שוקן מתגייס לסייע לעבריינים

לכבוד

מר עמוס שוקן, יו"ר הוצאת עיתון הארץ בע"מ
מר אלוף בן, העורך, הארץ
מר סמי פרץ, עורך דה-מרקר

עו"ד מיבי מוזר, יועץ משפטי


א.נ.,


הנדון: פניית מר נתי טוקר מיום 14.10.13 לקבלת תגובה לטענות

1) במענה לפנייה שבנדון מיום 14.10.13 בשעה 20:58, שנשלחה ונכתבה על-ידי מר נתי טוקר, אני מתכבד להעביר אליכם את תגובתי שלהלן.

2) למעלה מן הצורך יודגש: תגובתי זו אינה באה במקום חובתכם להיצמד לעובדות ולאמור במסמכי בי-דין, לרבות כתבי הגנה, תשובות ובקשות מטעם הח"מ שהוגשו לבית המשפט במסגרת התיקים: קובלנה פלילית פרטית שהגיש יוסי כהן; שתי תביעות אזרחיות שהגיש יגאל זילכה; בקשות שהוגשו מטעם יוסי כהן ו/או יגאל זילכה לבית משפט השלום בפתח תקוה וכן לבית המשפט המחוזי מרכז לקבלת צווי מניעה ו/או צווי הסרת פרסומים (כל בקשותיהם נדחו).

3) בפתח תגובתי אעיר: כבר בפנייתו הראשונית אלי הודיע טוקר כי בכוונתכם לפרסם כתבה בגיליון יום שישי - 18.10.13. משמע: במקום לברר את העובדות ולהבין היטב האם יש מקום לפרסום ונגד מי, קיבלתם החלטה לפרסם כתבה חד-צדדית נגד הח"מ ונגד מר משה בובליל. הפנייה אלי לקבלת תגובה נעשתה רק למראית עין. לא קשה להבחין כי השאלות שהציג טוקר נכתבו וגובשו תוך שיתוף פעולה חריג ופסול עם עו"ד כהן ועם זילכה. נראה כי גמרתם אומר להימנע ממתן ביטוי לפשעים של זילכה וכהן, וזאת בניגוד גמור לחובתכם ולתפקידכם. במקביל החלטתם לנסות ולהטיל דופי דווקא בגורם היחיד שנאבק לבדו להוצאת האמת לאור.

4) מוזר בעיני כי מר נתי טוקר עדיין מועסק בקבוצת הארץ, למרות שפעל, וביודעין, לשיבוש מהלכי חקירה ומשפט. כפי שמסרתי במכתבי אליכם ביום 02.10.13, בעקבות תלונה שהגשתי נחקר טוקר והוזהר על-ידי המשטרה בחשד למעורבות בשימוש בתוצרי האזנות סתר, יחד עם עו"ד יוסי כהן, יגאל זילכה ושירלי זילכה. תוצרי האזנות סתר הושגו באמצעות משרדי חקירות שהופעלו ונשכרו על-ידי האישים הנ"ל. מימון המשרדים נעשה אף הוא במזומנים ובכספים שחורים.

5) כפי שמסרתי לכם, בסיום חקירתו במשטרה – בעקבות תלונה שהגשתי בגין האזנות סתר שבוצעו נגדי - הוזהר טוקר שלא למסור דבר על עצם קיום החקירה ותוכנה. למרות זאת, זמן קצר לאחר החקירה מיהר טוקר למסור לעו"ד כהן פרטים על דבר החקירה ותוכנה. בכך פגע קשות באפשרות להפתיע את החשודים האחרים ולמצות עימם את הדין. מעשיו עולים כדי שיבוש הליכי חקירה ומשפט עם כל המשתמע מכך. בזאת אטפל בנפרד.

6) צר לי על-כך שמר עמוס שוקן נמנע מלהתייחס לעניין זה. מכך רשאי אדם סביר להסיק כי מר שוקן אדיש לביצוע עבירות פליליות מצד עובדיו, בתנאי שאלה משרתות את קבוצת הארץ-דה-מרקר לפרסום דברי כזב ופגיעה בכלי-תקשורת מתחרה בכלל ובח"מ וב-News1 בפרט.

7) על "הגינותו" של מר שוקן ועל המוסר הכפול המדריך את פעולותיו, למדנו היטב בשנים האחרונות. במיוחד למדנו על הערכים הנאורים שהשתכחו תמורת בצע-כסף: עשרות מיליוני דולרים שחלקם התקבלו כהשקעה בעיתון מצד משפחה גרמנית שמפעליה נטלו חלק בלתי מבוטל בהכחדת יהודים במהלך השואה; וחלקם התקבלו מאיש ציוני ונלהב שהורשע ברוסיה במעורבות "רק" בכמה תיקי רצח.

8) מוזר למדי שעיתון הארץ-דה-מרקר, הממומן מכספים שהתקבלו ממקורות מזוהמים, כופר במודל העסקי המקובל והנוהג, ומנסה לתת ידו לשני פושעים בניסיון נואל ונפשע להטיל דופי בח"מ ובדרכי המימון של אתר News1. מוזר עוד יותר שעיתון הארץ, שעצם קיומו – כמו כל כלי-תקשורת – תלוי במידה רבה בתקציבי פרסום המתקבלים ממפרסמים, גדולים וקטנים, מנסה להטיל דופי ב-News1 רק בשל זאת שאתרנו קיבל גם הוא תקציבי פרסום מחברת קלאב הוטל שבבעלות מר משה בובליל.

