|   15:07:40
דלג
  מגזין הטכניון  
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
רולנד וייל [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]

רובוטיקה בייבוא אישי

סיפורו של רולנד וייל, שוויתר על קידום לתפקיד 'גנרל' לטובת עלייה לישראל והצטרפות לסגל הטכניון, והיה לאחד מחלוצי הרובוטיקה בארץ
08/12/2014  |   מגזין הטכניון   |   כתבות   |   הטכניון   |   תגובות
חמק מן הנאצים. ב"אקול פוליטכניק" [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]

ביום האירוסין, 1953 [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]

   רשימות קודמות
  חשבון הנפש
  האלכימאי
  האדם כנגזרת
  מגע בדיוני
  איש הקשר

בשנת 1950 עזבה שושנה בת ה-19 את ביתה ואת ארצה, ישראל, ונסעה לצרפת ללמוד רפואה. בתום הלימודים התכוונה לחזור לישראל, אולם מפגש עם קצין צרפתי בשם רולנד וייל שינה את מסלול חייה.

וייל סיים לא מכבר את לימודיו ב"אקול פוליטכניק" (École Polytechnique). בוגרי המוסד, כולם צעירים מצטיינים, השתלבו בסיום לימודיהם בצבא ובשירות הביטחון הצרפתי, ורולנד גויס לתוכנית החלל של צרפת.

עד מלחמת העולם השנייה גר רולנד עם משפחתו בכפר קטן בחבל אלזס שבצרפת, שם התגוררו גם אבות אבותיו. ביוני 1940, בעקבות פלישת הגרמנים לצרפת, נמלטה משפחתו לשוויץ. כמה מבני המשפחה נסעו במכונית, אך רולנד בן ה-17 ודודו הצעיר עלו על האופניים ורכבו כל הדרך עד הגבול. המשפחה התאחדה שוב בשוויץ, אך גורשה משם לאזור ה"חופשי" של צרפת, שנכבש גם הוא על-ידי הגרמנים כעבור שנתיים. רולנד החל ללמוד שם בכיתה י"ב, והמורה למתמטיקה התרשם מכישוריו והשיג לו תעודות מזויפות שבהן הוא נקרא בשם הלא-יהודי "וילאר". יתר על כן, אותו מורה דאג לו למלגה לכיתת ההכנה ל"פוליטכניק".

הודות לשילוב של חוכמה, מזל וקור-רוח לא נתפס רולנד על-ידי הנאצים. הוא צלח את המלחמה, הצטיין בלימודיו ואכן התקבל ל"פוליטכניק" ב-1944. ולרי ז'יסקר דסטן, אחד מחבריו ללימודים, היה לימים נשיא צרפת.

ב-1949 החל רולנד לעבוד כמהנדס בדרגת סגן באגף החימוש של משרד ההגנה הצרפתי. הוא התעניין מאוד ביהדות אף שלא היה דתי, ובמהלך הקריירה ביקר בישראל ובטכניון. הוא התמחה בתהליכי עיבוד של חימוש צבאי והתקדם עד לדרגת קולונל (אלוף משנה). המשפחה התגוררה בשכונה של קצינים בכירים, ולבני הזוג נולדו שני ילדים - יואל ואן.

ב-1958 התקבל רולנד, בעודו בצבא, כאחד החברים הראשונים ב-CIRP, שהפך לארגון המקצועי הבינלאומי החשוב ביותר בתחום מערכות ותהליכי ייצור, ובמסגרת זו הכיר מדענים ישראלים, רובם ככולם אנשי הטכניון. במשך עשרים שנה כיהן רולנד כמזכיר הכללי של הארגון, ובשנת 1977 מונה לנשיאו.

המשפחה ביקרה פעמים רבות את הסבתא והסבא בישראל, ורולנד ביקר שוב ושוב בטכניון. הנשיא דאז, אלוף (מיל') עמוס חורב, ניסה לשכנעו להצטרף כחבר סגל, וכך עשה גם פרופסור אהוד לנץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.

