ד"ר
ישראל פרי הורשע בבית המשפט המחוזי, ולאחר מכן בבית המשפט העליון, גם בגין גניבת כספים מלקוחותיו במסגרת "הפנסיה הגרמנית". מחמת זאת הוא נשלח למאסר ממושך. בית המשפט העליון דחה ערעור שהגיש פרי, כמו גם את בקשתו למשפט חוזר. בעקבות הרשעתו הוגשו נגדו תביעות אזרחיות מצד מבוטחים שנגנבו, כביכול.
ככל שהועמקו הדיונים בבית המשפט העליון, וככל שנדרשה התביעה בישראל לצקת תוכן ממשי לתיאוריות ולהציג עובדות מוחלטות, בין היתר על מועדים וכספים שנגנבו כביכול מלקוחות ספציפיים, התברר כי התביעה, ובהמשך גם השופטים שדנו בהליכים נגד פרי, התקשו לקבוע מהם סכומי הכספים שאותם ניתן להוכיח, אם בכלל, ככאלה שנגנבו מלקוחות-מבוטחים ספציפיים. בפסק דינו של השופט
אליעזר ריבלין (בהכרעתו שדחתה בקשה למשפט חוזר) אף קבע ריבלין מפורשות, כי על-אף שפרי הורשע בגניבה, לא הוכח איזה סכום נגנב. קביעה מעניינת אך בעייתית, המעלה תהיות: מדוע פרי הורשע בגניבה בלי שהוכח כמה וממי בדיוק גנב כספים.
ולא בכדי. בשנים האחרונות נראה, שוב ושוב, כי אותם מבוטחים ש"נגנבו", כביכול, לא מצליחים להוכיח את נזקם - במיוחד דווקא לאור הרווחים העצומים שנזקפו לחשבונם. במספרים, להבדיל מתיאוריות, כאמור. כך, לדוגמה, בערעור שהוכרע בימים אלה, שאותו הגישו ויגה והרמן גרשים. הערעור נשמע בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (8442-13).
התובעים הנ"ל נדחו קודם לכן בבית המשפט המחוזי, לאחר שלא הצליחו להוכיח כי הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי ישראל מערב גרמניה, שאותו הפעיל ישראל פרי, גנב מהם כספים. השופטת
בלהה טולקובסקי הפכה והפכה בתביעתם, ובחרה לדחותה.
מעניין להדגיש כי פרי הורשע, בהליך פלילי נגדו, בגניבת כספים מקבוצת מבוטחים. "עבירת הגניבה בידי מורשה בה הורשעו הארגון ופרי התייחסה אך ורק לסכומי פרמיית הביטוח שנגבו מלקוחות הארגון ביתר, דהיינו בסכום העולה על סכום הפרמיות שהיו נגבות על-ידי חברת ביטוח חיצונית לביטוח הסיכון של פטירת הלווה טרם פירעון יתר ההלוואה", חזר והדגיש בית המשפט העליון, מפסיקתו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי בחן את תביעתם לאור הקביעה הנ"ל. והנה התברר - כשנאלצים התובעים, ובהם עתה בני הזוג גרשים להוכיח את נזקם, היינו: להצביע על סכומי הכסף שנגנבו מהם, כביכול, הם מתקשים לצקת תוכן ממשי לתיאוריות ולקונספירציות שנטענו ואף התקבלו בהליך הפלילי נגד פרי.
בני הזוג גרשים התקשו לשכנע ולהוכיח את נזקם גם בפני השופטים בבית המשפט העליון:
אסתר חיות (אב"ד),
עוזי פוגלמן ו
צבי זילברטל. לשופטים לא נותרה ברירה אלא לחזור על קביעותיה של השופטת בלהה טולקובסקי: "בית המשפט הוסיף וקבע כי המערערים לא הוכיחו מהם הסכומים שנגבו מידם ביתר כאמור, ומשכך לא הוכח הנזק הנטען, אף שמדובר בנזק אשר ניתן להציג לגביו נתונים מדויקים באמצעות חוות-דעת מומחה". השופטים דחו את הערעור וקבעו, כי הם באו "לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור ולאמץ את פסקי דינו המפורט והמנומק היטב של בית המשפט קמא". היינו: לא הוכחה גניבה. חד-וחלק.