|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הספר החדש "אובלומוב", בהוצאת מחברות לספרות, מאת הסופר הרוסי איבן גונצ'רוב, הוא חוויה ייחודית של חזרה אחורה בזמן והצצה לחיים הרוסיים במאה ה-19
|
"אובלומוב" - ספר מהקלאסיקה הרוסית של המאה ה-19 - נכתב על-ידי איבן גונצ'רוב, בן דורם של טולסטוי ודוסטויבסקי, לפני 150 שנה. הסופר הרוסי כותב על גיבור אחד שנוכח בסיפור, עמוד אחרי עמוד, מטריד את הקורא, מפתיע אותו. הקורא לא מצליח להזדהות איתו, ונמשך בכל זאת לקרוא הלאה, עד סופם של 577 העמודים.
איבן גונצ'רוב נולד ב-1812 בעיר סימבירסק ברוסיה. למד באוניברסיטה במוסקבה, שירת כפקיד ממשלתי, כתב שלושה רומנים וסיפורים קצרים. גונצ'רוב הפליג במסע מסביב לעולם, לא נישא מעולם ויחסיו עם נשים הם תעלומה. נפטר בשנת 1891. גיבורו אובלומוב אף הוא מכהן זמן קצר כפקיד ממשלתי ואף הוא, יחסיו עם נשים, למעשה אישה אחת בלבד, לא מגיעים לידי מימוש בנישואין. תיאורי התשוקה וגעגועיו של אובלומוב מוכיחים כי הסופר ידע גם ידע תשוקה מהי.
לקרוא ספר רב-עמודים
לא קל לקרוא ספר בן 577 עמודים לקוראים מן האלף השני, שרגילים לקרוא ספרים לא ארוכים ומאמרים שהולכים ומתקצרים מיום ליום. אבל הקסם הישן, בפרט למי שנולד בדור של קוראי ספרים, כובש את לבו של הקורא לאחר שעבר את המשוכות הראשונות. התיאורים הארוכים והמפורטים, ארכניים ומלאי מילים ומשפטים, הם אלה שמלפני עידן המצלמה, דומים לציורים של המאה ה-18 וה-19. כל תנועה, מבט, מחשבה, מעשה, תיאור בגדים, מאכלים, הכנת המאכלים, הכנת התבלינים, שתיית התה, החדרים והבתים, השדות והבקר הרועה בשדות, השלג, הרגשות, השיחות וכדומה - נפרשים בדייקנות ובהקפדה כדי שנחוש אותם, נראה אותם, נכיר אותם לפני ולפנים, מוקרנים לפנינו על גבי המסך הרחב של שלל העמודים.
|
|
אובלומוב הוא גיבור מוזר במיוחד. פרשני הספר קובעים כי חייו ותכונותיו הם אלגוריה לאופייה וקורותיה של מדינת הענק רוסיה. מדינה בה האזרח אדיש לגורלו והופך לגיבור המוסר את נפשו על מזבח המולדת רק בעת מלחמות. הסופר מדגיש דרך קורותיו של אובלומוב כי ברוסיה אפשר לפתור הכל בעזרת שוחד, לא על-פי חוק. אובלומוב בן למשפחה שירדה מנכסיה אך הייתה בעבר משפחה כבודה ומכובדה ובעלת ממון. הוא דמות גיבור שבספרות העכשווית היו קוראים לו בשמו: עצלן; חסר יוזמה, בטלן ושאר מחמאות. תשוקת חייו וצרכיו הנפשיים גורמים לו להתייחס אל המנוחה האינסופית על הספה, אל הנמנום והשינה, כאל פסגת החיים. משהו שכדאי לחיות למענו.
האהבה של אובלומוב שהיא חלק מהספר הארוך, היא אהבה רומנטית גדושת רגשות, רטטים, געגועים ותשוקות. כמו כל התיאורים של גונצ'רוב, הם מקרבים אותנו לנפשו ולגופו של גיבורנו. חייו שהתרכזו בנמנום נצחי ובסחיבת זמן לקראת מנוחה על הספה ושינה על המיטה - השתנו עם האהבה הזו. החיים כפי שרוב האנשים מכירים, מילאו את נפשו שמחה והתרגשות.
אולגה של אובלומוב
להלן תיאור פניה של אולגה אהובתו של אובלומוב: "כל מי שפגש בה, אפילו אם פזור דעת, היה נעצר ולו לרגע לפני הברייה הזאת מעשה אמן, שנוצרה בקפידה כה רבה ובמחשבה תחילה.
