1. חכמים קדמונים אמרו: יום כיפורים - כְּפוּרִים. התחלתי לחשוב שזה בדיוק מה שקרה: שיום הכיפורים הפך ליום הפורים. שהרי איך אפשר להבין את ההסכמה האמריקנית-רוסית על הנשק הכימי הסורי, אם לא כבדיחה וכנשף מסכות? ואז התברר לי שזה דווקא מאוד ברצינות, מה שמלמד שהימים הנוראים בהחלט עדיין כאן.
2. לצפות מרוסיה שתפרק את
בשאר אסד מנשקו, זה בערך כמו לצפות מבשאר אסד שיצטרף להסתדרות הציונית. מי שנתן, נותן ויתן לרוצח מדמשק את האמצעים ואת הגיבוי לטבוח באזרחיו - הוא זה שיחליש אותו? הוא זה שיקח ממנו את הנשק האיום ביותר שברשותו? אלא אם כן הרוסים למדו שיעור בציניות קפיטליסטית, ובעצם הם מתכוונים לדאוג למלא במהירות ובכסף מלא את המצבורים שיתרוקנו.
3. יש לאסד שבוע למסור רשימה מלאה של הנשק שברשותו. אחר כך מן הסתם יתחילו ויכוחים אין-סופיים על מידת הדיוק של הרשימה, כאשר ארה"ב תצטרך להחליט האם לחשוף מידע מודיעיני כדי להתמודד עם השקרים הצפויים של סוריה. ולנוכח שעובדה שארה"ב ורוסיה אפילו לא מסכימות על המידע הבסיסי שלאורו יבדקו את הרשימה הזאת, מי וכיצד יחליט בסופו של יום האם הרשימה מלאה? שהרי בלי הסכמה על נקודת ההתחלה, כל מהלך פירוק הנשק הוא חסר משמעות.
4. אחר כך יש לאסד כמה חודשים טובים כדי לפרק את הנשק. מובן שבזמן הזה הוא בכלל לא יעלה על דעתו להעביר חלק מהנשק הכימי לאירן, לחיזבאללה או לעירק, או פשוט לקבור אותו באיזשהו חור במדבר. ומצד שני, הוא כמובן יחסל את הידע ואת המקורות ששימשו ליצירת הנשק הזה מלכתחילה.
5. אם אסד לא יעשה את הנדרש ממנו, ארה"ב ורוסיה ייזמו החלטה של מועצת הביטחון שתטיל על סוריה עיצומים. וזה בהנחה שהן יוכלו להגיע להסכמה על טיב העיצומים ושסין לא תטיל וטו. ואחרי זה אנחנו צריכים להניח, שהעיצומים הללו ישפיעו קצת יותר מאלו שהוטלו על צפון קוריאה ועל אירן, ואשר נכשלו לחלוטין בהפסקת המירוץ הגרעיני של שתי המדינות. דבר אחד כבר ברור: העיצומים הללו לא יכללו צעדים צבאיים. כלומר: אסד כבר יודע איזה מחיר הוא לא ישלם. ממש מפחיד.
6. ההסכמה האמריקנית-רוסית מותירה את הרוצח חופשי לנפשי מבלי שיידרש לתת את הדין על מעשיו. היא לא אומרת דבר על המשך רצח האזרחים הסוריים באמצעים קונבנציונליים. להפך: היא מעניקה לאסד לגיטימציה להישאר בשלטון, שהרי הוא זה שאיתו יש להגיע כעת להסכמות על צעדים לטווח של כמה וכמה חודשים טובים.
7. נשארה עוד בעיה אחת קטנה: ארה"ב ורוסיה עושים שידוך בלי החתן. אסד עוד לא הסכים, יש לו דרישות משלו, והוא בוודאי יידע כיצד למרוח את הזמן ואת המו"מ, ולנצל את העובדה שמולו ניצבת מדינה אחת שלא רוצה לעשות לו דבר ואחרת שלא מסוגלת לעשות לו דבר. על כזו מתנת יום הולדת הוא לבטח לא העז לחלום.
