|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

בד"מ 1/01 <br>היועץ המשפטי לממשלה נ' רפיק בן-קאסם חלבי

הכרעת הדין ניתנה ביום 16.7.01 בבית הדין למשמעת של עובדי רשות השידור
08/04/2002  |     |   מקורות   |   פרשת דרעי   |   תגובות
   רשימות קודמות
  לא ביטחון, לא כבוד עצמי, לא אושר, תקווה או רצון
  מסמך: אריה דרעי מבקש שחרור מוקדם
  סיפורה של [מורה] סמרטוטה
  פסק הדין המלא במשפטו של יצחק מרדכי
  פסק דין - ע.פ. 070643/01 מדינת ישראל נ' אביגדור קהלני


בית הדין למשמעת של עובדי רשות השידור

המאשים: היועץ המשפטי לממשלה

נגד

רפיק בן-קאסם חלבי



הכרעת הדין

1) רפיק בן-קאסם חלבי, עובד הרשות מיום 24.8.76, המשמש כמנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית של רשות השידור, מואשם בכתב התובענה שבפנינו, אשר הוגש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, כי בשנת 1996, בעת שהיה מיודד עם אריה דרעי, מנהיג מפלגת ש"ס וחבר בממשלת ישראל, עזר לתנועת ש"ס לערוך את תשדירי הבחירות בערבית וזאת "לבקשת אריה דרעי ואחרים".

בכתב התביעה מתואר תהליך עריכת התשדירים כלהלן:

א. הנאשם צפה בקלטות מצולמות באולפני חברת אוריון בירושלים, המצויים סמוך לבניין הטלוויזיה במשך מספר שעות במשך יומיים-שלושה;

ב. הנאשם בחר קטעים לשימוש בתשדירי הבחירות של ש"ס;

ג. הנאשם "דאג" לקטעי קריינות לתשדירים;

ד. הנאשם תרגם תמלילים מהשפה העברית לשפה הערבית.

כן נטען בכתב התובענה, כי הנאשם לא קיבל היתר לביצוע עבודה פרטית זו על-פי נוהל הרשות.

מאשמה נוספת של שימוש ללא רשות בקלטת של תוכנית "מוקד" של רשות השידור ושבה רואיינה גב' שולמית אלוני, כדי לשלב ממנה קטעים בתשדירי הבחירות של ש"ס - פטרנו, ביום 11.6.01, את הנאשם מהצורך להשיב, לאחר ששוכנענו כי לא הובאה בפנינו כל ראיה, אף לא לכאורה, הקושרת את הנאשם להבאת קלטת רשות השידור לאולפן אוריון.

2) לגרסת תביעה, תחילת הפרשה בשנת 1999 עם פרסום ספרו של יואל ניר "אריה דרעי, העליה, המשבר והכאב" בו נטען כי רפיק חלבי והרב אורי זוהר הכינו את תשדירי הבחירות לש"ס.

בעקבות טענה זו מינה יו"ר רשות השידור חוקר בשם ציון ששון לבדיקת הפרטים הנוגעים לרפיק חלבי. בסופה של בדיקת החוקר וחקירת המשטרה שנלוותה לבדיקה החליט היועץ המשפטי לממשלה לטפל בחשדות הללו במסגרת הדין המשמעתי והנושא הועבר לטיפול רשות השידור משלא מצאה הרשות לפעול להעמדת חלבי לדין המשמעתי החליט היועץ מכוח סמכותו לפי סעיף 32 לחוק שרות המדינה (משמעת) תשכ"ג-1963, להגיש קובלנה כנגד חלבי ולהורות לתובע הרשות להגיש כתב תובענה, ואכן, כך נעשה.

3) לגרסת הנאשם הפרשה כולה והפרסום בספר הוא קנוניה שנרקמה נגדו מצד גורמים פוליטיים ושותפים אינטרסים אחרים בעקבות חלקו של הנאשם בפרסום פרשות "בראון-חברון" ועקב מועמדותו למכרז מנהל הטלוויזיה, קנוניה לה היה שותף גם החוקר ציון ששון שהתובע נמנע להעידו בבית הדין, לטענתו כל מה שעשה הוא שנעתר לפניה טלפונית של חברו שמוליק קלדרון, שעבד עמו בטלוויזיה כצלם, וביקש שיבוא ויגיד לו מה נאמר בתשדירים בערבית ויתרגם לו אותם לעברית ואכן, הוא עשה את התרגום וגם מסר לו לבקשתו, לצורך התשדירים קלטת מוסיקה בערבית ומספר טלפון של מוסיקאים מאזור הצפון. כל זאת עשה, לטענתו, כטובה לחבר ללא שכר או תמורה.