"האף יצר קימור כמעט בלתי מורגש ומעודן, השפתיים היו דקות ומכווצות על-פי רוב. סימן למחשבה ממוקדת בדבר מה תדיר. אותה נוכחות של מחשבה דובבת נצצה במבטן החד, הערני תמיד ואינו פוסח על דבר של העיניים הכהות, האפורות-תכולות. הגבות שיוו יופי מיוחד לעיניים: הן לא היו מקושתות, לא יצרו שני נימים דקים שנמרטו באצבע ועיגלו אותם. לא, אלה היו שתי רצועות חומות בהירות, פלומיות, כמעט ישרות, שרק לעיתים נחו בצורה סימטרית. האחת הייתה גבוהה מרעותה בקו אחד, ומשום כך נחרש מעל לגבה, קמט קטן, שדבר מה דובב בו כביכול, כאילו שכנה בו מחשבה".
כך הולך וסובב לו אובלומוב, הספר והאיש. מי שייכנס להרפתקת הקריאה הזו, יחווה חוויה ייחודית של חזרה אחורה בזמן והצצה לחיים הרוסיים במאה ה-19. המילה אובלומוביות שנכנסה לשפה הרוסית מתארת חוסר מעש, בטלנות וחולמנות.
|
|
| תאריך:
|
13/09/2013
|
|
|
עודכן:
|
13/09/2013
|
|
שולמית קיסרי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
בן דוגית
|
13/09/13 20:14
|
|
|
|
2
|
|
יהודית אשר
|
15/09/13 14:13
|
|
|
|
3
|
|
יהודית אשר
|
15/09/13 14:27
|
|
כתבים לענייני צבא אינם עומדים על דוכן העדים במשפט. אף כי אינם חייבים להגיד את כל האמת, הם חייבים לדווח אמת - גם כדי שאמינותם לא תיפגע.
|
|
|
|
|
בעבור רוב הציבור, יום כיפור הוא יום של צום, אולם בעבור אוכלוסיית הסוכרתיים, הרצון לשמר את המסורת, עלול לעיתים להתנגש עם יכולותיו הפיזיות של החולה הסוכרתי - שהאתגר הגדול ביותר שלו, הוא הניסיון לשמר את איזון רמות הסוכר בדמו חרף הצום הממושך. לצום עלולות להיות השלכות בריאותיות רחבות שיש להביא בחשבון.
|
|
|
|
|
יותר מאי פעם בעבר מצדיקות ההתרחשויות הדרמטיות בסוריה את הצורך בהמשך-ריבונותה של ישראל על רמת הגולן - זוהי מסקנתו הנחרצת של תא"ל (במיל.) אביגדור קהלני, מי שהיה גיבור החזית הצפונית במלחמת יום הכיפורים והאיש שחזה את מה שקרה ארבעה עשורים אחריה.
|
|
|
|
|
כְּשֶבְּאֶצְטָדְיוֹן נָאצְיוֹנָאל בְּסָנְטְיָאגוֹ
|
|
|
|
|
מלחמת יום הכיפורים התקבעה בזיכרון הלוחמים בני דור 1973 כמלחמה מיותרת, שבה נלחמים, מתים והופכים לשורה נוספת ברשימת הקורבנות המיותרים. במקביל, האדירו הלוחמים את מעשי הגבורה שהיו עדים להם בשדה הקרב. טענתם המרכזית הייתה כי מלחמה באשר היא אינה דרך המלך לפתרון סכסוכים בין עמים, וכי מצב המלחמה המתמדת בישראל הפך אותה לארץ של "עקודים בעל כורחם" ושל "עקדה נצחית". את הטראומה שחוו במלחמת יום הכיפורים הם תלו ברשלנותה של מנהיגות זחוחה שלא השכילה למנוע את המלחמה. היו ביניהם שדימו את המלחמה בכלל ואת מלחמת יום הכיפורים בפרט לשדה קטל חסר תוחלת. הם, שנולדו במדינה הנתונה בסכסוך ממושך עם המדינות השכנות, הצביעו על מלחמת יום הכיפורים כסמל לאיוולת שבכל המלחמות. בצל המלחמה התעוררה בהם גם נחישות לשכנע את קברניטי המדינה להפנות משאבים לדיפלומטיה ולפתור בדרך זו את הסכסוך הישראלי-ערבי.
|
|
|
|
|
