|
|
|
דן מרגלית
היו שרי משפטים בישראל - היכן הם והיכן הבריון הלשוני לוין אשר המליץ ליושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין להפר הוראת בג"ץ, וזה נחלץ בעור שיניו ובצורה בלתי מכובדת בהתפטרותו
|
|
|
|
|
יצחק בריק
מדובר בתרבות שקר של זריית חול בעיני הבריות - הכל כדי לרומם את תדמית הצבא גם במקומות שהוא כשל. גנבת דעת זו חומרתה היא חרב פיפיות משום שהיא גם מטעה את אזרחי ישראל וגם הצבא מתחיל להאמ...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
על המילה "בוגד", שהושמעה בכיכרות בשלהי המאה הקודמת, נאמר בשעתו כי היא זו שהובילה לרצח יצחק רבין ז"ל  כינית יריב "בוגד", הסתת לרצח שלו היום לאנשי השמאל, משסעי החברה, מותר להגיד ב...
|
|
|
|
|
אלי אלון
באירוע יום ההולדת המרגש שוחח-ראיין נועם סמל, את עמוס חורב שנולד לפני 100 שנה, איש צלול וחד שסיפר על פרקי חייו השזורים בתולדות תקומת המדינה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
וילסון הטמבל |
|
27/10/23 01:31
|
|
|
|
|
הנכון:
מודל הצמיחה והשקיעה של תרבויות משתקף בחיבורו של שפנגלר בהתאם למאפייני עונות השנה. כל עונה מייצגת שלב בתהליך ההתפתחות של תרבות בהתאם למאפיינים הפיזיים שלה. ... חורף: פילוג במבנה החברתי העירוני. חולשה מחשבתית ורעיונית אשר גוררת להחלשות מעמד הדתות המסורתיות. ההתנהגות של הפרטים בחברה מתאפיינת בחומרנות ורכושנות. התועלתנות עומדת ביסוד השיקולים האנושיים. המחשבה המופשטת הטהורה מוחלפת במקצוענות מדעית מוכוונת מטרה והישגיות. המשטר הפוליטי הוא דמוקרטיה הנתונה להשפעת בעלי הממון והמנגנון הבירוקרטי הממשלתי.
התבונה, אומר הורקהיימר בספרו, באה לעולם והיא כפולת פנים. מאז ראשית הדרך, ביוון העתיקה, היה לה לתבונה פן אובייקטיבי ופן סובייקטיבי. בעידן המודרני התעצמו שני הפנים הללו, התפצלו זה מזה והפכו לשני מושגי תבונה מנוגדים ועויינים, שאותם מכנה הורקהיימר: "תבונה אובייקטיבית" ו"תבונה הסובייקטיבית" (את האחרונה הוא מכנה לעתים גם "תבונה פורמלית" ו"תבונה אינסטרומנטלית". דומה שהשם האחרון הוא המתאים ביותר, ואכן, כשהוציא הורקהיימר מהדורה גרמנית של הספר הוא שינה את שמו ל"ביקורת התבונה האינסטרומנטלית"). ליקוי המאורות של התבונה בזמננו, אומר הורקהיימר (באמצע שנות הארבעים) כרוך בתבוסתה של התבונה האובייקטיבית בפני אחותה-יריבתה, והשתלטותה המוחלטת של התבונה הסובייקטיבית על מרחבי המחשבה והמעש בחברת זמננו. לכאורה נצחה התבונה הסובייקטיבית את התבונה האובייקטיבית, אולם לאמיתו של דבר, נצחון הסובייקטיביזם פירושו תבוסתה של התבונה. הבה נצייר קווים לדמותן של שתי גיבורות הסיפור של הורקהיימר. נתחיל דווקא מן התבונה הסובייקטיבית. היא אמורה להיות קלה יותר לזיהוי. על-פי מושג התבונה הסובייקטיבית, תבונה היא תכונה של סובייקטים אינדבידואליים. היא נמצאת באדם (הפרט). תפקידה הוא לבחור אמצעים מתאימים למטרות שאותן מציב האדם לעצמו. א�מ��ת המידה להיותו של אדם תבוני היא יכולתו לבחור באמצעים היעילים ביותר להגשמת מטרותיו. הכלים שבהם אוחזת החשיבה התבונית הם כלי המיון והה�ק�ש, הלוגיקה והמתמטיקה (החישוב ההסתברותי והכלכלי), שבעזרתם היא "מתעדפת" את האמצעים להשגת המטרות. על המטרות עצמן אין התבונה יכולה לומר דבר (אלא אם כן נתפסות גם המטרות כאמצעים למטרה אחרת, גבוהה יותר). התבונה הסובייקטיבית חלה רק על האמצעים (מכשירים) ולכן היא נקראת גם "תבונה אינסטרומנטלית" (מכשירנית). ה"התבונה מעולם לא כוונה באמת את המציאות החברתית, אך כיום טוהרה התבונה באופן מוחלט כל כך מכל העדפה או מגמה מסויימת, עד שהיא ויתרה בסופו של דבר אפילו על תפקיד מתיחת הביקורת על פעולותיו של האדם ודרך חייו. התבונה מסרה אותם לצורך קבלת אישור סופי בעניינם לידי האינטרסים המתנגשים שהעולם, כמדומה, בעצם נזנח לחסדם" ("ליקוי מאורות התבונה", עמ'' 7). האם הדבר אפשרי? האפשר להציג ביקורת אפקטיבית על התבונה הסובייקטיבית של זמננו מבלי לגלוש במדרון החלקלק אל עבר אובייקטיביזם שקרי ודוגמטי?
