סיפורים על
"נשות הכותל" צצים בכל פעם מחדש: אחרי חודש-חודשיים של שקט מתחילה פעולה תקשורתית חדשה (אחרת ישכחו אותן) והן ממציאות כל פעם איזה סיבה חדשה. היה רושם שלאחר הכנת מקום תפילה עבורן באזור
קשת רובינסון העניין יירגע, אך הרושם כנראה היה מוטעה.
כעת לרגל
יום ירושלים יוזמות "נשות הכותל"
"קמפיין" ציבורי חדש, העיקר שישמעו עליהן - הסיבה לא משנה, אחרת יפסקו התרומות.
מיהן "נשות הכותל"? מדובר על קבוצת נשים שאורגנה והוקמה על-ידי
קרן לישראל החדשה ו"
התנועה ליהדות מתקדמת" - כינוי מסחרי של כת היהודים הרפורמיים. רוב אמצעי "התקשורת", ממלכתיים ופרטיים מפרסמים כל ידיעה הקשורה לקבוצה בצורה האוהדת ביותר כולל הפרטים החשובים ביותר: איך הן ישנו בלילה, האם היו להן כאבי ראש, מה אכלו בבוקר ומתי ביקרו בשירותים, והעיקר - מה תוכניותיהן בתפקידן הציבורי החשוב.
ומהו תפקידן הציבורי? כאן הבעיה -
הוא אחד המסוכנים במערכת חובקת עולם נגד המדינה היהודית וזדוני בעיקרו: בתמיכת
ארגוני הקרן והתנועה הרפורמית הקבוצה עוסקת בחילול המקומות הקדושים ביותר לעם היהודי - אזור הר-הבית. בעולמנו אין חלל ריק וכל מעשנו, ובעיקר במקום קדוש זה, נמצאים במעקב רצוף של כוח עליון (זוכרים - התקווה: "...עין לציון צופיה..."?).
יהיו אלה שישאלו: וערבים לא מחללים את ההר? מה ההבדל? וההבדל הוא עצום: עצם החילול על-ידי הערבים של המקום הקדוש הוא תוצאה של חטאינו הלאומי: ויתור על הר-הבית שנעשה, אחרי שחרורו במלחמת ששת הימים, בהסכמה כללית של פוליטיקאים, רבנים מכל זרמי היהדות ורוב הציבור.
זהו החטא וגם העונש. קיימת סבירות רבה מאוד שבכל הצרות שבאו עלנו מאז, כולל מלחמת יום הכיפורים היו לא מעטות שנפלו עלינו בתור עונש על החטא הזה. מצד שני יבוא יום ועל עצם המעשה של חילול הר-הבית גם הערבים יקבלו עונש כבד.
עם
נשות הכותל הסיפור הוא שונה. בכל עם קיימים אנשים שמנסים להיות שונים מכולם. הם יכולים תמיד לבטא את זה בדרכים מקובלות, בצורה תרבותית ובשקט. גם במקרה הזה הן היו יכולות להתפלל בעזרת נשים כמו מאות אלפי נשים יהודיות שעשו את זה במשך הדורות ואף אחד לא היה אומר מילה. אבל כאן
הן יוצרות פרובוקציות במודע, אפילו בפקודה. עצם הפעולה נקבעה לא על-ידי נשות הכותל שבזכות התסביכים הרבים שיש להן במקרה הטוב היו אולי משחקות במועדון שלהן ב"תפילות" עם טליתות, או בלעדיהם, ולוקחות חלק במשחקים אחרים של הכת הרפורמית,
כולל חגיגות בר מצווה לכלבים.
הפעולה באזור הר-הבית, היקפה ומטרתה נקבעו רחוק מכאן -
בחדר הפיקוד העוסק במבצע השמדת ישראל. הם החליטו על פרובוקציות באתר קדוש זה בכוונה לגרום לעונש
על העם היהודי כולו בגלל החטא הזה, שבטח יבוא אחרי המעשים של נשות הכותל. אם נעבור על זה בשתיקה - כולנו נהיה שותפים לפשע. כל אחד שלא יגנה, לא יודיע בקול רם וצלול שאין לו חלק במעשה יהיה יעד לעונש. "כל ישראל ערבים זה לזה" פועל גם כאן. חשוב גם לדעת שבתקופתנו תגובה על מעשנו מהירה מאוד.
דוגמאות רק מתקופה אחרונה (בלי להתייחס לעונש אישי של האחראים):
- ויתור על סיני ונסיגה ממנו גרמו למלחמת שלום הגליל.
- הסכמי אוסלו והכנסת אלפי מחבלים ארצה גרמו למלחמת טרור בכל הארץ.
- נסיגה מלבנון גרמה למלחמת "האינתיפאדה השנייה".
- גרוש היהודים מגוש קטיף גרם למלחמת לבנון השנייה ומלחמת טילים בדרום הארץ ומרכזה שנמשכת עד היום.
בכל צרות שלנו אנו יכולים להאשים רק את עצמנו!
