פרטים אישיים
אב לשניים מנישואיו הראשונים לאילנה רונת (הנישואים הסתיימו בגירושים). נישא בשנית לדוגמנית שרונה מארש, גם נישואים אלו הסתיימו בפרידה. אחיו הצעיר מיכאל רקנאטי, נפטר ממחלת הסרטן ב-2015.
מידע אישי כללי
נולד בארה"ב. הבכור מבין שני בניהם של דינה (ילידת מצרים) ורפאל רקנאטי (יליד יוון). נצר למשפחת רקנאטי (שמוצאה מהעיר סלוניקי ביוון) המשתייכת כבר עשרות שנים לאצולת ההון במדינת ישראל. אימו של רקנאטי עסקה באמנות ואילו אביו עסק בניהול עסקי המשפחה, בעיקר באמצעות חברת האחזקות אי.די.בי.
את שנות ילדותו ונערותו עשה רקנאטי בעיר ניו יורק. בגיל 16 שב עם משפחתו לישראל. את לימודי התיכון השלים בגימנסיה הרצליה בתל אביב. את שירותו הצבאי עשה בחיל התותחנים.
פרטי השכלה
בעל תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.
ניסיון בעבודה
ב-1973, לאחר שהשלים לימודי תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, הצטרף רקנאטי לבנק דיסקונט (אשר נשלט באותה עת על ידי משפחת רקנאטי) והחל למלא בו תפקידי ניהול שונים. ב-1979 מונה לסמנכ"ל בבנק. ב-1981 מונה לתפקיד המשנה למנכ"ל וצורף כחבר ההנהלה המצומצמת בבנק. במסגרת תפקידו שימש כאחראי על הפעילות הבינלאומית של בנק דיסקונט בארץ ובחו"ל, על אגף ניירות הערך ועל קרנות הנאמנות שנוהלו על-ידי בנק דיסקונט באמצעות חברת אילנות דיסקונט.
ב-1983 פרץ משבר ויסות מניות הבנקים, בשיאו התגלה לציבור כי הבנקים הגדולים בישראל, בהם דיסקונט, עסקו בהחבא בויסות מחיר מניותיהם. בעקבות המשבר, אשר איים על יציבות המערכת הבנקאית והמשק בישראל, נאלצה המדינה להתערב ולמעשה הלאימה את הבנקים, בהם בנק דיסקונט.
ב-1986 פורסמו מסקנות ועדת החקירה הממלכתית (ועדת בייסקי) שהוקמה לחקור את משבר מניות הבנקים. במסגרת דו"ח הוועדה נקבע כי הנהלות הבנקים אשר עסקו בויסות מחירי המניות, אחראיות למשבר וכמה מחבריהן ביצעו לכאורה מספר עבירות פליליות.
בעקבות פרסום הדו"ח נאלצו רקנאטי ואביו לפרוש מכל תפקידיהם בבנק דיסקונט. לאחר פרישתו/הדחתו מהבנק מונה רקנאטי למנכ"ל משותף בחברת אי.די.בי, דרכה נוהלו מרבית עסקי משפחת רקנאטי. כמו כן, מונה לתפקיד דירקטור במועצות המנהלים של חברת כלל ושל חברת השקעות דיסקונט (אשר נשלטו שתיהן על-ידי אי.די.בי).
ב-1990 פרש מכל תפקידיו בחברת אי.די.בי והחל בפעילות עסקית עצמאית במסגרת חברת השקעות שהקים בשם- י.ל.ר.
בפברואר 1994 הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בביצוע עבירות בפרשת ויסות מניות הבנקים (יחד עם בנקאים נוספים). בית המשפט העליון קיבל את הערעור בסעיף העיקרי של כתב האישום.
ב-1995 שב לעסקי המשפחה ובמסגרת המהלך נרכשה חברת י.ל.ר על ידי חברת אי.די.בי. ב-1996 עקב הרעה במצבו הבריאותי העביר אביו רפאל רקנאטי לידיו את ניהול עסקי המשפחה, זאת בשיתוף עם בן דודו, ליאון רקנאטי. בסוף 1996 מונה למנכ"ל משותף של אי.די.בי. ב-1997 מונה גם לתפקיד יושב-ראש חברת השקעות דיסקונט. כמו כן הופקד על ניהול חברת הספנות המשפחתית ועל ניהול השקעות הנדל"ן של המשפחה בארה"ב ובמדינות דרום אמריקה. ב-1998, בעקבות פטירתו של אביו מונה בנוסף לתפקיד יושב-ראש אי.די.בי חברה לאחזקות בע"מ ואי.די.בי חברה לפיתוח בע"מ.
ב-2001 הודיע על פרישתו מתפקידיו בקבוצת אי.די.בי ובמקביל עזב את ישראל והשתקע בשווייץ, שם ניהל את עסקיו וגם כמה מעסקיו שנותרו בישראל. ב-2002 מכרה משפחת רקנאטי את אחזקותיה בבנק הפרטי DBTC (אשר אוחד עם הבנק השוויצרי (UBP. ב- 2003 מכר, יחד עם בני משפחתו, את חלקו בחברת אי.די.בי.
ב-2003 הקים רקנאטי חברת השקעות פרטית בשם "נפתלי השקעות". בשנים לאחר מכן ביצע רקנאטי, באמצעות החברה, מספר השקעות בחברות ישראליות, בהן: מבטח שמיר, תה ערבה, זכיינית הטלוויזיה רשת, קבוצת RGE, חברת המטענים ממן, מפעילת בנק הדם הטבורי מדיפריז ועוד.
ב-2004 הצטרף רקנאטי לקבוצת הבעלים במועדון הכדורסל מכבי תל אביב.
בשנת 2017 העריך מגזין "פורבס ישראל" את הונם המשותף של רקנאטי ובת דודתו יהודית יובל רנקאטי בכ-1.7 מיליארד ש"ח.