ההכרעה: ישראל

בשנת 1976 היה רולנד מועמד לקבל דרגת גנרל בצרפת. מה רבה הייתה הפתעתם של עמיתיו כאשר הודיע להם שהוא מוותר על הדרגה ועולה לארץ. אילו היה מקודם לדרגת גנרל, לא היה יכול לעזוב את צרפת בלי אישור מיוחד.

בשנת 1977, לקראת בואם לארץ, נסעו רולנד ושושנה לכנס CIRP בהודו. בתם אן – כיום ד"ר אן וייל-זרחיה, מנהלת המיחשוב בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון - הגיעה לארץ לפניהם. היא גרה אצל דודתה ועברה את הבחינות לבית הספר הריאלי. מאוחר יותר הגיעו הוריה באונייה יחד עם איליון - כלב המלינואה האהוב. יואל נשאר עוד שנה בצרפת כדי לסיים את לימודי ההנדסה ואת שירותו הצבאי, ולאחר מכן הצטרף למשפחתו בארץ. לימים הוא שימש סמנכ"ל ב"אורמת מערכות" וניהל חברת ייעוץ להתייעלות אנרגטית.

אמנות, ספרות וארבע שפות

רולנד וייל הביא לטכניון סגנון ייחודי - מדען רחב אופקים, איש העולם הגדול, בקיא באמנות ובספרות ודובר ארבע שפות. אך יותר מכל הביא רולנד לטכניון את הרובוטיקה - ענף שהפך לאחד מנכסיו החשובים של הטכניון. הוא הקים את מעבדת הרובוטיקה הראשונה בטכניון, ובסרט ישן של ערוץ 1 ניתן לראותו, כסוף שיער ומעונב, עומד ליד צעיר שחור-שיער שהמנחה מציגו כ"מר משה שהם, עוזרו של פרופסור וייל". מר שהם מסביר למצלמה את פעולתו של הרובוט הראשון בטכניון, ופרופסור וייל מוסיף במבטא צרפתי מעודן: "אנחנו צריכים דור חדש של רובוטים לתעשיה הישראלית. בעתיד יהיו להם גם סנסורים"; והמנחה מתקן אותו: "חושים".

מר שהם הפך לפרופסור משה שהם, איש הפקולטה להנדסת מכונות, שפיתח את הרובוט המהפכני שסביבו קמה חברת "מזור" - רובוט המסייע למנתחים בניתוחי גב. "רולנד היה המנחה שלי לתואר שני," מספר פרופסור שהם. "הוא והמנחה שלי לתואר שלישי, פרופסור יורם קורן, היו חלוצי הרובוטיקה בטכניון. אני זוכר את רולנד כאיש נעים הליכות עם חזון וראייה ארוכת טווח. הוא התאקלם היטב בארץ, אך תמיד שמר על סגנונו הצרפתי."

מלגזה, מחרטה ופצצת אטום
הספיק לחגוג את יום הולדתו ה-90. משפחת וייל בטבעון; מימין: שושנה, אן, איתן, רולנד, יונתן ויואל [צילום: באדיבות דוברות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]
▪ ▪ ▪

פרופסור ז'אק גולדברג היה תלמידו של פרופסור וייל בצרפת בסוף שנות החמישים. גולדברג 'חשד' כי וייל יהודי, "אבל בשל ה'דיסטנס' המקובל בין מורים ומרצים ב'פוליטכניק' לא העזתי לשאול אותו. למדתי ממנו רבות, החל בהפעלת מלגזה ומחרטה וכלה בפצצות אטום. הוא היה אחד מתריסר מרצים, איש-איש בתחומו. התחום שלו היה שיטות עיבוד חדשות ומתקדמות למתכות, והוא היה חלוץ בפיתוח שיטות לא קונוונציונליות לעיבוד מתכות."

שנת 1967 הייתה שנת העבודה האחרונה של פרופסור (וקולונל) גולדברג בצרפת. הוא עלה לארץ והצטרף לפקולטה לפיזיקה בטכניון. שנים לאחר מכן ביקש ממנו המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים להמליץ על רולנד. "הייתכן שתלמיד ימליץ על מורהו?" שאל. "הרי זו בושה!". ובכל זאת, גולדברג כתב המלצה חמה על מורהו הנערץ, ותוך זמן קצר נפגשו השניים בטכניון.

