הצעת חוק למניעת פגיעה בטרנס-סקסואלים (אנשים ששינו את מינם בניתוח) בקבלה לעבודה עלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה לפני קצת יותר משבועיים. להפתעת חלק ניכר מהשרים, שר השיכון
אורי אריאל הצביע בעד החוק. והוא הרי לא נמנה עם חסידיה של
דנה אינטרנשיונל.
והיה שר (מהליכוד) שלא הופתע. "מה הפלא", אמר לי לאחר מכן. "ככה זה בבית היהודי. אורבך התנגד להצעה, אז היה ברור שאריאל יימנע או יתמוך. הם הרי לא מצביעים יחד".
ביום שני בילו הח"כים מסיעת הבית היהודי – ככל עמיתיהם מהקואליציה – שעות רבות במליאה לקראת העברת התקציב. כשהם במליאה, שר השיכון אורי אריאל, חברם לסיעה, עבר בין חברי הסיעה אחד אחד וביקש להתנצל. הוא חזר על ההתנצלות בישיבת הסיעה ביום רביעי אחר-הצהריים. אריאל ביקש סליחה מחבריו לסיעה לאחר שפעל לבחירתו של הרב יעקב שפירא בניגוד להחלטת סיעת הבית היהודי שהתקבלה כחודש קודם לכן.
חברי הסיעה זעמו על התנהלותו, כל אחד מסיבותיו. חלקם, דוגמת
אורי אורבך, משום שתמכו ברב סתיו. אחרים, דוגמת
זבולון כלפה שאמר לאריאל כי התנהלות זו אינה הולמת, כעסו משום שהם עצמם, שלא תמכו ברב סתיו, דווקא כן מצאו לנכון להתיישר על-פי הקו שמובילה הסיעה. נציגה של הסיעה בגוף הבוחר, יוני שטבון, אף ביקש להבהיר במיוחד באוזניי שהצביע בקלפי בעד הרב סתיו – זאת לאחר שבסביבתו של הרב שפירא פיתחו ציפיות לגבי הצבעתו.
ניסיתי לדמיין לעצמי את השיחה בין אורי אריאל לאורי אורבך, וביקשתי לבדוק מה הייתה תגובתו של אורבך להתנצלות. התברר שהשיחה לא התנהלה כלל וכלל. אריאל פסח על אורבך.
בהנהלת הקואליציה עוקבים בסקרנות ולעתים בשמחה לאיד (בליכוד לא שכחו את המנדטים שברחו לבנט) אחרי העימות, שלמעשה אינו עימות אורי א'-1 מול אורי א'-2. זהו עימות בין מספר 1 ומספר 2 ברשימת הבית היהודי לכנסת. "אריאל עושה לבנט בית ספר", אמר עוד לפני שבועות מספר בכיר בליכוד. "בנט אולי ידע להביא מנדטים, אבל הוא טירון פוליטי ואריאל מסובב אותו על האצבע הקטנה".
נכון, לליכוד אינטרס משלו. אבל להלן רשימה חלקית ביותר המאמתת את דבריו של הבכיר במפלגת השלטון. ביום ראשון הצביעה הממשלה על גרסה מעודכנת של החוק לשוויון בנטל (חוק פרי). הסיעה לא זו בלבד שתומכת בהצעת החוק אלא שאריאל שימש חבר בוועדת פרי. אולם בהצבעה עקרונית על ההצעה בממשלה נמנע, ובהצבעה התנגד.
כשעלה להצבעה חוק רישום אזורי נישואין, חוק צהר, בוועדת שרים לחקיקה, שרי המפלגה התחלקו כרגיל. אורבך תמך, אריאל התנגד. לא זו בלבד שהסיעה תומכת בחוק, פתיחת אזורי נישואים היא חלק מהרפורמה שמובילים
נפתלי בנט כשר הדתות והרב אלי בן-דהן, סגן שר הדתות שנכנס לכנסת במסגרת רשימת תקומה שהנהיג אריאל.
במהלך הסאגה המתמשכת סביב חוק שטרן להגדלת הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים הצביע אורי אריאל בוועדת השרים לחקיקה בניגוד לעמדת הסיעה. כמו-כן, הגיש ערר על הצעת החוק באישורו של יו"ר הסיעה, אך כשבנט שהגיע לסיכומים עם שטרן ועם
שי פירון ביקש להסיר את הערר, במשך שלוש שעות לא הצליח לאתר את חברו לסיעה ולממשלה. עד שנגמרו שעות ההצבעה בכנסת באותו יום אריאל פשוט נעלם ולא ענה לטלפונים. במערכת הפוליטית התפוצצו מצחוק. וכפי שנחשף ב'
מקור ראשון', ביום הבחירות לרבנות הראשית פעל אריאל בגלוי לבחירתו של הרב יעקב שפירא בניגוד לעמדת הסיעה.