9) בכל הכבוד, עיתון המתיימר להגן על שלטון החוק, אמור לגרש מחצריו "שכיר-עט" שכזה: שגם נתן ידו לביצוע עבירה פלילית בהשתתפותו; גם שיבש לאחר מכן הליכי חקירה ומשפט; גם חשף – בטיפשותו, את קבוצת הארץ-דה-מרקר לסיבוכים אפשריים; גם מנסה עתה, בשירותם הישיר של זילכה-כהן, להוביל את דה-מרקר לפרסום כתבה המהווה לשון הרע, המתבססת על שני פושעים (זילכה וכהן), גנב שנתפס ונאלץ להודות (אלכס בלום), שקרן ועבריין מועד (ניסים יניב), ועל הולכי רכיל ו/או גורמים בעלי אינטרסים זרים, שסיפרו ו/או בדו חצאי אמיתות.

10) בטרם אשיב לשאלותיכם - במידת האפשר באופן פרטני - אטען כי מוזר בעיני שעורכים בכירים בקבוצת הארץ-דה-מרקר מצאו לנכון להתגייס דווקא להגנת שני הפושעים האמורים - יגאל זילכה ויוסי כהן. מיותר כמעט לציין: שני אלה פועלים כמו חברים בארגון פשיעה ממוסד. באותן שיטות, למעט הטמנת לבנות חבלה וירי... לרשותם עומדים אמצעים כספיים בלתי נדלים ו"חיילים" לא מעטים, שיעשו בעבורם את המלאכה השחורה והבזויה.

11) נפלא בעיני: אם מצאו עורכי הארץ-דה-מרקר צורך "להתכבד" בהגנת הפושעים הנ"ל, כפי שצברו ניסיון בהגנה על עוכרי ישראל, אגב שימוש בעיתון הארץ, מן הראוי אולי שתבחנו היטב - שמא גם פושעים אחרים הכלואים בבתי הסוהר זקוקים לסיוע דחוף, ובהם: סרסורים, פדופילים, רוצחי ילדים ושודדים זקנים. סביר להניח שגם הם זקוקים לבמה היוקרתית של עיתון העסקים דה-מרקר, שכך אולי ייקל להם להשיג תרומות מאנשי עסקים למימון הגנתם כדי שייצאו לחופשי להמשיך ב"מלאכתם" הברוכה...

12) עמוס, ידידי לשעבר. בימיו הטובים פעל הארץ להגנה על שלטון החוק. נגד פושעים וגנבים. אישים כדוגמת זילכה-כהן היו מטופלים בעיתון הארץ כדבר שבשיגרה, ונשלחים בלי כבוד לבית האסורים. עמוס, אתה מכיר אותי היטב. יותר מרבים אחרים. שוחחנו לא אחת בעבר הרחוק על אפשרות שתחקירים שלי יפורסמו בעיתון הארץ. תנוח דעתך: חשיפותיי בעניין זילכה-כהן מסתמכות על ראיות מוצקות. כדאי שתפנים זאת ותסיק את המסקנות המתבקשות.

13) למרבה הצער, נראה לי, עמוס, שהפעם מטרותיך שונות: הארץ-דה-מרקר הכושל, שבפועל הגיע יותר מפעם אחת למצב של חדלות פירעון, כרת "ברית המיואשים" עם שני הפושעים הנ"ל, בעזרתו של הסייען הקטן נתי טוקר. וכך יוצא שהעיתון שנאבק למען שלטון החוק, מתגייס באחרונה כדי לסייע לשני פושעים המנסים לקבל חסינות מפרסומים, לא בזכות אלא בכוח הזרוע. כל זאת תוך הימנעות ואף התעלמות מצד הארץ-דה-מרקר מפרסום פשעיהם, ובהם:

• 
  א) יוסי כהן (הקונסיליירי) -
  
  קבלת כספים במזומן בהיקף של מיליוני דולרים, הן בעסקים שחורים ברומניה והן מלקוחות בישראל; החזקה וניהול כספים שחורים (הדברים תועדו גם על-ידי רעייתו רננה); ניהול "חשבון קומבינות" יחד עם עפר נמרודי (בסניף 600 בבנק הפועלים); ניהול חשבונות סמויים בבנקים ברומניה, ששימשו לכספים שחורים; ניהול שני חשבונות בארה"ב בבנק Wachovia, שגם דרכם הועברו כספים שחורים ונעשה בהם שימוש בארה"ב; שימוש בכספים שחורים למימון רכישת נכסים בישראל (בהם החווה ברשפון: נרכשה ב-2.4 מיליון דולר, מזה 0.4 מיליון דולר בשחור); קבלת 150 אלף דולר בשחור במסגרת מכירת דירה בטיילת בתל אביב; רכישת שתי דירות לבנותיו בהרצליה, חלק מהמימון הושג ושולם בשחור; ניהול שורה של חשבונות בכמה בנקים, בהם גם חשבון על-שם רעייתו (בבנק לאומי בסניף כפר שמריהו), כמכבסת כספים שחורים; ביצוע עבירות מין בכמה בחורות, תוך סטיות מיניות פליליות; רישומים כוזבים במסמכים; ביצוע מעשי מרמה והונאה בעניינם של כמה לקוחות; ביצוע עבירות על חוק לשכת עורכי הדין; הפעלה ושותפות ככיסוי רשמי במסעדת פרנק פיש בתל אביב, בעוד שבפועל הייתה המסעדה בבעלות של העבריין משה לזר; גניבת תכשיטים עתיקים מגרושתו ומסירתם לרעייתו רננה (רננה גילתה זאת בעצמה ודבריה נרשמו מפיה); מתן שוחד לראש הממשלה ורעייתו, בצורת ייצוגם במאות שעות עבודה, תוך רישום שלוש חשבוניות בתמורה כאילו שילמו 15,000 ש"ח במזומן, ועוד ועוד.
  
