על-רקע מותו של הסופר יורם קניוק הרי שכל הסערה שפרצה בין ח"כ אייכלר לסובביו - ובמיוחד לאיש שלזוהמת פיו אין גבול,
נתן זהבי, הייתה יותר ממיותרת, ולצערי הרב לח"כ אייכלר יש את עיקר המניות על החילול ה' שנגרם ממנה ועל הפה הזב של זהבי שנפער כתוצאה מכך.
פרובקוציה מכוערת
כנראה שהשעמום באופוזיציה וחוסר הכישרון בפעילות מעשית הם שהביאו את אייכלר לערוך פרובוקציה מכוערת כזו סביב מותו של הסופר יורם קניוק. ישנם מספר משפטי יסוד שיהודי שומר תורה ומצוות צריך לשנן אותם לפני שהוא מדבר, פועל ובמיוחד מתקיף. אחד מהדברים הללו הוא לשקול מה עיקר ומה טפל. דבר שני הוא לברור היטב מה נשמע ומה לא ישמע - במיוחד כשהצד השני עלול להיתפס בשעת כאבו, שהרי לא פעם עדיף "שב ואל תעשה". ובעיקר יש לומר ולפעול על-פי "דברי חכמים בנחת נשמעים". אבל אייכלר התנהג בביזויו של קניוק כפיל בחנות חרסינה. אם היה מדובר ברב עמרם בלויא זצ"ל, במישהו מחסידות סאטמר או אפילו מישהו ממחנה ה"ליטאים" , הרי שלפחות לא הייתי חושד כי במעשה ישנה צביעות ודרך פעולה שכל כולה פרסום ורווח פוליטי ותו' לא.
אבל כשאייכלר משתייך להנהגת חסידות שחסידיה הם כיום חלק מהמשטרה ואילו הוא עצמו לא מחה מעולם בפני חבריו להנהגה על כך שאנשים פוקרים וכופרים בעליל כיוסי מלמן מ
הארץ הובאו ל"הרצות" על שטויות והבלים לפני בחורי חסידותו מבלזא, הרי שמותר לי להטיל ספק בכאב הגדול של האיש נגד מר קניוק, ועוד כשהאחרון כבר מונח בקברו. סדר העדיפות ביהדות הוא "סור מרע" לפני "ועשה טוב" ואם אייכלר הוא קנאי כל כך גדול ל-ה' הרי שהיה צריך להסיר את הרע של מלמן ושל ההטמעות ה"חסידית" של בלזא בין השורות החילוניות לפני שהוא צווח כנגד אדם מת. אם לאייכלר כל כך כואב שקניוק היה מתבולל , אזי, כיצד שיתף פעולה בקדנציה הקודמת - כיו"ר סיעת "יהדות התורה", עם השרה
אורית נוקד שנשואה לגרמני נוכרי?! "הכסף מטהר ממזרים" כבר אמרתי?
בושה לכל הסברה חרדית
הצגה דומה כבר סיפק לנו אייכלר לפני שנים כאשר כיבד במועל יד נאצי את טומי לפיד המנוח ולא התבייש אח"כ שוב לחזור לחברות הגדולה ביניהם ואף להמליץ ל"יהדות התורה" לשבת עימו באותה ממשלה. כנראה שה"כסף יענה את הכל" ו/או את ה"קול". אייכלר הוא רפורמיסט שהוא וחבריו מבלזא דורכים שוב ושוב על השקפת היהדות הנאמנה ומפעם לפעם - כמו משת"ף מיומן, הוא זקוק לאיזו הצגה "קיצונית", וולגרית פרובוקטיבית כדי שלא ייחשד בשיתוף פעולה, וכדי שיטוהר מכל הרפורמיזם שלו ושל חבריו, משרתי השלטון שכאשר השמאל שלט הם קראו "לדבר עם החמאס" ולפנות את המתנחלים" אך כאשר הימין שולט הם עוקפים את "נוער הגבעות" ואת "עוצמה לישראל" מימין.
האיש הזה הוא בושה לכל הסברה חרדית וליהדות הצרופה בפרט. בטוחני שיהודים קנאים באמת כהאדמו"ר מסאטמר או הרב עמרם בלויא לא היו מתנהגים כך כלפי אדם שנפטר ולא היו דורשים "קנאות" מגב' לבנת לימור, שאינני בטוח במה היא "יהודית" יותר מיורם קניוק. אבל אותם קנאים גם לא היו עומדים כעניים בפתח לפני הכספים הציוניים או מגדפים את החרדים בפני ה"פריצים" שלהם, ומשום כך אייכלר וכמותו זקוקים מפעם לפעם לפרובוקציה כזו.
אבל גם התגובה של אותו פרחח ערבות בשם נתן זהבי עברה את ממדי ה"טעם הטוב" אולי בפעם המיליון. זו בושה לתקשורת הישראלית שאדם כזה - שפיו נע בין זיבה לצרעת, עובד בתקשורת הישראלית וזוכה ממנה לבמה מרכזית. גועל נפש כזה היה מוצא את עצמו - בכל מדינה בעולם, מחוץ לתחום שבו מוצב מיקרופון אבל רק בישראל זוכה אדם כזה למיקרופון ופתחון פה כנגד כל אחד ועם סגנון של בהמת רחוב.
יתפלא מר זהבי אבל על חלק מביקורתו נגד אייכלר אני לא חולק וכמי שכבד עם אייכלר אני יכול אומנם להעיד כי האיש הזה איננו עיתונאי אמיתי ולמעמדו ולכינויו כ"עיתונאי" הגיע כמו שהגיעו פוליטרוקים לא מוכשרים לתפקידי ניהול בסביבתו הקרובה של סטאלין, וזו בעצם הבעיה עם רוב העיתונאים והעורכים החרדים שהמינויים שלהם הם פוליטיים ולא מקצועיים. אייכלר באמת לא ערך מעולם תחקיר או כתב כתבה רצינית ואפילו מאמריו הם דוגמתיים ורדודים ומעל לכל - את העיתון "המחנה החרדי" ערכו ועורכים אחרים למרות ששמו חתום שם. אבל בסגנון הבהמי של זהבי הרי שגם מעט האמת שלו קולעת היישר לאשפה בגלל סגנונו הבוטה והמילים המזוהמות שיוצאות מפיו ומסגירות את מה שהוא מכניס לפיו.
אייכלר צריך ללמוד שאומנם קניוק לא היה באמת אותו "אליל" שמנסים לקשור לו כתרים אבל הדרך שבה אייכלר הביע את דעתו בנושא רק הביאה לקניוק עוד אלפי ועשרות אלפי מעריצים שנגעלו מסגנונו של אייכלר וקניוק - ועוד אחרי מותו, הפך בעיניהם "גיבור תרבותי" מהפרובוקציה של אייכלר. אייכלר לא למד דבר בשלושים שנה האחרונות לגבי הורדת פרופיל בסגנון בוטא שרק משמש כבומרנג , ועוד לאחר שבשנות ה-80 שילמה חסידותו פיצויים כספיים בגללה התלהמותו במאמר מערכת נגד יו"ר מר"צ דאז, גב'
שולמית אלוני.
