רבים מאיתנו מעודכנים לבטח במצב בדיקת התנהלותו של העיתונאי
עמנואל רוזן. החדשות המתפרצות על גילוי נוסף כזה או אחר כאילו מצטרפות להן אל הפסיפס שטרם הושלם בדבר זהותו האמיתית של האיש.
אני רוצה להוביל אותנו אל מציאות אחרת על-רקע אותה פרשה. סביר להניח כי האירוע הכרוך בהתנהלותו של עמנואל רוזן, יחמוק לו עם הזמן אל מאחורי טרדות הקיום האחרות שלנו, שם ייערמו להן פרשות אחרות שלהן ורק הכותרות תוחלפנה.
נושא ההטרדות המיניות הושלך באחת אל מעין קופסת פלא בלתי רלוונטית בתוככי המערכות הציבוריות. נראה על פניו כאילו הושגה פשרה שאין המדובר בממש עבירות פליליות, אלא במשהו באמצע, משהו שאפשר להתפשר איתו, לא ממש נורא, אפשר אולי להמשיך ולחיות לצד זה.
אם האמור לעיל אינו משתלב בהגיונו של כל בר דעת, נשאלת השאלה, מדוע הועבר הטיפול בחשד לעבירות הטרדה מינית אל בעלי תפקידים-מנהלים במערכת הציבורית שאין ולא היה להם כל רקע בבחינת דברים וחסרים הם את היכולת להגיע לממצאים ראויים בטרם הגשת מסקנותיהם.
זאת ועוד, איך תרגיש המוטרדת התורנית כאשר הממונה עליה הוא אחד מבעלי התפקידים באותה ועדה לבדיקת חשד להטרדה מינית והוא גם זה שמטריד את אותה עובדת?
איך יגיב מנהל משאבי אנוש שמהווה חלק מאותה ועדה לבחינת תלונות מסוג זה, כאשר החשוד לכאורה במעשים הוא מנהל בכיר אחר מארגונו שלו?
מה יעלה בגורל הידידות ה"אמיצה" בין איש הוועדה לבין אחד מעמיתיו לעבודה? כלום יוותר אותו מנהל על אותה חברות תמורת העמידה לצד הצדק העיוור? האם אכן אותה מתלוננת תזכה להליך הוגן ואמיתי לו היא ראויה?
ברצינות? לא! אם כעת מצטרפים אתם לתמיהותיי, ואפילו אם ספק כלשהו עדיין מכרסם בהסכמתכם עם הכתוב, הרי די בכך אם מן הצד האחר, תטילו כעת ספק בהליכי הבדיקה של תלונות בגין הטרדה מינית כפי שמתנהלים הם כיום.
כמי ששימש כקצין משטרה בעבר וכמי שעוסק גם כיום בתחום החקירות במגזר הציבורי, מכיר אני די מקרוב את עובדת היעדר הידע המקצועי הנדרש מכל מי שעוסק בבחינת אירועים, לא כל שכן בחקירתם.
כעת חברו את חוסר המקצועיות לעובדת התלות בחברויות והיכרויות של מנהלים עם עמיתיהם במערכת, תוך שאינכם שוכחים כי שואפים הם בלשון המעטה לשרוד בעבודתם ולא להיות מוקצים מחמת המיאוס. נסו כעת לבחון שוב, מה סיכוייה של תלונה בגין הטרדה מינית להיבחן ברצינות הראויה?
ראוי היה אם כך, לבחון את הצבתם של חוקרים מיומנים בתוך המערכות פנימה שיטפלו בכל תלונה ומקרה, באופן הראוי להם וללא מורא כלשהו.