  - ראו נא: פרשת יוסי כהן
  
  ב) יגאל זילכה (לשעבר, מצעירי כנופיית אסלן) -
  
  גניבת 128 מיליון דולר מקזינו פאלאס ברומניה (חנן שיפר, מי שניהל בפועל במשך תשע שנים את הקזינו ברומניה, מטעמו של זילכה, מסר נגדו עדות בנושא ואישר כיצד פעלה שיטת הגניבות, שכונתה: "חילוטים"); עבירות מס כבדות ועבירות על חוק איסור הלבנת הון; שימוש נרחב בכספים שחורים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, חלקם הגדול במזומנים; שימוש בבלדרים להעברות כספים מרומניה לישראל, והסלקתם במקומות מחבוא; שימוש במשפחת פשע ידועה כדי לגבות כספים בישראל משחקנים-מהמרים שנמנעו מלשלם בטענה שנעשקו; תרמית בניירות ערך בשורה של פעולות בחברת קווינקו; עבירות מין חמורות תוך ניצול מעמדו בקבוצת קווינקו; רישומים כוזבים במסמכי תאגיד; הפעלת אמצעי סחיטה באיומים; הזמנה ושימוש בתוצרי האזנות סתר; מרמה והונאה כלפי שורה של שותפים בהווה ובעבר, ועוד ועוד;
  
  - ראו נא: פרשת יגאל זילכה
  
  ג) שירלי זילכה (קצינת הלכלוכים) -
  
  רעייתו, שירלי זילכה, פועלת לצדו ומסייעת ואף מבצעת עבירות פליליות לא מעטות, כולל: מרמה והונאה; רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, גם בדיווחים לרשויות וגם במסמכים שהוגשו לבית המשפט; הפעלת משרדי חקירות ושימוש בתוצרי האזנות סתר; אי-קיום חובותיה כדירקטורית בקווינקו; ניצול כספי קווינקו לצרכים פרטיים, שימוש בכספים גנובים ועוד ועוד.
  

14) המידע הרב דלעיל הוא רק חלק מזערי מהמידע המפליל הקיים ברשותי נגד הפושעים הנ"ל. מוטב היה שבמקום לסייע להם, יתגייס עיתון הארץ-דה-מרקר – טוב מאוחר מאשר בכלל לא – ויפרסם, למען הקוראים ולמען המדינה ולמען ציבור בעלי המניות של קווינקו, שנגזלו, את העבירות והמעשים הבזויים שביצעו בני הזוג זילכה ועו"ד יוסי כהן.

15) במכתבי זה לא אוכל להתייחס לכל דברי ההבל, הכזבים והטענות ההזויות המופרכות והמעוותות שהציג נתי טוקר בפנייתו אלי, תוך הסתמכות על שני הפושעים וגורמים נוספים מטעמם. לא אוכל למסור לעיתונכם גירסה מלאה – בכל מקרה קוראי News1 קודמים - מאחר שאנו מצויים עתה בשלב הוכחות במסגרת הקובלנה שהגיש נגדי הפושע עו"ד יוסי כהן, ובראשיתם של דיונים בשתי תביעות נוספות שהגיש זילכה.

16) גירסתי המלאה תובא, כמובן, בפני בית המשפט. לפי הבנתי, הקובלנה תידחה, קרוב לוודאי, וכך גם התביעות האזרחיות. בית המשפט יתבקש להכריע מה בדיוק עשו הפושעים וכיצד ניסו לכפות את רצונם תוך ניסיונות של סחיטה באיומים.

17) הטענות כאילו התמקדתי במשך השנים בפרסום הכפשות נגד יריביו של בובליל הינן משוללות יסוד. הנכון הוא: הקפדתי תמיד לפרסם מידע נכון ומאומת שהגיע לידיי, בלא מורא מאיש, הן כאשר היה מדובר ביריבים עסקיים של משה בובליל (כמו: יגאל זילכה, ניסים יניב); והן כאשר מדובר היה באישים הנמנים עם חבריו ו/או מקורביו הקרובים של משה בובליל (כמו: פרדי רובינסון, אלי עזור ואחרים), ואפילו פרסמתי גם מידע בעייתי בעניינם של באי-כוחו, עורכי הדין דורי קלגסבלד והשופט יורם דנציגר, ששימשו כנאמנים לעסקים המשותפים של בובליל-חקשורי. פרסמתי גם מידע בעייתי ומביך נגד חבר משותף לי ולבובליל, הוא עפר נמרודי, כשהתגלה לי מידע ולפיו יוסי כהן ניהל "חשבון קומבינות" בבנק הפועלים, בסיועו של נמרודי.

