עיריית ערד, אמנות לעם, משרד המדע, התרבות והספורט ומפעל הפיס מכריזים, כי פסטיבל "ארץ אהבתי", חגיגות הזמר העברי בערד, יוצא השנה לדרך במתכונת חדשה וייחודית המחזירה אותו אל המקורות אליו התכוונו יוצריו בתחילת הדרך - שילוב של זמר עברי, בהשתתפות אלפי חברי חבורות זמר מכל רחבי הארץ, אמנים, הפקות חד פעמיות המיוחדות לפסטיבל, עם ספורט מוטורי, הכולל טיולי שטח בסימן אהבת הארץ.
הפסטיבל מציין 20 שנה להיווסדו ו-40 שנה לעיר ערד, והוא יימשך חמישה ימים (במקום שלושה בעבר): בין ה-23 ל-25 ליולי יתקיים פסטיבל הזמר העברי ומיד לאחריו, בין ה-25 ל-27 ליולי יתקיים הפסטיבל המוטורי.
בין האמנים ישראליים ובהם מתי כספי, שלמה גרוניך, לילה מלקוס, דני ליטני, שלומית אהרון, יבגני שפובלוב, הפרברים, נחום היימן, סי הימן, רונית אופיר, חמי רודנר, איריס ועופר פורטוגלי, התזמורת הסימפונית חיפה ועוד.
הפסטיבל המוטורי - "ארץ אהבתי" יתקיים בתאריכים 25-27 ביולי, בערד. האגף המפיק את הפעילות אוטו טק הפקות 2000 בע"מ. בין תחומי הספורט המוטורי שיוצעו - טיולי משפחות 4X4, מרוץ קרטינג, מסעות ראלי , מופע עבירות ג'יפים, מרוץ מכוניות, מרוץ אופניים, צביעת מכוניות, אטרקציות לילדים, דוכנים לקהל ועוד. לפרטים והרשמה מראש: 6134030-03.
לפרטים על הפסטיבל - מרכז מידע ומבקרים בערד 9954409-08.
טיולי הג'יפים ינועו בצירים מעניינים כולם בסביבתה של העיר ערד וחלקם לאור ירח מלא. ואלה הם המסלולים:
-יער מיתר - הר חירן - חורבת יתיר - סיום בעיר ערד .
-ראש זוהר - מצדה מערב בארץ החתרורים - תצפית ראש מעלה יאיר ומשם אל מצדה מערב, ברכת צפירה, תצפית נחל משמר אחד הקניונים המרשימים במדבר ומערת המטמון. חזרה לעיר ערד לאורכו של נחל צאלים.
-נחל צאלים - נחל שפן - נחל ארנב
- מעלה עמיעז דרך הר בן נשר אל נחל פרס לים המלח ובמסלול ייחודי אל נחל בוקק . סיום המסלול בנחל בוקק .
להלן פירוט אחד המסלולים:
בין הר למדבר, מהר חירן להר עמשא ולעיר ערד, ומשם קצרה הדרך אל מדבר יהודה.
נדמה כי מעטות הארצות בעולם בהם על ציר מרחק כל כך קטן אפשר להחליף נוף, בתי גידול ואוירה. כמו בישראל. ציבור מטיילי הכביש אינו יודע כי סטייה קלה מציר התנועה הראשי תוביל אותם אל מחוזות נוף וטבע מדהימים ובעיקר בלתי מוכרים.
מסיבות פוליטיות, ביטחוניות הפך לאחרונה ציר הכביש לים המלח דרך צומת להבים, צומת שוקת, ערד למסלול הנסיעה הראשי, ממרכז הארץ לים המלח.
מצפון לנתיב נסיעה זה משתרעת יחידת הנוף של ספר המדבר או המורדות המערביים דרומיים של הר חברון נדמה, כי להזכיר בכתבה שאופייה גם המלצה על טיול, את המילה חברון, דומה בימינו לאמריה של מילה גסה. אולם אין חשש. אנו לא נשלח אתכם אל מעבר לקו הירוק. השם חברון מופיע כאן כנקודת יחוס גיאוגרפית.
ספר המדבר:
את ישראל ניתן לחצות בקווים דמיוניים בעלי משמעות אקולוגית מדרום לצפון וממערב למזרח. החתך ממערב למזרח נחשב למעניין במיוחד, שכן אנו חוצים מהנוף הים תיכוני אל המדבר, שגם הוא מדבר ייחודי המכונה מדבר צל גשם- הרי הוא מדבר יהודה.