"הוא לא סופר אותנו", התלוננו בסיעה. "הוא מתנהג בהתנשאות ומשדר כאילו לא אכפת לו מהחלטות הסיעה ומעמדת הציונות הדתית". חבר סיעה אחר אמר כי אריאל "פעל בעד הרב שפירא כשהוא יודע בוודאות שאין לו סיכוי להיבחר, וזאת רק כדי לפגוע בסיכויו של הרב סתיו. מה שהיה הוא שיהיה: בנט ושאר חברי הסיעה לא יכולים לסמוך עליו". כוונתו גם לחברי הסיעה מטעם תקומה, הרב אלי בן-דהן וזבולון כלפה, שלא היו שבעי רצון ממעשהו של אריאל.
לעומת זאת, גורם בכיר בתקומה אמר לנו שאורי אריאל מפגין איפוק יוצא מן הכלל. "לו רק רצה, יכול היה להנהיג קבוצה שהייתה מתייצבת מול בנט ולערער את מנהיגותו. הרי ציפינו למציאות שבה למפלגה המאוחדת יש שני ראשים. לפני הבחירות אורי כל הזמן הופיע לצדו של נפתלי, וזו הייתה הנהגה דו-ראשית. אחרי הבחירות הוא זז הצידה. הדבר דומה לתלמיד בכיתה שמנהיג חבורה גדולה ויכול להתפרע ולפוצץ למורה את כל השיעורים, אבל הוא מתאפק ורק מכניס למורה מפעם לפעם". אריאל, הוסיף אותו גורם, יכול היה להנהיג את החבורה "האידיאולוגית יותר שבסיעה".
הגדרה מסקרנת ביותר. בתקומה מעירים כי לא היה מיזוג מפלגות. הצדק איתם. בנט, שלא קבע את כללי המשחק במפלגה המאוחדת והשאיר שאלה פתוחה לגבי צורת השתלבותם העתידית של אנשי תקומה בבית היהודי, פתח במו ידיו את הפתח לפורענות הפרלמנטרית בסיעתו. בדף הפייסבוק שלו מציג אורי אריאל את עצמו כ"יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי". תשאלו את
אריה אלדד ואת מיכאל בן-ארי אם המפלגה קיימת. אפשר לשאול גם את כצל'ה, שלפני הבחירות הבהיר כי הוא זה שעומד בראשה. תקומה לא מתנהלת היום כסיעה בתוך סיעה.
אורי אריאל נתפש כח"כ בולט וחזק בכנסת הקודמת, והיה יכול אולי להנהיג קבוצה ימנית יותר בסיעה – אלמלא ויתר על הבכורה המדינית תמורת נזיד העדשים של ענייני הרבנות וגיוס החרדים. החלטתו ללכת עם ראש הקיר בהתנגדותו לרב סתיו ולחוק פרי ממצבת אותו במיעוט בקרב מצביעי הבית היהודי. שכן מרבית מצביעי המפלגה בהחלט נוטים ימינה אבל אינם מזוהים עם הפלג החרד"לי. תקומה לא הוכיחה את עצמה בבחירות מאז היווסדה ב-1999. ללא הבית היהודי או החיבור לבן-ארי ולאלדד לא הייתה עוברת את אחוז החסימה.
בנט התעקש והכחיש במשך חודשיים שקיים קרע בין מספר 1 למספר 2 בסיעה. בהנהלת הקואליציה העירו בלעג כבר לפני חודשיים כי "יש שני בתים יהודיים – הבית יהודי א' והבית היהודי ב'". עכשיו יצא המרצע מן השק.
יושב-ראש הסיעה,
איילת שקד, מסרה בתגובה לדברים כי "הסיעה מגובשת ומתפקדת היטב ביחד. יש תיאום מלא ביני כיו"ר הסיעה לבין אורי אריאל ונפתלי בנט. לא תמיד כולנו חושבים אותו דבר, אך אני מכבדים זה את זה ופועלים בשיתוף גם כשהדעות חלוקות.
מלשכת השר אורי אריאל נמסר בתגובה כי עמדתו בעניין הרב יעקב שפירא הייתה עמדה אידיאולוגית מהותית, אך הוא כאמור התנצל בפני חברי הסיעה על שפעל כפי שפעל. אשר להצבעות בוועדת השרים ובממשלה, בכל פעם שהצביע בניגוד לעמדת הסיעה הדבר נעשה באישורו של נפתלי בנט שניתן בישיבה השבועית של שרי המפלגה: "כשבנט רואה שמובטח רוב להצעות, מה הבעיה שלו לאפשר לאריאל להתנגד בשאלות מהותיות מבחינתו?"