למרות הלחצים, שהופעלו לא אחת מצד חלק מהאישים הנ"ל, דחיתי את הטענות ועמדתי על זכותי ואף חובתי לפרסם מידע חדשותי ומהימן שיש בו עניין ציבורי – בין שמדובר ביריבים, בין שמדובר בידידים של בובליל, וגם כאשר מדובר בידידים משותפים. הבהרתי פעמים רבות: יריבות ו/או חברות של מאן-דהו עם מי מחבריי אינה יכולה להקים חסינות מפרסומים, קל וחומר כאשר מדובר במידע חדשותי המצביע על עבירות פליליות. כך אנהג גם בעתיד. לא נעניק חסינות לאיש. גם לא לעמוס שוקן.

18) הדברים שלעיל נועדו להבהיר את מסגרת הדיון ובאלו פושעים עסקינן. מכאן אתמקד, אפוא, בסוגיות שהעליתם:

19) הקשר ביני לבין מר משה בובליל -

המדובר בקשר חברי רב-שנים, כפי שגם פורט בכתבי ההגנה ובטיעונים שהוגשו מטעמי במסגרת הקובלנה, ובמסגרת תגובות מטעמי לחמש בקשות לצו מניעה-הסרה שהגיש יוסי כהן (בית משפט השלום בפתח תקוה, בית המשפט המחוזי מרכז ובית המשפט העליון. כל בקשותיו נדחו). בניגוד לכמה עיתונאים המועסקים בקבוצת הארץ, איני משמש "שכיר עט" של איש, כפי שהוכחתי במשך עשרות שנות עבודה עיתונאית. ההישגים שלי מדברים בעדם.

הטענה כאילו פעלתי בשליחותו של בובליל "לדיכוי ערך מניית קווינקו" הינה מגוחכת והזויה. יגאל זילכה הוא שפעל, והצליח, להרוס את קווינקו הציבורית, כאשר במקביל הוא התעשר אישית. בכך גרם נזק עצום לבעלי המניות, שרבים מהם הפסידו כמעט את כל השקעתם. כדאי שתעיינו גם בארכיון דה-מרקר על כשלונותיו של זילכה ועל סיבוכה של קווינקו בחובות כבדים. זילכה הוא שגנב 128 מיליון דולר, לכיסו הפרטי, מחברת קזינו פאלאס ברומניה (הנמנית עם קבוצת קווינקו הציבורית, שזכאית עתה להחזר הכספים הגנובים); הוא שהביא בניהולו הכושל להתמוטטות עסקיו בפראג, צ'כיה; הוא שסיכן קבלת התמורה מקזינו אוסטריה בגין מימוש האופציה בסכום של עשרות מיליוני אירו; והוא שמונע גם בימים אלו גיבוש הסדר להצלת קזינו לוטרקי ביוון.

פעלתי ואני פועל, כמו תמיד: ללא מורא מאיש. זילכה ויוסי כהן, שרגילים לקנות אנשים ו/או להכניעם, אינם מקבלים זאת, ולכן הם מנסים למנוע ממני להמשיך בפעילותי העיתונאית.

20) תצהיר של אלכס בלום -

כפי שנמסר לבית המשפט, המדובר בגנב שהצליח להונות ולגנוב ממשה בובליל, במשך שנים, סכומי כסף הנאמדים במאות אלפי שקלים לפחות, ואף הודה בכך במסמך בחתימתו. בלום הונה גם את הבנקים מולם פעל וביצע עבירות פליליות חמורות כשהוציא כספים מחשבונותיו האישיים של בובליל, באישורו ובחתימתו, כביכול, של בובליל, בעוד הכספים נגנבו לכיסו הפרטי.

בלום נתפס בינואר 2012 בגניבה ופוטר בו-במקום. הוא נאלץ להשיב חלק קטן מהכספים (72 אלף ש"ח), ובמסגרת שימוע שנערך לו הוא אף חתם על מסמך שבו הודה בגניבות. בלום הגנב התחייב להשתתף בהליך של בוררות שבו יוכרע כמה כספים עליו להשיב. בלום אינו רואה-חשבון, כנטען. הוא שימש כ"שוויש". זה הכל. אין לסמוך על דבריו, קל וחומר כאשר הוא "נקנה" על-ידי זילכה. בלום הוא גנב שהצליח להערים על אנשים שנתנו בו אמון רב מאוד. בדיעבד ברור, כי בלום מימן רכישת רכב חדש כמעט כל שנה-שנתיים, נסע רבות לחו"ל, ואף ניהל בנק קטן של מתן הלוואות בריבית לאחרים, כאשר המקורות לכל אלה היו הגניבות שביצע. הוא ורעייתו, שגם היא נהנתה מהכספים הגנובים, יאלצו ליתן על-כך את הדין.