ygoldman.org
תקוותו הקלושה של הורקהיימר היתה שאולי למרות הכל תנצח האידיאה של האדם האוטונומי בעל המחשבה העצמית שאיננה מכוונת בידי גורמים חיצוניים ויכולה לעמוד מול הממסד ובכך לבטל את התבונה האינסטרומנטלית. הורקהיימר עצמו טען כי תקווה זו התגלתה כאשליה ולפיכך התמקד בניסיון
|
|
|
כתוב תגובה ל-
וילסון הטמבל
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
וילסון הטמבל |
|
27/10/23 03:40
|
|
|
|
|
|
צנוע יחסית, להסביר ולפרש את תהליך האינסטרומנטליזציה של התבונה שעליה כתב בהקשרים שונים. בפתח ספרו קובע הורקהיימר כי בעוד הידע הטכני מרחיב את אופקיהן של החשיבה והפעילות האנושיות, האוטונומיה של האדם כאינדיבידואל, יכולתו להתנגד למערכת גדלה והולכת של אמצעים למניפולציה המונית, כוח דמיונו, יכולת השיפוט העצמאית שלו – כל אלה הצטמצמו. ההתקדמות באמצעים טכניים לטובת הנאורות מלווה בתהליך של דה-הומניזציה וכך הקדמה מאיימת לאיין אותה מטרה עצמה שהיא אמורה להגשים – רעיון האדם. השאלה שהוא מעלה בשלב זה היא אם מצב זה הוא שלב הכרחי בהתקדמותה הכללית של החברה או שמא היא תוביל להופעתו המחודש של ניאו-ברבריזם כמנצח.
akizel.net
והקישור (שהושמט) לקטע הראשון (שפנגלר)
he.wikipedia.org
תוספת אינסטרומנטלית:
השיטה המדעית אינה מתכון ותו לא; היא דורשת אינטליגנציה, דמיון ויצירתיות. השיטה גם מתקדמת ומשתנה ללא הרף, ומפתחת מודלים ושיטות יעילים, מדויקים ומקיפים יותר. ... כדי להישמר מפני מדע רשלני ומידע כוזב, סוכנויות ממשלתיות המחלקות מענקי מחקר, כמו הקרן הלאומית למדע וכתבי עת מדעיים כמו Nature ו-Science דורשים כי החוקרים יארכבו את המידע והשיטות בהם השתמשו; זאת על מנת לאפשר לחוקרים אחרים לבחון את המידע והשיטות, ולהתבסס על מחקר קודם במחקריהם שלהם. ... מגבלות התיעוד: המדען לא יכול לתעד כל מה שקרה בניסוי. עליו לבחור את העובדות הרלוונטיות לניסוי, לפי הבנתו. עובדה זו עלולה להוביל לבעיות בשלב מאוחר יותר, כאשר עובדה לכאורה לא-רלוונטית דרושה לבחינת התוצאות. he.wikipedia.org
מלחמות המדע הן כינוי למאבק אינטלקטואלי בין גישות שונות כלפי האמינות של הידע המדעי, השיטה המדעית והפרשנות של ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע. “המלחמות" הגיעו לשיאן בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20 בסדרה של מאמרים בכתבי עת וספרים בנושא. בשנים האחרונות דעכו, מסיבות שונות, מלחמות המדע, אולם ללא "ניצחון" מובהק לאף אחד מהצדדים.
he.wikipedia.org
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
וילסון הטמבל
|
|
|
|
|
|
|