מרכז למחקר גרעיני לחקלאות ורפואה הממוקם כ-160 ק"מ צפונית-מערבית לטהרן. מכיל מעבדות הבודקות את מינון הקרינה בחומר ורקמות כתוצאה מחשיפה לקרינה מייננת (קרינת חלקיקים או גלים אלקטרומגנטיים בעלי אנרגיה גבוה), עקיפה וישירה.
מספר בניינים במתקן תוכננו בשנות ה-90, כולל מבנה לספקטרומטר מסה (מתקן המודד את היחס בין המטען למסה של חלקיקים טעונים. באמצעות מדידה זו ניתן לנתח דגימה, ולקבוע מה החומרים בה) שהגיע מסין, שנועד להפריד בין איזוטופים של אורניום. מתקנים אלו לא זוהו בקלות, כי באותן שנים לא היו סימנים למתקנים אחרים באתר המותאמים לעבודה עם חומר רדיואקטיבי.
על-פי דוחות שפורסמו ברוסיה, המתקן גם שימש למחקר, פיתוח וייצור של טילים בלתי מונחים. בשנת 2003 מסרה המועצה הלאומית של ההתנגדות באירן (NRC), כי המתקנים בכאראג' הם למעשה מפעלי לוויין וגיבוי של נתנז. תוקף האשמות אלו היה נתון במחלוקת, משום שהמועצה סווגה בארגון טרור ע"י ארה"ב.
חלקים מהצנטריפוגות להעשרת אורניום יובאו וחלקים אחרים יוצרו באיספהאן. בשני כפרים סמוך לכאראג' ישנם מפעלים מוחבאים להעשרת אורניום. מפעלים אלו משמשים כ"גלגל הצלה" אם האתר בנתנז יופצץ. בשנת 2003 ערכו פקחי סבא"א ביקור באחד מאותם מתקנים והגיעו למסקנה, כי מטרתו מתקן הוא חקר לייזר. בדיקה של סבא"א בשנת 2005 מצאה חלקיקי אורניום מעושרים בדרגה גבוהה במתקן לאחסון פסולת בכאראג', וכמו-כן נמצאו ראיות לייצור פלוטוניום. אירן טענה, כי זוהי תוצאה של זיהום חומר שהגיע מכור המחקר בטהרן. סבא"א ביקשה מסמכים נוספים כדי לאשר טענות אלו.