בהיבטים של טבע וסביבה בראיה עולמית, מקומות המפגש בין מיני בעלי החיים והצומח משני האזורים גיאוגרפים. במקרה שלנו המדברי והים תיכוני זו נקודה מרתקת. הן למטייל החובב ובעיקר לחוקרים מתחום אקולוגיה וסביבה. שכן מקום המפגש בין מינים מידברים ומינים ים תיכוניים מהווה מעבדה של הטבע ליצור מינים חדשים. זהו גם המקום עם מגוון המינים הגדול ביותר.
מצומת שוקת נפנה צפונה אל עבר הישוב מיתר, לאחר שנעבור את מיתר נגיע לצומת שימעה שם נפנה ימינה. לאחר 3 קמ' ומאה מטרים, נגיע לשלט עץ גדול ועליו הכתובת יער חירן (או להאחזות יתיר) . נפנה ימינה בדרך הנופית שעברה לאחרונה שיפוץ על-ידי קרן קימת לישראל, והיא מתאימה לכל סוג כלי הרכב.
כבר בפניה ימינה יתגלה הנוף המרשים של רכס הר חירן למרגלותיו עובר האפיק של נחל אשתמוע. לא להאמין אבל זה היה אחד האזורים החשובים בארץ ליצור יין בתקופת המיקרא. את אחת ההוכחות לכך נראה כבר בתחילת הדרך. במבט לצידי הדרך נראה טרסות של חקלאות עתיקה ששוחזרו לאחרונה על-ידי פועלי קרן קימת לישראל, במקום גפנים נטעו שם היום חרובים וזיתים.
בהמשך עוד נפגוש את סיפור היין. בשלב מסוים הדרך משיקה לאפיק נחל אשתמוע. כאן מומלץ להשאיר את הרכב ולרדת לסיור רגלי באפיק הנחל, ועל גדתו הדרומית שכן כפי שכבר הזכרנו הצומח ובעיקר פריחת האביב הם שם דבר באזור זה. בסיור מקצועי בליווי בוטנאים של האוניברסיטה הגדרנו באזור זה כ-180 מינים שונים של צמחים לדונם אחד.
סלע הגיר הקשה המצוי באפיק הנחל מעוצב בצורת מדרגות, מפלים וגבים אשר בעונה זו של השנה מלאים במים.
ההליכה לאורך האפיק נוחה ומסקרנת. כדאי להזכיר שאפיק נחל זה המתחיל את דרכו בהר חברון מתחבר בסופו של דבר לנחל חברון נחל באר שבע וכולם יחדיו לנחל הבשור המסיים את זרימתו בעזה . כך שאנו באגן היקוות מערבי וכל טיפת גשם היורדת כאן תגיע בסוף אל הים התיכון .
נמשיך בדרך הנופית עד שנגיע לאחר כק"מ ומחצה למקום בו דרך הרכב חוצה את אפיקו של הנחל.
לאחר עוד כ400 מטרים נגיע לדרך רכב המטפסת לכיוון הר חירן ומותאמת לרכב 4X4, ניתן להשאיר כאן את כלי הרכב ולעלות רגלית לפסגת הר חירן. העלייה לא קשה ונוחה למדי. לבעלי רכב 4X4 ניתן כמובן לטפס עם הרכב.
מפסגת ההר צפוי לנו נוף מרשים וקסום המתגלה לעיננו בהפתעה נעימה. מפסגת ההר ניתן לצפות אל בקעת באר שבע בדרום, בדרום מזרח רכס ענים וביקעת חיטיל, וממזרח בקו האופק האנטנות של מה שהיה בעבר משטרת לוציפר, משטרה ירדנית ששמרה בכבוד על גבול הקו הירוק בין ישראל לירדן.
לימים מתברר שעיקר עבודתם של הנוטרים הירדנים שהיו רכובים על סוסים, ועל לנדרובר אחד, היתה למנוע מהבדווים לעלות מהמדבר אל גב ההר שהיה נחלתם של הפלחים מעבדי הקרקעות. היום משטרה זו נמצאת בחצר הישוב מושב יתיר.
ממקום זה בפסגת הר חירן ניתן לראות גם את היער הנטוע הגדול בארץ - יער יתיר.
ישנם מחלוקות רבות על יעילות היער בחבל מדברי, אולם, ללא ספק בשטחים הלא נטועים בקרחות יער ופסגת הר חירן הצומח הטבעי נשמרים טוב יותר הודות ליער שמסביב.