ואם לא נגיב על הפרובוקציה - נהיה שותפים גם לחטא הזה. לכן קודם כל ברוכים כל אלה שלא עוברים בשתיקה על המעשים של נשות הכותל. חייבים עוד פעם לזכור את הכלל הפשוט:
ראית את החוטא, לא הגבת - אתה שותף! ותזכורת לריענון הזיכרון: אלה רק חלק מהארגונים שפועלים באופן חופשי במדינה מטעם אותו מרכז שהזכרנו - תקציבם עשרות מיליוני דולרים בשנה הזורמים ממקורות גלויים וסמויים בחו"ל ומטרתם אחת:
חיסול המדינה היהודית.
נתייחס בקצרה גם לנפשות הפעילות בהנהגת הקבוצה (התיאור ברובו מהאתר של
"נשות הכותל"):
-
ענת הופמן, מנהיגת הקבוצה (יושבת-ראש - ברור!). היא גם מככבת בתור ראש המרכז לפלורליזם יהודי (אותה
"התנועה ליהדות מתקדמת" - איזה שמות מפוצצים! איפה הם היו בתקופת יסודה של הנצרות?). זה לא הכל. היא הייתה גם פעילה ב
"אגודה לזכויות האזרח" שהייתה המבשרת של הקמת הקרן לישראל החדשה וגם ב"-נשים בשחור". זוכרים את ה-"שחורות" המפגינות בצמתים בימי הפיגועים הקשים של תקופת אוסלו ומזדהות עם הרוצחים? היא הייתה גם שם!
עכשיו ברור יותר מהו
"הפלורליזם היהודי" ומהי
"היהדות המתקדמת". עוד נקודה מעניינת: היא עבדה די הרבה זמן במקביל בכל הארגונים המוזכרים או בחלק מהם. כנראה, לא בחינם ולא בהתנדבות.
-
בתיה קלוש (סיו"ר) הייתה מעורבת בארגון
"נשות הכותל" מאז עלייתה לישראל בשנת 1991. היא גם המייעצת לישראל
לקרן אמריקנית המממנת ארגונים המקדמים שוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל (את השוויון המתקדם אנו רואים בתקופה אחרונה בכמות הולכת וגדלה של גניבות, פיגועים, הצתות ותקיפות חבלניות המבוצעות על-ידי
"האזרחים הערביים"), וכן
"קצינת פרויקט!" עבור קרן מוריה. עוד פעם אנו רואים אותה התופעה: עבודה במקביל בכמה ארגונים ששייכים כנראה לאותו המרכז (
קרן מוריה - אחת מתורמות הגדולות לקרן לישראל החדשה, ומהו מקור הכספים של
קרן מוריה עצמה?).
חשוב מאוד להבהיר:
הזכרנו לא פעם כאן את ה-
"יהדות הרפורמית" בארה"ב. הסיבה היא ש"גיבורות" הסיפור מופיעות כנציגות הרפורמים, שדעות לגביהם חלוקות. חוזה המדינה בנימין הרצל קרא להם "איזראליטים" והתייחס אליהם כאל לא יהודים. הוא כתב עליהם בעיתון
התנועה הציונית, "Die Welt", מתאריך 2.7.1897: "אנו מכבדים את לאומיותם, יכבדו נא הם את שלנו" (תודה לאתר Kr8 ):
צילום מהעיתון
אינני בטוח שזה נכון במאה אחוז. ב"יהדות הרפורמית", עם כל הסטיות שיש בה מהדת היהודית, לדעתי, קיים רוב השייך ליהדות. הם חיים בתנאי גלות קשים וסביבתם, לפעמים, דומה מאוד לסביבת סדום. אם הם מצליחים להתנתק ממנה ולחיות חיים יהודיים עם שינוים קלים העוזרים להם לשרוד - יבורכו, אבל אם הם מנסים להיות דומים לאותה סדום עצמה - אין להם תקווה ותקנה.
זו כנראה הסיבה שחלק מהם נמצא בחוד החנית של פעילות אנטישמית בכל קצוות תבל וגם אצלנו.
עוד נקודה חשובה:
ההתערבות המשפטית חסרת תקדים בנושא (אין פשוט מקום כאן לפרטה) -
הקרן לישראל החדשה שהיא גם אפוטרופוס וגם המממנת הראשית שלהם מנצלת את השפעתה על המערכת המשפטית בישראל כדי להכניס אותן בכוח לאזור הר-הבית. הרי מדובר במקום שהוא בחזקת בית הכנסת. תתארו לעצמכם:
לו הן היו קבוצות נשים נוצריות או מוסלמיות הרוצות לבצע מהומות בכנסיית המולד או במסגד, בית משפט כלשהו היה מנסה להתערב? היו מסלקים אותם משם. אם הן היו מגיעות בכל זאת לכנסיה או למסגד - היו מוציאים אותן על האלונקות ואף אחד לא היה מגנה את המעשה. אבל במדינתנו מותר להתעלל (גם בבתי המשפט) רק ביהודים.
מיומנו של זקן השבט
