שר הביטחון משפץ את העובדות ממבצע צוק איתן: "המטרה שלנו הייתה להביא את החמאס להפסקת אש על-פי תנאינו". האמנם יצא צה"ל למבצע כדי להשיג הפסקת אש?
לא ברור איך עדיין יש לָאיש שם טוב. שם של אדם הגון וישר. האמנם כזה הוא?
אחרי שלא הוארכה תקופת כהונתו כרמטכ"ל, הסביר "להגנתו": שרון אמר לי שמופז לא יכול לעבוד איתי. נתפסתי במערכת כמסויג מתוכנית ההינתקות, ואין לזה שחר.
זיכרון סלקטיבי גרם לרובנו לזכור דווקא את דבריו לפני ה"הינתקות": "ההינתקות תיתן רוח גבית לטרור". אין שחר לתפיסת המערכת על הסתייגותו?
גם הכתוב בספרו, כמה שנים אחרי גירוש היהודים מגוש-קטיף וצפון השומרון, מקשה על תיוגו כאדם הגון. וכך כתב: ראש לשכתו (של שרון),
דב ויסגלס, אמר לי באחת הפגישות שבהן ניסה לשכנע אותי לתמוך בהינתקות, שמעמדו הפוליטי של שרון בירידה, ולכן הוא צריך לעשות מעשה. מובן שחשתי שלא בנוח עם הצגת שיקולים שכאלה לרמטכ"ל. הייתה תחושה שאין לפוליטיקה גבולות. הייתה תחושה ששיקולים אישיים ושיקולים זרים משפיעים על האופן שבו מתקבלות החלטות בנוגע לביטחון ישראל, וכתוצאה מכך מתקבלות החלטות על חשבון אינטרסים של מדינת ישראל
1.
ומה עשה יעלון עם תחושת האי-נוחות בנוגע לביטחון ישראל? קיבץ עשרות פסיכולוגים עבור תכנון שטני שֶכּונה "הכנות מנטאליות למשימת ההינתקות" (שנה לפני החלטת כנסת על תוכנית שרון!), כדי להפוך חיילים לרובוטים למען יצליחו במשימתם.
הלזאת תיקרא הגינות?
ועכשיו - התעתוע החדש: במבצע צוק איתן "המטרה שלנו הייתה להביא את החמאס להפסקת אש על-פי תנאינו"
2. האמנם? האם יצא צה"ל למבצע כדי להשיג הפסקת אש? אין צורך במנת משכל, אפילו תהא זהָה לזו של יעלון, כדי להפריך את האמירה חסרת ההיגיון - מטרת הפתיחה באש הייתה... להפסיק אותה. או, שמא נפטור את יעלון מדבר שקר, ואז ייוותר מדבריו "רק" חוסר היגיון גרידא?
חיפשתי תיאור מהלכי המבצע ומטרותיו, בתוך התאריכים שבין חטיפת שלושת הנערים הי"ד, לבין סיום המבצע. בשום מקום לא מצאתי, לא מטרה מוצהרת למבצע (לא מטרות נקודתיות תוך כדי) ולא תנאים.
אפילו לא את המטרה שבדיעבד – את הפסקת האש. קל היה למצוא הפסקות אש הומניטריות בפועל, לטובת האויב; קל היה למצוא אספקה שוטפת של חשמל, מלט (אגב, מחֶברה בעלת מונופול להובלת מלט, שהיו"ר שלה הוא מיודענו אולמרט), כסף, מזון, תרופות, טיפול חינמי של עזתים בבתי החולים בישראל. האם אלה היו תנאינו?
ובכן, מהם התנאים שהיצבנו? האם קיבל אותם החמאס? האם קיבלנו אנחנו את תנאיו? אמר ולא יסף.
התרגלנו לשקרים, או לפחות כך מעריכים הפוליטיקאים העוסקים בהונאתנו חדשים לבקרים. אסור להתרגל. אולי אז יפסיקו להונות, לרמות, לתעתע.
ואולי בנוסף, פשוט יש לנו שר ביטחון חסר כישורי חשיבה וכישורי הסקת מסקנות? אולי הוא עדיין קשור בכבלי אותו תא"ל ממלת"ם שמשחק במושגים על-פי השיטה הפוסט-מודרנית? דוגמא? "השאלה היא מהו ניצחון", הוא מתפלסף, ואז באה ה"הוכחה" שזה לא מה שחשבנו: הנה מלחמת ששת הימים שהניבה מיד מלחמת התשה. ולהפך- מלחמת לבנון השנייה שאחריה יש לנו שקט כבר 8 שנים. כאילו היו מלחמות גוף שיש לו יכולת שקלא וטריא, או לחלופין כאילו היו איתני טבע.
להשוואה: כאילו אחרי הפצצת הירושימה או דרזדן, היו חוזרות בנות הברית לאחוריהן, לענייניהן במקדונלד או מילקי, מבלי להכתיב לארצות הכבושות את תנאיהן. אולי זאת משמעות המושג ניצחון? אולי עיקור סופי של יכולת ההתקפה? המסקנה של יעלון היא למעשה, שאין חשיבות לניצחון כלשהו- יוגדר איך שיוגדר, שהרי אחרי מלחמה כושלת יש שקט, ואחרי ניצחון מוחץ, אין... הגיון בריא, לא כן? ועדיין, אחרי יציאת לבנון 2000, אינו מבחין ששמונה השנים הן שנות שקט שלפני הסערה, צבירת עוד ועוד טילים המתנייעים להם בטוחות על ציר אירן לבנון.
למעשה, אם נקלף מהזמן 9 שנים שהפרידו בין הגירוש מגוש-קטיף לבין מבצע צוק איתן, נקבל חיבור ישיר בין השניים, על שניהם ניצח יעלון.
ראוי לציין כי באותו ראיון על הישגינו, הוא מבקר את התנהלות מלחמת לבנון השנייה. אין אדם רואה את קצה חוטמו. גם מלחמת נפל זו הייתה תוצאת ניצוחו על הגירוש, שהוגדר כפצל"ם חשוב לביטחון ישראל: פעולות צבאיות לא מלחמתיות, לצד "עימות מוגבל בעצימות נמוכה" מבית המדרש מלת"ם- מכון לתורת מלחמה, בניהולו של תא"ל שהצהיר על מטרתו: מדינה פלשתינית...
אל תגידו- לא ייאמן!
אלא שהבעיה היא שהנפגעים, כרגיל, אינם מי שגרמו, ואלה שגרמו לא משלמים כל מחיר, ובמקרהו של יעלון, אף מיתמר ועולה ערכו בשוק הפוליטי. לפחות נזהיר אנחנו מעליית ערכו בעינינו.