דבריו של הגנב כאילו קיבלתי ממנו כספים לפי הנחיותיו של בובליל, הינם כוזבים ומשוללי יסוד. עלילת דם. לא קיבלתי ממנו ולו פרוטה אחת. התצהיר שנכתב גובש על-ידי עו"ד יוסי כהן, יגאל זילכה ושירלי זילכה. פושעים אלה - שדואגים לתגמלו, יכולים להחתימו גם על תצהיר שבו יאשר מתן כספים לנשיא בית המשפט העליון. עד כדי כך. התצהיר הכוזב גובש כדי לפגוע בי ובמשה בובליל. נעשה בידוי ראיות מלוכלך המהווה שיבוש חמור של מהלכי חקירה ומשפט. הנושא יידון, קרוב לוודאי, בבית המשפט, ושם יוכח כי מדובר בתצהיר כוזב מתחילתו ועד סופו, שנועד לשתי מטרות וגובש תוך זהות אינטרסים בין הגנב לשני הפושעים: "להסדיר" לגנב אליבי ש"יסביר" מקצת מהכספים שגנב; "להסדיר" ליוסי כהן ולזילכה "עדות" במטרה שתסייע להם להציגני כאילו קיבלתי כספים בסתר כדי לפגוע בשני הפושעים. מבוקשם לא יינתן להם.

דבריו של הגנב אלכס בלום, לפיהם נהגתי להיפגש במשרדי קלאב הוטל עם קותי ברזילי, הינם מוזרים כשאלה מוצגים כ"טענה". תמהני מה הפסול בכך שאדם נפגש וגם משוחח עם חברו הקרוב? כך גם טענתו לפיה נהגתי "לשבת מול מחשבים במשרדי קלאב הוטל", שעה שידוע כי הח"מ מפעיל אתר אינטרנט מצליח, ומנצל כל הזדמנות כמעט בכל משרד שאליו הוא מגיע, כדי להציץ לאתרו ו/או לדוא"ל ולהסדיר מרחוק עניינים דחופים הטעונים הסדרה.

21) טענות של ניסן חקשורי -

חקשורי העלה אז טענות נגדי, בגלל עצות רעות שקיבל. הידיעה שפורסמה והעלתה אז את חמתו היוותה דיווח נכון והוגן על אודות תביעה שהגיש נגדו דוד ספקטור וכתב הגנה שהגיש חקשורי עצמו. בסופו של עניין הגיעו השנים ברוח טובה לפשרה במסגרתה שילם חקשורי לספקטור חלק מהכספים שנתבעו. היחסים עם חקשורי ועם בנו מישה תקינים בהחלט. ככל הידוע לי: לחקשורי אין עתה עסקים בישראל, לאחר שמכר את חלקו למשה בובליל; וגם אם היו – נראה לי שאין מקום לערוך מצוד אחריו, מה גם שאין זה ממנהגי. אני משאיר מגמה בזויה שכזו לכתבים מסוגו של נתי טוקר.

22) טענותיו של ניסים יניב -

הפרסומים שנכתבו בזמנו על ניסים יניב, עומדים בעינם ובתוקפם. זילכה וניסים יניב הסתבכו ולכן חיפשו מקורות מימון חיצוניים. זילכה אף "סידר" ליניב הלוואת-ענק בסך שמונה (8) מיליון דולר בתנאים מיוחדים על-חשבון ציבור בעלי המניות בקווינקו. הלוואות אלה מוחזרו גם בתקופה שקווינקו עצמה נאלצה ללוות כספים בריביות רצחניות ממקורות חיצוניים ומהבנקים. יניב הוא עבריין מורשע, בדאי ונוכל, שלגביו קבעו בתי המשפט שאין ליתן אמון בגירסאות שהציג. העובדה שטוקר מנסה בכתבתו להסתמך על דבריו של הכזבן יניב, ברורה, ולדידי יסודה בברית של בדאים.

23) היחס לעיתונאים אחרים -

"אתה נוהג לתקוף פעמים רבות עיתונאים מתחרים" נטען. נכון. ואני גאה בכך. כבר אמרתי: לא נעניק חסינות לאיש. נפרסם את הטעון חשיפה גם כאשר מדובר בבני-אלים, כביכול. הניסיון להטיל בי דופי באמצעות הולכי רכיל שחוששים אפילו להזדהות, לא יצלח. למעלה מ-500 אלף גולשים שונים המשתמשים באתר News1 הם העדות הטובה ביותר לאמון ולהערכה כלפי News1, כלפי עובדיו החרוצים והמוכשרים של האתר, וכלפי יותר מ-1,500 בלוגרים שבחרו לפרסם רשימות דווקא באתרנו News1.

24) הניסיון לחזור למעריב (כטענתכם) -

עורך מעריב ניר חפץ הוא שניהל עימי מו"מ לשיתוף פעולה בין News1 לבין עיתון מעריב. בשום מקרה לא דובר על חזרה למעריב (בשני סיבובים קודמים כתבתי למעריב במשך תקופה מצרפית של כ-15 שנים), אלא על מתן זכויות פרסום למעריב לפרסם ידיעות ותחקירים שנוצרו ופורסמו ב-News1. המדובר בשיתוף פעולה מקובל בין עיתון, שנזקק אז לחדשות ולתחקירים מקוריים, לבין אתרנו, וזאת בדומה להסכמים הנערכים מול סוכנויות חדשות כמו בלומברג, רויטרס ואחרים. בסופו של דבר, נחתם הסכם שלצערי לא קוים - עקב לחצים שהופעלו על הנהלת מעריב.