גרסת הקנוניה כנגד הנאשם חוזרת ומושמעת בפנינו בהחלטיות רבה, גם בעדותם של מוטי קירשנבאום מנכ"ל רשות השידור לשעבר ואורי פורת מנכ"ל רשות השידור בהווה.

4) העובדות הקשורות לכתב התובענה כפי שהן עולות מעדויות הנאשם עצמו הן:

א. הנאשם תרגם עבור שמוליק קלדרון ועל-פי קטעים מוקלטים מערבית לעברית, ולא כנטען בכתב בתביעה, קטעים מעברית לערבית;

ב. הנאשם מודה כי ידע מקלדרון שהחומר שקלדרון עוסק בו מיועד לתשדיר בחירות עבור ש"ס וכי כן "שאריה דרעי היה ברקע";

ג. הנאשם עשה מעשה שהוא יותר מתרגום. לגרסתו, של הנאשם תוספת מעשה זה היה טיפול "במבנה הגס" של התשדיר או "בעריכה גסה" ע"י סימון קטעים. משך עשייה זו היה מספר שעות לא ברצף אחד שהשתרעו, כפי הנראה, על יומיים כאשר הוא בא והולך;

ד. הנאשם נתבקש על-ידי קלדרון להשיג לו מוסיקת רקע לתשדיר והנאשם סייע לו בכך שהשיג קסטה עם מוסיקה כזו ומסר אותה בעצמו לקלדרון;

ה. הנאשם הגיע לאולפני קלדרון המצויים ממול לאולפני הטלוויזיה, לא רק לפגישות הנזכרות עם שמואל קלדרון אלא הוא נהג להגיע קבוע לצורכי עבודתו בטלוויזיה. שכן גם רשות השידור קיבלה שירותים באולפני אוריון;

5) הצדדים חלוקים בשאלה אם הנאשם עשה באותן שעות עבודת "תרגום" או "עבודת עריכה" של תשדירי הבחירות בערבית.

כאמור לא הוצג בפנינו כל תשדיר או תמליל או קטע מתשדיר תעמולת בחירות של ש"ס בערבית שהנאשם ערך עבור ש"ס. כל שיש בידנו הוא עדויות (בפני החוקר, המשטרה ובפנינו) עדותו של שמוליק קלדרון והעוזר שלו אייל שושי.

סקירת עדויות אלה מביאה אותנו למסקנה שיש חיזוק לטענת הנאשם שעיקרו של מעשה הנאשם באותן מספר שעות היה מעשה תרגום מהשפה הערבית לעברית באשר קלדרון ושושי אינם דוברים ערבית. שושי מתאר זאת כלהלן: " אני לא דובר ערבית, אין לי מוגש בשפה והוא עזר לי בקטע הזה" (פ/16 למעלה... והוא ממשיך" הוא מסביר לי מה דובר בערבית ואז אני נותן את הדעה המקצועית שלי (הדגשה שלנו) אם זה כן או זה לא, אם זה מתאים או לא מתאים ומחליטים ביחד". ובפ/18 למטה הוא אומר בנחישות: "הוא לא ערך אני ערכתי, הוא לא ערך" קביעה זו מקובלת על בית הדין כסיכום נכון של המצב העובדתי.

6) במקום זה נציין כי אין אנו רואים להתייחס להאשמה כי הנאשם "ביצע במעשיו הנ"ל עבודה פרטית ללא היתר על-פי נוהל הרשות. שכן, מהידע של בית דין זה במקרים אחדים שהובאו בפנינו ומהעדויות שהובאו בתיק זה נוכל לקבוע כי מעולם לא התייחסה הרשות בדין המשמעתי באשמה למקרה "חד פעמי" של "עבודה פרטית ללא היתר" כמי זה שלפנינו, פרט לשלוח התראה.

