אם היו שואלים את התביעה במשפט הולילנד מהו התרחיש המיטבי מבחינתה בעדותו של יוסי אולמרט, קרוב לוודאי שהתשובה הייתה: שיוכרז עד עוין. זה בדיוק מה שקרה, וכדי להוסיף הפתעה לדרמה - גם ההגנה מסכימה שיוסי שיקר בעדותו (יום ב', 6.5.13) ושיש להעדיף את הגירסה שמסר בחקירתו ביולי 2010.

באותה חקירה אישר יוסי, כי קיבל בסוף 2002 או בתחילת 2003 משמואל דכנר 500,000 שקל. הוא לא סתם אישר, אלא מסר שורה של פרטים מוכמנים שהיו זהים לאלו שמסר דכנר: הכסף נמסר בשישה-שמונה צ'קים מעותדים, שכל אחד מהם היה על סך 80,000-50,000 שקל, בפגישה שהתקיימה קרוב לוודאי בבית הקפה בתיאטרון הבימה.

במקביל, עמד יוסי בתקיפות על כך שאחיו אהוד לא ידע על מצבו האמיתי בעת שקיבל את הכסף מדכנר, ושלמיטב ידיעתו - אהוד לא היה קשור לאותה מתנה. מצד שני אמר יוסי, כי מן הסתם מי שעזרו לו - ודכנר בכללם - עשו זאת כדי למצוא חן בעיני אחיו. ועוד פרט חשוב: יוסי זכר שקיבל מדכנר 6,000 שקל בשנת 1996, אך טען שלא זכר את חצי המיליון משנת 2003/2002. הוא אישר את הסיפור רק לאחר מספר שעות של חקירה, תוך שהוא נזכר (עם או בלי מרכאות) בעוד ועוד פרטים ככל שהחוקרים מבהירים לו שהתמונה המלאה בידיהם.


רוזן יראה את ההסתרה שכשלה


התביעה לא יכלה לצפות שיוסי יגיד יותר מזה בעדותו; הוא לא היה קם ומפליל את אחיו. לכל היותר הוא היה חוזר על אותו סיפור, אלא שאז הייתה התביעה מתקשה להראות לשופט דוד רוזן את ההתפתחות בגירסתו של יוסי - התפתחות העשויה ללמד על כך שהוא רצה להסתיר את סיפור הכסף, וכנראה שהייתה לו סיבה טובה לעשות זאת.

ברגע בו הוכרז יוסי כעד עוין, עדותו במלואה הוגשה לרוזן וכעת תוכל התביעה להתייחס לאותה הסתרה שכשלה. רוזן כבר אמר כמעט במפורש, שכאשר יהיו סתירות בין חקירה לבין עדות - הוא יעדיף את החקירה. נקודתית, ניכר היה שהוא אינו מאמין לגירסתו של יוסי בעדות ושהוא משוכנע שהלה אכן קיבל את הכסף מדכנר.

בנקודה הזו, יכולה הייתה ההגנה לעשות אחת משתיים: ללכת עם הגירסה המאוחרת של יוסי ולטעון שכל הסיפור הוא עורבא פרח, או לדבוק בקו לפיו הסיפור הוא אמת אבל קישורו לאהוד אולמרט חסר יסוד. עו"ד רועי בלכר בחר, בצדק מבחינתו, בקו השני. גם הוא הבין מיד, שרוזן יקבל את הגירסה בחקירה - ולכן אין טעם לנהל מלחמה בשתי חזיתות (עצם הסיפור ולחלופין ידיעתו של אולמרט) שאחת מהן אבודה, ועדיף להתמקד בחזית המכרעת הנתונה במחלוקת (ידיעתו של אולמרט).


העדות והשכל הישר יכריעו


חוץ מזה, קבלת גירסתו של יוסי בחקירתו משרתת את ההגנה, לאור טענתו לפיה אחיו לא ידע על מצוקתו ולכן לא יכול היה "לשדך" לו את דכנר. ההגנה תטען, כי יוסי קיבץ כספים מכל מקור אפשרי, ואילו דכנר זיהה במצוקתו של האחרון הזדמנות ליצור רצון טוב לעתיד לבוא מצידו של אהוד - בעוד האחרון אינו יודע על כך דבר וחצי דבר. יש לזכור, שמבחינת ראיות - רק עדותו של דכנר מצביעה על מעורבות של אהוד, והוא לא נחקר על כך בחקירה נגדית לפני פטירתו.

מה שיכריע בנקודה זו - שהיא החשובה ביותר מבחינתו של אולמרט - יהיה שניים: עדותו-שלו והשכל הישר. רוזן כבר אמר (אם כי לא בכזה פירוט), כי אולמרט יידרש להסביר כיצד אירע שמנהל פרויקט הבנייה הגדול ביותר בירושלים מעניק לפתע סכום ענק שכזה דווקא לאחיו של ראש העירייה, איתו אין לו היכרות של ממש. אחרי שישמע את הסבריו של אולמרט, יקבע רוזן האם השכל הישר וההיגיון מתיישבים עם הטענה לפיה מדובר היה בשוחד, או עם הטענה לפיה היה זה מעשה ציני שלא הגיע לידי עבירה.