הטענה כאילו דנקנר ניסה לגייס אותי כ"רוטוויילר" במטרה לתקוף את אלה שנאבקים בריכוזיות – התנועה לאיכות השלטון וקבוצת הארץ, נראית לי הזויה. הרקורד שלי מעיד על מנהגי ועל המחירים ששילמתי כדי לשמור על עצמאותי. מכל מקום, יש להפנות שאלה זו, בדבר הכוונות, לאיש שבו מדובר, הוא דנקנר. אחרי הכל, איני בוחן כליות ולב, ולכן איני יכול לקבוע מה חשב דנקנר לעצמו, בעת ההיא, כפי שאיני יכול לקבוע בוודאות, להבדיל, האם עמוס שוקן מקבל החלטה לשכור שירותיו של עיתונאי מסוים בזכות כישוריו או בגלל מניעים אחרים.

טענתכם, לפיה מי שמנע את כניסתי לעיתון מעריב הוא נוני מוזס, היא טענה מעניינת. גם סוגיה זו מן הראוי שתבורר היטב עם דנקנר ומוזס. אם יוכח שמוזס הוא האחראי לגרם-הפרת ההסכם מצד מעריב, כלפיי, אוכל לבוא חשבון עם מוזס.

בפנייתו הנוספת של טוקר אל הח"מ (17.10.13) הוא טען: "אנחנו כותבים שעם ביטול ההסכם עם דנקנר במעריב קיבלת פיצוי של 100 אלף ש"ח". כהרגלו, מעוות טוקר את המציאות, שכן: מכיוון שלא נחתם שום "הסכם עם דנקנר במעריב", הרי שלא בוטל שום הסכם עימו. הניסיון שלכם לייצור מצג כאילו נשכרתי לעבודה במעריב מטעמו האישי של דנקנר, מקומם, כוזב ופוגעני. באשר לסכום האמור: אכן שולם פיצוי לעיתונות זהב בע"מ (המוציאה-לאור של News1, מולה נחתם ההסכם) בגין הפרת ההסכם, כנהוג וכמקובל בכלי תקשורת ובנסיבות דומות.

אתם מזכירים בשאלותיכם, כהערה, מאמרים שכתבתי בזכות דנקנר ובזכות אי.די.בי. על-כך אני משיב לכם: אני גאה במאמרים שכתבתי, בהם התרעתי מפני הנזק העצום שאתם גורמים למשק בישראל בכלל ולקבוצות מסוימות בפרט. פעלתם נגד אי.די.בי ונגד בנק הפועלים משיקולים זרים, לאחר שבנק הפועלים נאלץ לצמצם לכם מסגרות אשראי בגלל הקשיים של קבוצת שוקן-הארץ שעמדה על-סף פשיטת רגל. פעלתם מתוך צדקנות ואג'נדה פסולה כדי להרוס. לא כדי לבנות.

התרעתי אז מפני הצביעות המזוהמת שלכם: בתקופת הפריחה ליקקתם לאותם טייקונים וגרמתם לנהירה אחריהם. אתם, בדה-מרקר, בדומה לכמה גורמי תקשורת נוספים, אחראים לא במעט לניפוח שוק אגרות החוב שהנפיקו הפירמות, וגם למפולת שבאה לאחר מכן.

נזכור נא: דה-מרקר הוקם ומומן מכספי אותם טייקונים ובזכות אותן חברות שנהרו לגיוס הון באמצעות אגרות חוב. במחירים מנופחים. קיבלתם תקציבי פרסום מעל ומעבר לחלקכם בשוק העיתונות - מגמה הנמשכת גם כיום מצד כמה מפרסמים בולטים. ערכתם הסכמים לשיתוף פעולה, כאשר היה ברור שתוצאתם בלתי תקינה: סכומי כסף גדולים זרמו לקבוצת שוקן, מצד ספונסרים ואחרים, כנגד תמורה חלקית, אם בכלל. על-חשבון חברות ציבוריות, כמובן. מצב זה נמשך גם כיום. סוגיות אלה טעונות בירור, אם יהא צורך – גם בבית המשפט. נבחן היטב מי קיבל ממי ובאלו מחירים, ומדוע בדיוק נמנע שוקן מלמלא אחר הוראות מועצת העיתונות שבה הוא חבר, בדבר החובה ליתן גילוי נאות על עסקי קבוצת שוקן לרבות על אודות המפרסמים. נדרוש פתיחת הספרים של שוקן בכל החברות הפרטיות הנוגעות בדבר. כולל כל ההסכמים בדבר העסקות הגלויות וגם הסמויות.

