במבחן התוצאה - מערכת המשפט ושליחה, השופט אביטל חן, נכשלו במניעת הרצח המזוויע של רצח אביטל רוקח מירושלים במהלומות גרזן בידי בן זוגה בנפרד שמואל דטיאשוילי. השופט חן שיחרר את הרוצח ממעצר לאחר יום אחד בלבד ובערבות נמוכה עד כאב של 300 שקלים. אביטל חן כבר אינה מהלכת בינינו, אך ראוי שהמוות שלה ישמש כאבן דרך ולסמל שינוי בהתייחסות מערכת המשפט לשופטים, שהחלטותיהם המצטיירות כשגויות הביאו למקרי מוות.
הרצח מהשבוע שעבר הוא האחרון, לפי שעה, בשורת מקרי רציחות נשים בידי בני זוגם לשעבר, והמשטרה ובית המשפט אפשרו את התרחשותו זמן קצר בלבד לאחר הרצח בנסיבות דומות מאוד של המסעדנית דפנה בר-ציון בידי בן זוגה לשעבר, נגן הגיטרה מלהקת הברירה הטבעית אילן בן-עמי.
הייתם מצפים שהשופט שדן באיומי דטיאשוילי יאריך את מעצרו עד לתום ההליכים וירחיקו לצמיתות מהאישה שנפרדה ממנו? ובכן - חן דווקא בחר להתעלם מסימני האזהרה שהונחו בפניו על-ידי המשטרה בדמות תמונות הגרזן החדש שרכש הרוצח, איומיו על הנרצחת בסכין, ואיומי הרצח שפיזר ללא היסוס. קשה לתאר מה נדרש יותר מכל אלה על-מנת לשכנע את השופט הזה כי קיימת סכנה ברורה ומיידית.
עולה השאלה מדוע השופט שהחלטתו התבררה כשגויה אינו מושעה מתפקידו עד לבירור הקלות הבלתי נסבלת של שחרור רוצח פוטנציאלי מהמעצר, רוצח שאכן מימש את הפוטנציאל. וככל שחופרים בסימני האזהרה מעמיק התסכול; לא הועילו ניסיונות השכנוע ותחנוני בנם המשותף של הרוצח והנרצחת שאביו לא ישוחרר מהמעצר, המשטרה ביקשה שהרוצח ישוחרר בערבות של צד-שלישי בהיקף 10,000 שקל, אבל פרקליט החשוד עו"ד שי ויזלברג, הצליח לשכנע את השופט כי מרשו אינו מסוכן לציבור וביקש את רחמיו בטענה כי החשוד אינו יכול לגייס את הסכום הגבוה - שהופחת כאמור לסכום מגוחך של 300 שקל. השופט ריחם. הרוצח לא.
ראוי עתה לקבוע סכום מינימום של ערבות לאזרחים אשר מאיימים ברצח, שלא יהיה נתון לשיקולם הפרטי של שופטים רחמניים, כלומר רחמניים על הצד הלא נכון במיקרי הרצח. יש גם לקבוע כי המשטרה לא תוכל לרדת מתחת לסף מינימום של דרישת ימי מעצר למאיימים ברצח; נציג המשטרה בדיון ניר בן-חיים, דרש כי דטיאשוילי ייעצר ל-5 ימים בלבד ולא המליץ להכניסו למעצר עד לתום ההליכים, וברור עתה כי מעצר יעיל כזה היה משאיר את אביטל רוקח מהלכת בינינו.
וקיימת סוגיה מהותית נוספת בעניין שרשרת ההחלטות של השופט אביטל חן. הוא הגיע לדיון בתיקים פליליים לאחר שהיה שופט תעבורה, והכישלון במניעת הרצח צריך להוביל לכך שמערכת המשפט תשקול להכשיר זן חדש של שופטים: שופט פלילי טהור, שיוכשר במיוחד לתפקיד התובעני. כשם שלא כל טייס בחיל-האויר מתאים להיות טייס של מטוסי או מסוקי קרב והטייסים משובצים לתפקידים בהתאם לאופיים האישי - כנראה שלא כל שופט בישראל מצוייד בכישורים הנחוצים לקבוע מה מידת הסיכון לחיי אדם.
לסיכום - רק חשבון נפש אמיתי ורצון לשינוי מקרב מערכת המשפט יוכל לוודא כי היד של שופטים תרעד כשיבואו לדון בשיחרור גברים אלימים בחזרה לרחובות, ואולי יבטיח כי אביטל רוקח תהיה האישה האחרונה שנרצחה בישראל על-רקע זה.