7) אשר לגרסת הנאשם כי לא התכוון לעזור לש"ס אלא לסייע לחברו שמוליק קלדרון, שהתקשה בנושא השפה הערבית:

לאחר בדיקת הראיות בתיק אנו מקבלים גם בעניין זה את גרסתו של הנאשם. לא הוכח בפנינו כל קשר בין אריה דרעי או גורם אחר מטעם ש"ס לבין הנאשם, האשמה בכתב התובענה כאילו תרגם תמלילים לתשדיר מהשפה העברית לערבית (דבר שיש בו משום בניה בפועל של תשדיר בערבית) נמצאה בלתי נכונה. שכן הנאשם תרגם מערבית לעברית (מעשה של הבהרה והסברה ולא מעשה "בונה" תשדיר).

גם קלדרון מדגיש שביקש עזרה מהנאשם והוא אומר (פ/ 54 למטה) "התקשרתי לרפיק ושאלתי אותו אם הוא בא לעזור לי והוא בא לעזור לי".

האשם בעקביות רבה חוזר על גרסתו האמורה (אף שהוא משתדל להמעיט מחלקה של תוספת העריכה "העריכה הגסה" שעשה), מהרגע הראשון של חקירתו ועד עדותו בפנינו. על כך "שלא הלך לעזור לש"ס" אלא לסייע לחבר.

לאחר סקירת העדויות שבפנינו, אנו מקבלים גרסתו זו של הנאשם, הנתמכת גם בעדויות אחרות כאמינה ונכונה. אנו מאמינים לו שלא הלך לאולפן אוריון כדי לעזור למפלגת ש"ס אלא לעזור לחברו קלדרון.

אנו קובעים כי עוד לא הוכח בפנינו שהמעשה אשר עשה הנאשם עם קלדרון ושושי היה מעשה "עריכת תשדירי הבחירות בשפה הערבית עבור ש"ס" כפי שנטען בכתב בתובענה.

אנו מקבלים את גרסת הנאשם כולה לפיה היה מתנדב המגיש עזרה לחבר וקובעים כי שוכנענו שעסק בסיוע לשני העורכים קלדרון ושושי בעיקר בתרגום קטעים מוקלטים בערבית וכפי שהנאשם הודה עשה גם סימון של קטעים שתרגם בבחינת קביעת "במבנה הגס של התשדיר" והביא לקלדרון קסטה של מוסיקת רקע בערבית שעשו שני הבחורים מדליית אל-כרמל לפי בקשת הנאשם.

לבית הדין אין כל ספק כי עשיית המעשים הנזכרים לעיל, למען מפלגה פוליטית, על-ידי עובד הרשות יש בה פגיעה ברורה במשמעת הרשות ויש בה משום אי קיום המוטל על עובד הרשות והתנהגות שאינה הולמת את תפקידו וגם עבירה של השתתפות בתעמולה פומבית לבחירות לכנסת.

מאידך הנושא אינו חד משמעי, לדעת בית הדין, כאשר מעשים לא נעשו למען מפלגה פוליטית - אלא - כמו במקרה שלפנינו - כטובה אישית לחבר כפי שקבענו לעיל.

8) גם המנכ"ל לשעבר קירשנבאום וגם המנכ"ל הנוכחי שהעידו על "קנוניה" שהתארגנה לדעתם כנגד הנאשם, התייחסו למצב הדברים על-פי גרסתו של הנאשם, דהיינו שעשה טובה לחבר, שניהם היו ערים לבעייתיות של המעשה שעשה הנאשם. קירשנבאום ציין שאם נעשה מעשה של "השתתפות בהכנת תשדירי בחירות" הדבר פסול. לדעתו יש בכלל לפסול בעובד, ולא רק בעובד חדשות העוסק בעבודה פוליטית כי לגבי רשות השידור צדק צריך להראות "וצריך להראות שהוא באמת נטול מפניות פוליטיות". לדעתו ברגע שבן אדם יוצר זיקה עם גוף פוליטי אין ספק שזה פרובלמטי, "בחדשות זה אפילו יותר פרובלמטי, מפני שיכול להיות פה משוא פנים"... והוא קובע במפורש..." אין ספק שגם אם הוא עשה את הדבר כטובת חבר, יש בעיה עם זה. "זה דבר בעייתי בעיני". (פ/42 למטה). גם המנכ"ל פורת, בהתייחסו לאמירתו של קירשנבאום אומר "אני מסכים עם כל מה שאמר כאן מר קרישנבאום" (פ/76 למטה) אף כי הוא מדגיש שצריך לבדוק כל מקרה לגופו.