בנסיבות אלה מובן כי אני דוחה בשאט-נפש את יומרתכם לשמש משטרת מחשבות. האם מאמרים בזכות דנקנר טעונים אישור שלכם? אתרנו News1 הוקם כדי לשמש כלי תקשורת מקצועי מקורי וחופשי. אנו מקפידים בזאת וכך יהא תמיד. פרסמנו מאמרים בזכות דנקנר וגם מאמרים בגנותו. הכל לפי העניין, העובדות והפרשנות ודעות המחברים.

ניתנת האמת להיאמר: דנקנר מוערך בעיני גם עתה כאיש מוכשר וישר-דרך. למרבה הצער הוא הסתבך בניהול עסקיו ושגה לא מעט, אך הנזק הגדול לאי.די.בי נגרם בעיקר בגלל אירועים חיצוניים שהתרחשו שלא בטובת הקונצרן. עובדה היא שבניגוד למנהלים רבים אחרים, דנקנר השקיע באי.די.בי אפילו דיבידנדים שקיבל ולא ניצל לרעה, לכיסו האישי, את שליטתו בחברה. נעלה מכל ספק: דנקנר לא רימה ולא גנב מאומה. לעומת זאת, עמוס שוקן מתנהל באופן מתחסד, בצביעות, בחוסר שקיפות ובנקמנות. את מחיר כשלונותיו מימנו חלק מהבנקים ובשנים האחרונות כוסו חלק מהגרעונות בכספים נגועים שהזרימו משפחה גרמנית והאוליגרך לאוניד נבזלין.

25) דיון בוועדת הכלכלה -

פעלתי בנושא מכוח תפקידי כעיתונאי, כמובן. כשנודע לי שיגאל זילכה ואנשיו מפעילים חברי-כנסת ועיתונאים בניסיון לפגוע בעשרות אלפי בעלי היחידות בקלאב הוטל ובאלפי העובדים, ניסיתי לברר (באמצעות הודעת SMS) עם ח"כ כרמל שאמה-הכהן, יו"ר הוועדה דאז, עניין פרוצדורלי בנוגע לדיון שנקבע. שאמה-הכהן הוא שהתקשר אלי לנייד. קיימנו שיחה טובה בנושא. שאמה-הכהן אכן התבטא מאוחר יותר, ביושר, ששוחחו איתו עיתונאים, בלשון רבים. אני מאשר שנפל בחלקי הכבוד לבדוק נושא זה עימו, ולמרבה הצער לגלות כי החשדות אומתו: זילכה ואנשיו תימרנו ושיחקו בחברי-כנסת, כאילו היו מריונטות. זילכה לא נמנע מנסיונות לפגוע בעשרות אלפי אנשים, בעלי היחידות, ובלבד שיפגע ביריבו העסקי, משה בובליל, שגם ממנו גנב כספים. הכנסת לא קיבלה, בסופו של דבר, את היוזמה אותה הובילו כמה גורמים, ובראשם זילכה, שהתגייסו להרע לקלאב הוטל.

26) טענות לאי-בקשת תגובה -

אנו ב-News1 מקפידים לפעול על-פי החוק - "אמת דיברתי", "עניין לציבור", וכו'. בניגוד לכתבכם נתי טוקר, אנו מקפידים לפרסם ידיעות ותחקירים רק לאחר בדיקה מדוקדקת. במקביל, אנו משתדלים לעדכן את הקוראים במידע חדשותי בנושאים אליהם התייחסנו בעבר, ומצפים שגם הצדדים לדבר, שזוכרים היטב מה פרסמנו, יפנו תשומת ליבנו למידע חדש המגיע אליהם. כך נהוג ומקובל לגבי תביעות וכתבי הגנה המוגשים. זילכה ואנשיו הנכלוליים לא טרחו להפנות תשומת לבנו למידע חדש בעניינם, ורק בתביעתם מצאו לנכון לעשות זאת.

27) הקובץ מהמחשב של בובליל (כטענתכם) -

אכן, טענתי בכתבה שפרסמתי ואני טוען גם עתה כי דוחות קווינקו פוברקו. אני עומד מאחורי גירסתי ואוכיח זאת בבית המשפט. את זאת למדתי אפילו מדבריו של בא-כוחה של קווינקו, שמסר בבית המשפט המחוזי בתל אביב גירסה, שתועדה לפרוטוקול, לפיה אין לסמוך על מידע מסוים שפורסם בדוחות קווינקו.

הטענה כאילו משה בובליל הוא שהכין את הכתבה, הינה מגוחכת ואפילו מצחיקה. איש לא הכתיב לי מעולם ידיעה או כתבה, ואין זו דרכי. הטענה שלכם לפיה נמצא – שומו שמיים - קובץ WORD שהגיע מבובליל, שקטע ממנו זהה לקטע שפורסם בכתבתי, הינה מוזרה. אם תקראו היטב את הכתבה, אולי תבינו כי היא כוללת ציטוט מחוות דעת של גורם חשבונאי בכיר מאוד, כפי שאכן צוין בכתבתי. לפי הבנתי, רשימה שהוחזקה אצל בובליל, לצרכיו הוא, כללה אולי את אותו קטע מתוך אותה חוות-דעת חשבונאית שהופצה. זה כל הסיפור, שמפריך את הטיעונים ההזויים שלכם ושל זילכה ויוסי כהן.

