"נאצים רגילים"

ביטוי ששימש לתיאור הליכתם של הפסיבית של יהודי אירופה אל מותם, בלא התנגדות פיזית לגרמנים. הושמע בעיקר בנימה ביקורתית מצד יהודים מחוץ לאירופה ובמיוחד בארץ ישראל, אך גם מפי ניצולים ואפילו בעת השואה עצמה. הכרה מעמיקה יותר של נסיבות השואה ולימוד הגורמים שמנעו התנגדות מזוינת של ממש, הביאו להפסקת השימוש בביטוי.

אחת משיטות הרצח של הנאצים, להריגת יהודים ואחרים על ידי העסקתם עד מוות בעבודות כפייה. מדובר היה במלאכות כפיים מייגעות ומסוכנות, שנעשו ללא אמצעי הגנה מינימליים, תוך דרישה לעמוד במכסות כמעט בלתי אפשריות, בימי עבודה ארוכה, ותוך מתן מנות רעב מצומצמות. מספר הנספים בשיטה זו אינו ידוע, אך ודאי שמדובר ברבבות.

מונח נאצי שמשמעותו שימוש בלשון למטרות המשטר, הן לצורכי תעמולה והן לצורכי הסוואה והטעיה. שימוש בולט בטכניקה זו נעשה בקשר לרדיפת היהודים, על מנת להסתיר את מגמתה האמיתית - הן מדעת הקהל הגרמנית, הן מדעת הקהל בעולם והן מהיהודים עצמם. בין המונחים הבולטים: "הפיתרון הסופי" - השמדת יהדות אירופה; "יישוב מחדש" - גירוש; "רובע מגורים יהודי" - גטו; "טיפול מיוחד" - רצח; "אקציה" - פעולה אלימה נגד יהודים.

תיאוריה המשליכה את תורת האבולוציה של צ'רלס דרווין על חיי החברה, תוך התעלמות מציוויים מוסריים. על פי תיאוריה זו, גזעים חזקים גוברים על גזעים חלשים, בדומה למצב בו בעלי חיים חזקים טורפים את החלשים. הנאצים האמינו, כי תיאוריה זו מצדיקה את רדיפתם של גזעים שנחשבו בעיניהם לנחותים, שכן מדובר ב"צו הטבע".

איסור על שחיטה כשרה, אשר הטיל המשטר הנאצי בגרמניה באפריל 1933 במסווה של צעד הומני כצער בעלי חיים. בשנים הבאות הוטלו גזירות דומות בפולין ובהונגריה. רוב רבני אירופה אסרו לשחוט בקר לפי המגבלות שנקבעו בחוקים אלו והתירו לשחוט רק עופות. הגזירה גרמה קשיים כלכליים ניכרים - הן לשוחטים שאיבדו את פרנסתם, הן לשומרי המצוות והן לקהילות שנאלצו לייבא בשר כשר במחיר גבוה.