אני לתומי סברתי, שמר אביהו מדינה הוא נציג הכי אותנטי של הזמר המזרחי, אבל הוא לא. הוא מכחיש כל קשר למזרחיותו המוסיקלית, כך משתמע מהראיון ל
גלי צה"ל בבוקר יום א' ה- 26.5.13 . להקליט ולשמור. "אני זמר ישראלי, הרעים" בקולו מדינה על המראיין
ניב רסקין, "למה אתם מתייגים אותי כזמר מזרחי?", מצד אחד מתחשק לומר על הדברים ואידך זיל גמור! אבל המאמר יהא לוקה בחסר אם נותיר אותו על חמישים מילותיו.
כבר מראשית הראיון, מדינה לא רק שלל את מזרחיותו אלא את כל תורת הנימוסים וההליכות עליה שקדה חנה בבלי. זאת לנוכח קיתונות הרותחין ששטף את המראיין רסקין "האשכנזי" שבסך-הכל ביקש לקדם אותו בברכה על ערב המחווה שנערך לו. על כך ייאמר, מי שניכווה בנימוסין (מדינה) ייענה ברותחין!!
והרי אותו מדינה, זכה לכבוד ויקר רק ואך ורק בזכות היותו זמר מזרחי אז על מה הוא מלין! ללא התיוג המזרחי שלו, לא מדינה ושכמותו היו ממלאים את נוקיה, קיסריה ושאר היכלי הכבוד עם רבבת המושבים. הם היו נותרים ברשימה של עוד כמה זמרים "ישראלים" שביום הם רפדים באיזה מרפדיה נידחת בדרום תל אביב ובלילה צובאים על מועדונים להרויח עוד כמה פרוטות כהשלמת הכנסה.
המוזיקה ככלל בארץ ובעולם מאופיינת בתיוגים, זאת נשמת אפה. אם ברוס ספרינגסטין למשל היה מתויג כזמר "אמריקני" מי היה שומע עליו את מי הוא היה מעניין. אבל ה"בוס" ספרינגסטין תייג עצמו מרגע שלמד לפרוט על גיטרה כזמר רוק, ושכזה דרך כוכבו. האם הראפרים האמריקנים השחורים שהגיעו מכל מיני משכנות עוני, אשר סבתם גידלה אותם מאחר שהאב ישב בכלא והאם רחמנא ליצלן קוששה כמה מעות מזנות, יעזו לכנות עצמם כזמרים "אמריקנים"? תיוג כזה לדידם, כצלם בהיכל. גדולתם על ראפריותם ולא על אמריקיותם. בחנו את הלימוזינות והבחורות הלבנות הכרוכות סביב צוארם, כדי להיווכח בהצלחתם.
אבל כל זה למדינה לא מספיק, הוא עדיין שבוי בכתונת הקיפוח, בלעדיה אין. הוא יסלסל ב "ח" ו - "ע" יסגור קופות בנוקיה ומאידך יתור אחרי איזה רסקין אשכנזי כדי להשתלח בו. צריך לשמור על תדמית, הלא כן!
נדרש לומר לאביהו מדינה, אתה אכן ישראלי, אף אחד עדיין לא שלל את אזרחותך, אתה שר כאן בארץ הקודש ומתעשר מזמרתך, אבל אתה לנצח תהיה מתויג כמוסיקאי מזרחי, זהו הז'אנר עליו שקדת כל ימיך. אל תשתכנז לנו פתאום ותהפוך עורך לזמר ישראלי. לא כל אביהו, הוא בן נון יש גם אביהו מדינה. להתכחש לגוון המזרחי של המוזיקה שיוצר אביהו מדינה ושכמותו, יהפוך ברבות הימים את הז'אנר לפסבדו מזרחי.