על פסגת הר חירן באביב ניתן לצפות בצבעונים, אירוסים למיניהם (לפחות שני מינים), צמחי תבלין כמו קזוח עקום ועוד. כל שנותר לנו זה לעמוד על הפסגה בגובה 570 מטרים לנשום עמוק ולהמשיך לפסגה הבאה פסגת הר עמשא.
הדרך הנופית מובילה אותנו בבטחה עד לחורבת יתיר, כאן כדאי לעצור שוב , ולטייל באתר ארכאולוגי פחות מוכר אבל בהחלט מרשים. מבנה המגורים המרכזי במקום היו מערות כל פתח מערה היה מעוטר בכניסה מרשימה של קירות בנויים וגג בצורת קשת מעבר לכניסה המבנה הבסיסי היה מערה.
מחוץ למערה גדר אבן היקפית שישמשה לאכסון העדר. אזור זה נחשב בשל אקלימו ואיכות הצומח שלו שאחד האזורים הטובים בארץ לגידול צאן. אולם אבותינו לא הסתפקו בגידול צאן בלבד . שכן שרידי הגתות מסביב הטרסות המשוחזרות מלמדות שישוב זה עסק בין היתר בגידול ענבים לטובת יצור יין חפירות ארכאולוגיות שנעשו במקום ניסו לחפש את התשובה לשאלה מדוע בשלב מסוים נעזב הישוב. בחפירות ארכאולוגיות לא נמצאו שרידים למלחמה או שרפה של המקום.
אחד ההסברים ההגיוניים לנטישתו של המקום קשורה כנראה בהתפשטות זרמים קיצוניים באסלם שאסרו מכירה ואו הפקה של יין, שהיה ככל הנראה מרכיב מרכזי בכלכלתם של כפרים אלו , וכאשר זה פסק עזבו את המקום או שהוא התמוטט כלכלית. מעניין איך יתארו ארכאולוגים בעתיד את מבני חברות ההי -טק הענקיים בעוד אלפיים שנה.
המגורים במערה, נעשו בעיקר בחורף. נעזוב את חורבת יתיר נמשיך בדרך הנופית עד לכביש, הכביש הפנימי של יער יתיר נפנה בכביש ימינה דהינו דרומה עד למבנה בית היערן, השייך לקק"ל .
כאן נעזוב את הכביש ונרד בדרך הנופית מזרחה. הדרך מסומנת בשלט עץ גדול . דרך זו נפתחה לאחרונה והיא עשירה בנוף של טרסות ובעיקר בנוף מרשים אל מדבר יהודה והרי מואב. אין בעיית ניווט על ציר זה. יש להישאר על הדרך המכוסה בכורכר מה שניקרא הדרך הנופית. כאשר מגיעה הדרך אל קו רקיע אנו בתצפית מזרחה.
נראה את בקעת ערד מדבר יהודה ואת העיר ערד כדאי לציין שמימין לנו שמורת הר עמשא, אחת השמורות החשובות בארץ שכן באזור זה מגיעה לשיאה התופעה של מיגוון מיני צומח, והנוף יחדיו נמשיך את דרכנו על הדרך הנופית על לשער של קיבוץ הר עמשא נעקוף את הקיבוץ ונרד לאורך כביש פנימי שיוביל אותנו לאורך הכרמים של מושב בית יתיר בצומת הראשונה אליה נגיע לאחר הקיבוץ נפנה שמאלה מזרחה ונרד בכביש אל מורדות שמורת הר עמשא.
אחד הצמחים הנדירים בארצנו נמצא כאן במרבדים מלא העין הצמח גביעונית ערבית, ממשפחת השושניים הצמח נראה כמו עמוד תפרחת בצבע ירוק כהה בקצהו העליון תלויים הפוך פרחים בצורת גביע בצבע חום שוקלד עד בהיר וניל. הצמח נקרא גביעונית ערבית בצפון הארץ ובאזור הגלבוע ישנו מופע אחר של הצמח הנקרא גביעונית הלבנון.
נמשיך על הכביש הריהו כביש 80 עד לתל ערד ומימנו לצומת של כביש שוקת ים המלח .
ירדנו לשלוש שעות מהכביש הראשי ולפנינו עולם ומלואו של חי צומח נוף הררי, נחלים ואויר נקי. סיבה טובה נוספת לטייל באזור מופלא זה הנם תכניות הבניה העתידיות, אשר נמצאות במגרת המתכננים. תכניות אלו מדברות על תוספת של כשלושה עד ארבעה ישובים כפריים על הרכסים ובעמקים. אז כדאי להזדרז וליהנות מהנוף לפני שיחלוף.
