיונים ועיונים, לעתים סוערים. באחרונה, מסגרת ההתייחסות הזאת קיבלה תהודה חדשה בספרו של ההיסטוריון טימותי סניידר: "Bloodlands: Europe between Hitler and Stalin - basic books 2010" (נכון יותר בפרסומו העברי בהוצאה "כתר" 2012: "ארצות דמים: אירופה בין היטלר לבין סטאלין"). ספר זה עוסק מאוד בשואה, אבל מנקודת ראות רחבה יותר, כפי שניתן ללמוד משמו. ב"שואה", כפי שאנו רואים אותה, נספו שישה וחצי מיליון יהודים, והיא ייחודית ליהודים. ספרו של סניידר עוסק ברצח 14 מיליון בני אדם, ולא רק על-ידי הנאצים בהנהגת היטלר אלא גם על-ידי הסובייטים בהנהגת סטאלין, ולא רק יהודים, אלא הרבה לא-יהודים. זאת עובדה היסטורית מבוססת שאין עליה עוררין. סניידר גם מפרט באלו שיטות נרצחו האנשים על-ידי שני העריצים הללו ובאלו סוגי אוכלוסיה מדובר, עד כדי פירוט דקדקני של נתונים שנחקרו.