כשאנו בודקים מקרה זה לגופו תוך קבלת גרסת הנאשם כגרסת אמת אנו מתקשים לקבל את עמדת הסנגוריה בהתייחס למעשהו של הנאשם, כפי שהיא מופיעה בסיכומיה.

לטענת הסנגוריה "מעשיו של הנאשם - עזרה בתרגום ראיונות בערבית בין אם ידע שזה עבור תנועת ש"ס ובין אם לא ידע - הנו במתחם האפור של האתיקה כפי שהיא מופיעה בסיכומיה.

כדי לחזק טענה זו מדגיש הסנגור, בסיכומיו, בהרחבה, כי הקשר, וההתחככות והעזרה לפוליטיקאי אינם אסורים.

יתרה מזו, לטענתו, יחסי עיתונאי רשות השידור עם הפוליטיקאים "לא רק שלא נאסרו אלא אף קיבלו עידוד!" והוא ממשיך "מעשהו של רפיק חלבי (בהנחה המוכחשת שידע כי העזרה שהוא נותן נועדה לעשיית תשדירי בחירות לש"ס) לא רק שאינו עבירה משמעתית או אתית

אלא חלק מותר לגיטימי ורצוי (הדגשה במקור) של בנייה שימור וטיפוח היחסים שבין הפוליטיקאים לעיתונאים.

נאמר מיד, עוד בטרם נכנסנו להכרעה בסוגיה זו, כי אמירה זו קשה מאוד על בית הדין ואינה מקובלת עלינו.

האם מתכוונת הסנגוריה לאמר כי לגיטימי ורצוי שעובד הרשות המנהל חטיבת חדשות יעזור לפוליטיקאי בתרגום קלטות לתשדירי תעמולת בחירות לשם שימור וטיפוח היחסים שבין הפוליטיקאים והעיתונאים?.

ספק בעינינו אם אמנם סבור כך הנאשם עצמו שהרי העיד בפנינו וחזר והדגיש כי לא הלך לעזור לפוליטיקאים בש"ס אלא לחבר שיאנו פוליטיקאי וגם על זאת הצטער וציין בפנינו שלא היה חוזר על מעשהו זה פעם נוספת.

כאמור, קיבלנו והאמנו לגרסתו של הנאשם כי עשה את אשר עשה אך ורק "כטובה לחבר" ולא לבניה, שימור וטיפוח של מערכת יחסים עם אריה דרעי או מפלגת ש"ס ואשר על כן אין לנו צורך להוסיף בנושא זה.

9) המבחן שאנו קובעים בדרכנו להכרעה בשאלה מה מותר ואסור בנסיבות כאלה לסיוע לחבר הוא מבחן משולש:

א. האם העמיד הנאשם המעשה שעשה "כטובה לחבר" את עצמו כמנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית של רשות השידור בניגוד עניינים בנסיבות כאלה?

ב. האם המעשה שעשה בתקופת בחירות היתה השתתפות בתעמולה פומבית לבחירות לכנסת?

ג. האם היה במעשהו בין אם נעשה על-ידי עובד מן המניין ובמיוחד על-ידי עובד בכיר, משום מראית עין של זיקה פוליטית הפוגעת באמון של הציבור בשרות הממלכתי לשרת את הציבור באובייקטיביות.

אם התשובה חיובית לאחד המבחנים הרי היתה כאן פגיעה במשמעת רשות השידור.

התשובה למבחן הראשון מצויה בעדויות שהובאו בפנינו לפיהן הנאשם ידוע ומוכר כמי שמעמיד לנגד עיניו את ענייני הרשות בלבד ללא משוא פנים וללא מחויבות לגורמים פוליטיים או אחרים והוא אף הוכיח זאת הלכה למעשה לגבי ש"ס ואריה דרעי, כאשר פרסם את פרשת בראון-חברון ללא התחשבות בהיכרותו וידידותו עם אריה דרעי. אנו קובעים אפוא שבמקרה זה לא שוכנענו כי הנאשם עמד בפועל בניגוד עניינים.