בינואר 2013 חגג פרופסור רולנד וייל את יום הולדתו התשעים. הוא היה מאושר, מוקף בנכדיו האהובים, בבני משפחתו וחבריו. כחודשיים לאחר מכן נפטר. יהי זכרו ברוך.

פורסם במקור: מגזין הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
תאריך:  08/12/2014   |   עודכן:  11/01/2015
מגזין הטכניון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
השופטים הדנים בתיקים של זיכרון מודחק משתמשים במונחים יוצאי דופן, כדי לתאר את הקשיים הייחודיים של תיקים אלו. כך אומר (יום א', 7.12.14) סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, מנחם פינקלשטיין, בהתייחסו לסוגיה מעוררת המחלוקת, הנוגעת בעיקרה לעבירות מין שבוצעו בילדות והטוענות שנזכרו בהן שנים רבות לאחר מכן. פינקלשטיין דן בשלושה מבין ששת התיקים בנושא בשנים האחרונות, והוא דיבר בהרצאה במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.
08/12/2014  |  איתמר לוין  |   כתבות
טייסים לומדים כיצד להתמודד עם אובדן פתאומי של חוש הכיוון האנכי (ורטיגו). אובדן כיוון זה, המונע מהם להבדיל בין מטה למעלה, עלול לגרום לתאונה. מצב דומה, אך מסוכן הרבה פחות, מוכר לנו מחיי היום-יום: תחושת הבלבול המתלווה ליציאה מתחנת רכבת תחתית בעיר גדולה, עד שחוש הכיוון מתאושש לאחר מספר רגעים. המדענים סבורים כי בשני המקרים, תקלה זמנית במעגל במוח המתפקד כמצפן תלת-ממדי היא ככל הנראה הגורם לאובדן הכיוון.
07/12/2014  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
"אבחון נפשי אמור להיות סטנדרט, ממש כמו בדיקות שמיעה," אומר גיירמו ספירו, יליד אורגוואי (1966) וכיום פרופסור באוניברסיטת דיוק, "אבל כיום רוב הילדים - יותר מ-80% - אינם מאובחנים נפשית. יתר על כן, במקרים מסוימים כמו אוטיזם וחרדה האבחון מתקיים באיחור משמעותי, שמצמצם את האפקטיביות של הטיפול."
07/12/2014  |  מגזין הטכניון  |   כתבות
בניגוד למחלות כרוניות אחרות, בהן הטיפול התרופתי הוא קבוע וידוע מראש, כאשר מדובר בסוכרת, ההתנהלות של האכילה, נטילת התרופות והאינסולין, יכולה להשתנות משמעותית על-פי ערכי הסוכר הנמדדים. ואלו בעצם מנחים את הסוכרתי ואת הצוות הרפואי בהתאמת הטיפול כולו. זאת משום שביכולתם של גורמים שונים, ביניהם טיב הארוחה או הפעילות הספורטיבית האחרונה, לשנות דרמטית את רמת הסוכר בדם ואת מינון הטיפול הנדרש בהתאם.
07/12/2014  |  בתיה אלימלך  |   כתבות
עם תחילת שנת הלימודים הנוכחית, החמירו הנהלים והאכיפה על תלבושות הנחשבות חושפניות בבית הספר. בבתי ספר רבים, האכיפה, ואפילו החוקים עצמם, מיוחסים לתלמידות בלבד. למעשה, תלמידים יכולים להגיע לבתי הספר לבושים כאוות נפשם, בעוד תלמידות צריכות לעבור מסע השפלה בכניסה לבית הספר, הכולל לעיתים מדידה עם סרגל של המרחק מהברך למכנס, הערות בוטות ואף סילוק הביתה.
07/12/2014  |  רותם אלישע  |   כתבות
האלכימאי  /  מגזין הטכניון
האדם כנגזרת  /  מגזין הטכניון
מגע בדיוני  /  מגזין הטכניון
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il