28) קותי ברזילי -

כבר התייחסתי לעיל לעניין יחסי עם קותי, אותו אני מחשיב כחבר קרוב. שרבוב שמו של דוד ואנונו בשאלתכם אינו רלוונטי לענייננו, ולא ברור לי כיצד העז מר טוקר להעלות נושא זה בשאלותיו אליי, אלא אם כוונתו לפגוע בי בשליחותם של יוסי כהן וזילכה. צר לי, אגב, ששכחתי לבקש רשות מוקדמת מעמוס שוקן, או מהקונסיליירי יוסי כהן, או מהגנב יגאל זילכה, כדי לקיים שיחות עם חברי קותי ברזילי.

29) יוסי כהן -

יוסי כהן הגיש קובלנה לבית המשפט, ושם היא תתברר. עד עתה, בכל מקום שנערך בירור משפטי, נדחו טענותיו ההזויות. יוסי כהן הוא גנב. ורמאי. וכזבן, ופושע. ועבריין מין. יוסי כהן פועל בשיטות הנהוגות בארגון פשיעה. אתם מוזמנים לעיין בחשיפות באתרנו בנושא זה. ואולי תימלכו בדעתכם ותבינו כי טוב מאוחר מאשר בכלל לא. חובתכם היא לפרסם את המידע החמור בעניינו, וחבל שאתם מונעים את המידע מציבור הקוראים של עיתון הארץ.

30) התצהיר של עו"ד כהן -

ציינתם: "נציג את אחת הכתבות באוגוסט 2013 שבה כתבת כי 'יוסי כהן ואיתן שור הגישו תצהיר תרמיתי', וזאת משום שלטענתך בעת חתימה על תצהיר (13.8.2013) שהה כהן בחו"ל. נציג מסמך רשמי שהמציא כהן שלפיו הוא שהה באותם ימים בישראל". עד כאן הטיעון שלכם.

אלא שאת האמת לא נאפשר לעוות: הטיעון המרכזי שהוצג בכתבתי הוא: התצהיר שהוגש בשמו של יוסי כהן אכן נחתם על-ידי גורם אחר. מכאן התרמית. וזה עיקר הכתבה. בכתבה נפלה טעות – וזו תוקנה עם גילויה. יוסי כהן אומנם לא היה בחו"ל בעת החתימה, אך כאמור בכתבה, הוא לא היה במשרד ולא חתם על התצהיר שהוגש בחתימתו כביכול. התצהיר נחתם על-ידי גורם אחר במשרד, ששמו שמור אצלי. אגב: גם בעין בלתי מקצועית ובבדיקה פשוטה ניתן להיווכח שהחתימה על התצהיר אינה זהה לחתימתו של יוסי כהן במסמכים אחרים. יוסי כהן מוזמן, אגב, להעמיד סוגיה זו במבחן משפטי...

31) פרדי רובינסון ויגאל זילכה -

טענת זילכה ורובינסון, לפיה פרסמתי מידע מתוך הליך בוררות עליו חל צו איסור פרסום, משוללת יסוד. ראשית – לא הוצא מעולם צו איסור פרסום על הליכי הבוררות, אלא רק על נוסח הסכם הפשרה בין הצדדים; שנית – מרבית המידע שפרסמתי מקורו במידע מקורי שהשגתי ממקורותיי בדבר פרשת המעילה בקזינו רומניה ועל הגניבות בסכום כולל של 128 מיליון דולר, גניבות שבוצעו על-ידי יגאל זילכה ומקורביו; ושלישית – תגובה שהוגשה בשמי לבית המשפט מדברת בעד עצמה ועליה הינכם נדרשים להסתמך. אני משוכנע ששופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, בפניה הובא תיק זה לדיון והכרעה, לא תאפשר לגנבים מסוגו של יגאל זילכה לקבל צו איסור פרסום שיסתיר את פרשת המעילה וגניבת הכספים.

עד כאן התשובות לשאלות.

32) יודגש שוב: אין באמור לעיל כדי לייתר את חובתם של עורכי וכתבי דה-מרקר להישמר מכל פרסום של דברי לשון הרע. היה ותבחרו לפרסם בכל זאת כתבה, תוך הסתמכות על שני הפושעים הנ"ל (זילכה וכהן), ועל גנב (בלום) ועל בדאי (יניב), נבחן מעשיכם על-פי תוכן הכתבה, אם וכאשר תפורסם. במידת הצורך, אנו נקפיד על ניהול מאבק בלתי מתפשר כדי להעמיד דברים במקומם, גם אם ניאלץ לפנות לבית המשפט.

33) עמוס היקר: רשמנו לפנינו כי בזמן מבחן בחרת לשתף פעולה עם חבורת פושעים וגנבים מסוגם של זילכה ועו"ד כהן; במקום לדבוק באמת בחרת לגונן על נתי טוקר, למרות ששיבש הליכי חקירה ומשפט, ולאפשר לו להיות בעיתונכם ראש החץ למען שני הגנבים; במקום להעדיף את טובת הקוראים ואת טובת הציבור, בחרתם לנסות לפגוע ב-News1.

דרככם לא תצלח.


בברכה,
יואב יצחק


העתק: עו"ד יורם מושקט

____________________

• המשך יבוא