גם במבחן השני אנו מתקשים לקבוע כי הובאה בפנינו הוכחה המחייבת תשובה חיובית לשאלה. המדובר במפגשים ספורים של קלדרון עם הנאשם הנערכים באולפנים שהנאשם מופיע בהם יום יום בענייני עבודתו ברשות בנסיבות כפי שתוארו. ואנו לא ראינו את המוצר של התעמולה איננו יודעים אם נולד תשדיר כזה ואם הוא כולל תעמולה. ואשר על-כן גם למבחן זה התשובה היא שלילית.


אשר למבחן השלישי:

התשובה למבחן זה לדעת בית הדין היא חיובית.

במעשה אשר עשה הנאשם על-פי גרסתו והודאתו - עזרה בתרגום קטעים מוקלטים ובהשגת קלטת של מוסיקת רקע לחבר שידוע לו כי הוא עוסק בהכנת תשדירים למפלגה פוליטית, הוא מעשה שגוי על פניו. שכן, קלדרון לא עסק בעיסוקו בסודיות. עיסוקו היה ידוע. יתרה מזו הוא פנה לשני מוסיקאים מדליית אל-כרמל שיודעים בוודאי כי הוא מכהן כמנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה הישראלית ומבקש מהם את קלטת הליווי המוסיקלית.

בהתנהגות זו, בכל הפרופורציה המתאימה, הנאשם מפר את הדין המשמעתי ומתנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמית רשות השידור. שכן במעשה שעשה בהיותו מנהל חטיבת החדשות ובנסיבות שהן הוא עשה אותן, תוך תקופת הבחירות, היה לפחות מראית עין של זיקה פוליטית בינו לבין תשדיר המתייחס למפלגה פוליטית שהלכה לבחירות.

נראה לביה"ד שנסיבות המקרה והמסקנה העובדתית שהגענו אליה על סמך הודאת הנאשם, הודאה שהיתה גם בחומר הראיות שהונח בפני הרשות או שהיתה יכולה להגיע אליה במאמץ קל, בטרם הגשת כתב תובענה זה - הצדיק טיפול מיידי על-ידי מנכ"ל הרשות במסגרת סמכותו להתריע או לנזוף בנאשם על התנהגותו האמורה. מה גם שקיבל עצה משפטית כזו מאת היועצת המשפטית של הרשות.

אולם מאחר, שהנושא הועבר לידי בית הדין, על-ידי היועץ המשפטי לממשלה לאחר שלמד כי בעלי הסמכות ברשות השידור אינם עושים דבר, אין לנו אלא לעסוק במלאכה שהוטלה עלינו, על-פי מיטב שיקולנו והבנתנו ולהרשיע את הנאשם על כך שבבצעו תרגום ועריכה גסה עבור חבר שעסק בהכנת תשדיר בחירות, בתקופת הבחירות, עבור מפלגה פוליטית וסייע לו בהשגת קלטת של מוסיקת רקע ומסר לו אותה - הוא עבר עבירה לפי סעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג-1963, וזאת משום שבהיותו מנהל חטיבת החדשות התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה של רשות השידור בביצוע מעשה שהיה בו משום יצירת מראית עין של זיקה פוליטית הפוגעת באמון הציבור ברשות השידור הממלכתית האמורה לשרת את הציבור באובייקטיביות.


ניתן היום - 16.7.01

חיים קלוגמן (יו"ר), עו"ד;
יגאל חרל"פ, חבר;
גרשון מיטל, חבר.

תאריך:  08/04/2002   |   עודכן:  08/04/2002
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יאסר ערפאת הפך לבעיה המרכזית באזור. על כך אין [כמעט] מחלוקת. השאלה היא כיצד על ישראל לטפל בו.
03/04/2002  |  Nfc  |   מקורות
עמותת "במות - מרכז ללימודי תרבות וחברה" ופריד אברהם-פריצי נגד הסוכנות היהודית וד"ר שמשון שושני
06/03/2002  |  פריד אברהם-פריצי  |   מקורות
06/03/2002  |  פריד אברהם-פריצי  |   מקורות

27/02/2002  |  ועדת אור  |   מקורות
ירושלים, ב' אדר תשס"ב
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il